חוק חדש בבית: יש שיעורים - אין חברים
הנהגנו בבית חוק חדש - יש שיעורים? אין חברים. האם נצליח לשרוד את ההחלטה? הטור של רינה וייסגלס
כן, הילד שלי כבר הבין מזמן שחברים הם החולשה שלי. כמי שנצמדה תמיד לחברה אחת טובה ומעולם לא הייתה מקובלת, אני מפרגנת לו על החברותיות שלו. נכון, מדובר בילדים בני תשע, שרובם כדורגלנים עם טסטוסטרון מרקיע שחקים, ובמפגש האנרגטי שלהם יש רעש ובלגן, אבל מבחינתי, בית מלא חברים רעשנים עדיף על אלף חוגים.
אמנם לא פעם הם מתזזים אותי כאילו הייתי מלצרית, אבל אני נותנת את השירות הזה באהבה. הרי חברים זו שמחה.
"כן, מיקי יכול לבוא אליך אחרי בית ספר, אין בעיה“.
שני הילדים הגיעו לביתנו בשעה שתיים בצהריים. "היו שיעורי בית?", שאלתי כיאה למעמדי.
"לא היו,“ ענו שניהם, ובזאת נחה דעתי. הבן שלי הוא ילד אחוז תזזית, שרק מטעין את עצמו עם כל תנועה, אבל כל יום, בשעה שבע בערב, הסוללות שלו מתרוקנות בבת אחת. ודווקא אז, אחרי שמיקי כבר הלך לביתו אחרי עוד ביקור מוצלח, שמעתי אותו אומר - "אוי, אמא, בעצם היו שיעורים“.
הכנת שיעורים בשעות הערב אינה מומלצת לאף תלמיד, ובמיוחד לא לבני, שנאבק קשות עם התרגילים והשאלות. למחרת בבוקר הצבתי בפני הילד עובדות חדשות (אחרי שיישרתי קו עם אבא שלו): "מהיום חל חוק חדש בבית: לא חוזרים הביתה עם חברים. אתה חוזר לבד, מכין שיעורים ורק אז תוכל להיפגש עם חברים“.
"ואם אין שיעורים?", שאל הבן של עורך הדין.
"כדי למנוע מצב שבו אתה אומר שאין שיעורים, אבל נזכר בהם מאוחר יותר, אנחנו ניצמד לכללים הבאים: אתה חוזר הביתה לבד, מראה לי את היומן כדי לבדוק אם ניתנו שיעורים, ורק אם אין - תוכל להזמין או ללכת לחברים. ברור?".
יש שיעורים? אין חברים.
שאטרסטוק
הבן שלי יצא לבית הספר, ואני נותרתי עם משקולת גדולה בלב. ידעתי שעשיתי את ההחלטה הנכונה, אך אוי לי אם בגלל הגזירה החדשה תידלדל המעצמה החברתית שלו.
רק דפיקה אחת נשמעה בדלת באותו היום בשעה שתיים בצהריים. פתחתי אותה לילד זורח, צוהל ומאושר, שנכנס הביתה בשאגת ניצחון: "אמא, אין היום שיעורים! אני יכול להזמין חברים?".
האמת? הרגשתי נחת. הילד מכבד את הכללים החדשים, ונדמה שהוא גם הבין את חשיבותם.
"אמא, את רוצה לראות
יומן?", הוא קטע את מחשבותיי.
"כן!“, עניתי בקשיחות המתחייבת מן המעמד, "בוא לא נסמוך שוב על הזיכרון שלך“.
היומן נשלף, ואכן באותו יום לא ניתנו שיעורים, שום מטלה לא נראתה באופק. הילד דובר אמת. "אמא, אז עכשיו אני יכול להזמין חברים?"
"כן, חמוד, כמו שסיכמנו - חוזרים הביתה לבד, ואם אין שיעורים, אפשר להזמין חברים“.
"סבבה,“ ענה הסטודנט החופשי וזינק לעבר הדלת: "יונתן, בן, גיא, מיקי, אתם יכולים להיכנס...“.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם