ראשי » להיות הורים » השיחה האחרונה בגינה

השיחה האחרונה בגינה: אוהבים חגים?

הצעקה האחרונה, השיחה בגינה. והפעם: האם החגים הפכו לעסק חביב יותר מאז שהילדים נולדו?

כרמית ספיר ויץ | 11/12/2012 9:21

"אוי, אני כל כך אוהבת את החגים!", אמרה האמא הקרייריסטית בהבעה שלווה, "כל כך כל כך אוהבת!".

את חגיגת הנחת הזו הזה קטעה האמא העיתונאית בשאלה מעצבנת, כהרגלה. "אוי לא, את שוב הולכת לדבר על החולצות הלבנות החגיגיות שאת כל כך אוהבת לגהץ ולהלביש בהן את הילדים? זה יותר משעמם ושחוק מהטוקבקיסטית שטוענת שהשיחות שלנו לא ברורות לה".

"אוף, תירגעי, אני לא מדברת על חולצות לבנות. זה חנוכה, ויש ריבה בעסק. אין לי נטיות אובדניות", אמרה הקרייריסטית.

"אני מדברת על זה שמאז שאני אמא החגים האלה מחברים אותי לעוד צד נחמד בעולם הזה. הם מזכירים לי שיש הפוגות קצרות, וסיפורי גבורה ואוכל טעים, בקיצור - חג! תצחקו כמה שאתם רוצים, אבל אני מתה לחזור לימים שחיכיתי בהתרגשות למסכת החג ומוניתי לתפקיד היוקרתי של נר שני".

"את יכולה להחליף אותי", אמר האבא הגמלוני ממרומי שני המטרים שלו. "הגננת ניגשה אליי לפני תחילת החופשה ושאלה אותי אם אני מוכן להתנדב להיות סופגנייה במסיבת חנוכה ולרקוד עם הילדים".

"אני מקווה שהיית חכם וגילית רוח התנדבות חגיגית והשבת בחיוב כמובן", אמרה העיתונאית.

"נראה לך?!", נחרד האבא הגמלוני, "סירבתי בנימוס".

"יכולת לצאת מזה כמו מלך", אמרה העיתונאית, "להגיד שתשמח לעשות את זה, אם היא תארגן לך תלבושת. נראה אותה מוצאת תלבושת למגה סופגנייה כמוך".

מאז שאני אמא החגים האלה מחברים אותי לעוד צד נחמד בעולם הזה. איור: ענת אלזם

"בינינו, זה סתם עוד חג", אמר האבא הדתל"ש, זה שמאז שהסיר את הכיפה הכל נראה לו עבודת אלילים. "מספרים לילדים שלנו סיפורי גבורה, מאכילים אותם בקשקושים ומוכרים להם שקרים".

"אתה חתיכת נודניק", אמרה האמא הקרייריסטית, "נהיית מהאנשים שכל דבר שקשור בדת, אפילו משהו כיפי כמו לאכול מאכלים מיוחדים, להדליק נרות ולשיר ביחד, מעצבן אותם. מה רע לך בקצת שמחה? מה כל כך גרוע בלשיר'מעוז צור'? הרי מאז שחזרת בשאלה, או איך שאתם קוראים לזה, בעטת בכל, והנה באים הילדים החמודים שלך, שהם סוג של נס, כי אחרת לא ברור איך יצאו מאחד כמוך חמודים, ומזכירים לך כמה נחמד הכל יכול להיות".

"אני מסכים", אמר האבא הגמלוני. "אני חושב שמהרגע

שהילדים שלי נולדו, חגים הפכו לעסק מרגש הרבה יותר. לא זכור לי שאפילו כילד התלהבתי במיוחד מהסדר או מהדלקת הנרות בחנוכה, אבל עכשיו, כשאני רואה אותם נלהבים, זה גורם לי להבין שכנראה בכל המסורות האלה יש קסם שאי אפשר להתכחש אליו".

"בטח", אמר האבא הדתל"ש, הזדקף ויישר את החולצה. "קסם שאי אפשר להתכחש אליו. במיוחד במילים של מעוז צור עם 700 הבתים שלו.'אגגי בן המדתא/ וגאוותו נשבתה, ואויב שמו מחית/ על העץ תלית'. פשוט מדהים. לא משנה איזה חג זה, תמיד בא אויב, אנחנו מנצחים אותו ואחר כך אוכלים".

"נו, נודניק", אמרה הקרייריסטית, "לפחות בחנוכה זו ארוחת קינוחים. הרבה יותר נעים להשמין מסופגניות מאשר ממצות עבשות".