הייתי הילד הכי קטן בכיתה: הכל על הורמון הגדילה
הטיפול בהורמון גדילה לילדים נמוכים הולך ומתרחב, ומחקרים מראים שיפור הן בגובה והן בביטחון העצמי - אך מתי נדרש טיפול בהורמון ומתי צריך פשוט לחכות? האם יש לטיפול תופעות לוואי? כל מה שנחוץ לדעת על ההורמון הכי חם בשוק
לשמחתה של ים, הקווים שעל הקיר מטפסים מעלה-מעלה, והם מהווים עדות לחמישה סנטימטרים שנוספו לקומתה מראשית השנה, עת החלה את הטיפול בהורמון גדילה. עד סוף השנה היא צפויה לגבוה בחמישה סנטימטרים נוספים, לא פחות.
"לא האמנתי לחברות שאמרו שאני הכי קטנה בכיתה," מספרת ים, "אבל כשהסתכלתי בתמונות, ראיתי שאני באמת הקטנה מכולם. והתחושה בפנים לא הייתה כל כך נעימה. היו מקרים שהילדים צחקו עליי וקראו לי ’גמדה.’ בכיתי" .
בסוף השנה/ כשהיו מצלמים/ ואני, הנמוך/ תמיד עומד בסוף הילדים/ על ארגז הפוך//. הילדים הגבוהים עומדים בשורה/, ופתאום אני מטר ועשרה/, ראשי נוגע בחגורה של המורה," כתב יהונתן גפן בשירו "הילד הכי קטן בכיתה," ונגע בכאבם של הילדים הנמוכים.
ים, כילדים נמוכים אחרים, אינה מתנחמת בעובדה שבמרוצת ההיסטוריה הטביעו קטני קומה את חותמם בפוליטיקה, במדע, ובאמנות - החל בנפוליאון, בן-גוריון וטום קרוז וכלה במראדונה, וזו כמובן רק רשימה חלקית.
"בשלב הזה של חייו הילד הנמוך לא שואף לכבוש את העולם, הוא רק רוצה להיות רגיל ככל הילדים," אומרת נסיה נגלברג, פסיכולוגית שיקומית רפואית ממרכז שניידר לרפואת ילדים. בסוף כיתה ב,’ בעקבות בדיקות התפתחות שנערכו בבית הספר, שבה ים הביתה עם מכתב המלצה להורים להיוועץ ברופא בסוגיית הגובה של בתם.
"המכתב היה הגושפנקה לה חיכיתי," מספרת לביא. "במהלך השנה שעברה הבחנתי שהיא פותחת פער מחברותיה וגם מאחיה התאום. דאגתי, כי בגיל הזה בנות גדלות מהר יותר מהבנים."
רופאת המשפחה לא התרגשה מדאגת האם, גם לא מהמלצת אחות בית הספר, שכן על פי גובהה של ים אז 1.20 - מטרים - היא הייתה באחוזון 7 שבעקומת הגדילה. ובכל זאת החליטה לנהל מעקב גדילה לילדה. כעבור חצי שנה, כשהצמיחה הסתכמה רק בשני סנטימטרים (בקושי) ירדה ים, שהייתה בת תשע וחצי, מתחת לאחוזון 3 והופנתה לבדיקות.
בבדיקות נשלל החשש מפני מחלות שונות כמו צליאק ובעיות בתפקוד בלוטת התריס, ונמצא חסר בהורמון גדילה. "הייתה לי תחושה פנימית שמדובר בחסר בהורמון," אומרת האם, "ומינואר השנה בכל לילה בעלי או אני מזריקים לה הורמון גדילה."
הורמון גדילה מופרש מבלוטות יותרת המוח בזמן השינה, ותפקידו, בין השאר, הוא להמריץ את צמיחת העצמות ובניית הרקמות. כשהורמון הגדילה אינו מיוצר בכמות מספקת, חלה האטה בצמיחה, והתוצאה היא קומה נמוכה, הממוקמת מתחת לגבול התחתון של גובה תקין.
במקרים אלה יש לטפל בילד באמצעות תחליף להורמון הגדילה הטבעי. זהו הורמון גדילה המיוצר בהנדסה גנטית, וניתן בהזרקה עצמית יומית, במכשיר דמוי עט, על פי מינון שקובע הרופא.
"מעקב אחר מדדי הגדילה, גובה, משקל והיקף הראש, מתחיל ברחם האם ונמשך לאחר הלידה," אומר פרופ’ משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים. "במקרים של סטייה מעקומות הגדילה, כשהילד נמצא בפער מהצפוי לו מבחינה גנטית או בשל חשד לחסר בהורמון גדילה, יש לפנות לבדיקת אנדוקרינולוג."
מה הן הסיבות לעיכוב גדילה ברחם?
"מקורן של הפרעות הגדילה ברחם (Retardatio IUGR - Intrauterine Growth) הוא בתנאים בעייתיים ברחם, כמו אי ספיקת שליה, אספקה לוקה של דם לעובר, עישון כבד בהריון, יתר לחץ דם, תזונה דלה, סוכרת או צריכת סמים ואלכוהול.
הבשורה הטובה היא, שכ-80 אחוז מהילדים שנולדו קטנים לגיל ההריון מצליחים להדביק עד גיל שנתיים את הקצב ולחזור לעקומות הגדילה הנורמטיביות, ואילו 10-15 אחוז מהתינוקות אינם מצליחים. קומתם הסופית תהיה נמוכה יחסית לבני משפחתם ולכלל האוכלוסייה: גברים יגיעו לגובה 1.62 מטרים ונשים ל1.50- מטרים, אלא אם כן יטופלו בהורמון גדילה."
אפשר להירגע, שכן הנתונים מלמדים כי מרבית הילדים הנמוכים בריאים. אצל רבים הקומה הנמוכה היא תוצאה של תורשה או של "פריחה מאוחרת," כלומר התבגרות
"ילדים אלה מוגדרים כבעלי קומה נמוכה אדיופטית (Short Stature ISS - Idiopathic) כאשר הגובה נמצא נמוך מתחת לשתי סטיות תקן מהממוצע של אותו המין והגיל (אחוזון 2-3) מסביר פרופ’ פיליפ.
לפני עשר שנים אישרה רשות המזון והתרופות האמריקנית, ה,FDA- טיפול בהורמון גדילה גם לילדים אלה, אף שלא נמצא אצלם חסר בהורמון הגדילה. התוצאה הצפויה היא תוספת של חמישה עד עשרה סנטימטרים לקומתם. "הטיפול בהורמון לא יהפוך את הילד לאולסי פרי, אלא ישפר את גובהו, יחזק את שריריו ויפחית מרקמת השומן. ועדיין, לאחר הטיפול, 90 אחוז מהילדים בני גילו יהיו גבוהים ממנו," קובע פרופ’ פיליפ.
מתי אפשר להתחיל לטפל בהורמון גדילה?
"כשמאובחן חסר בהורמון גדילה, ניתן להתחיל בטיפול בגיל הינקות, או לחלופין, בשלב בו אובחן החסר בהורמון. כשמדובר בנמוכי קומה מסיבות אדיופטיות, מומלץ להתחיל בטיפול מגיל חמש ומעלה. מומלץ להתחיל את הטיפול במרחק רב ככל האפשר מגיל ההתבגרות המינית, כשאז הגדילה הולכת ונעצרת." האם קיימות תופעות לוואי?
"תופעות לוואי הן נדירות - כאבי ראש קשים עקב לחץ תוך גולגולתי פוקדים אחד מכל אלף ילדים המטופלים בהורמון הגדילה. הדבר מחייב הפסקת טיפול וחזרה אליו לאחר פתרון הבעיה. סיכון נדיר נוסף הוא פגיעה בפרק הירך. גם הניסיון הקצר (עשר שנים) בטיפול בהורמון גדילה לילדים שאינם סובלים מחסר טבעי נחשב לחיסרון. קיים גם אחוז קטן מהילדים שאינם מגיבים לטיפול בהורמון הגדילה."
קומתם התמירה של הבנים בחברה שבה אנחנו חיים משמעותית בתפישת הגבריות. הורים רבים משמיעים אנחת רווחה כשמדובר בבת נמוכה ולא בבן. ואכן, המחקרים מלמדים כי בנים סובלים יותר. "לבנים קשה יותר. בן נמוך אינו משדר גבריות וחוזק, ואף שגם לבנות קשה, הן מסתדרות. לבת הנמוכה מתייחסים כאל ’"חמודה ומתוקה,"’ אומרת הפסיכולוגית נסיה נגלברג ומציינת, כי המניע העיקרי של הורים רבים להתחיל בטיפול בהורמון גדילה הוא רגשי וחברתי.
חלק מהילדים מטופלים בהורמון גם אם אינם עונים להגדרות שנקבעו. "הרצון שהילד יצמח לגובה מנצח לעתים את הממדים הבריאותיים. לרוב, ההורים מחליטים להתחיל בטיפול לקראת המעבר לכיתה א,’ כדי להעניק לילד תחושה של מסוגלות וכוח," מוסיפה נגלברג.
נחזור לים: היא עברה בדיקת דם מיוחדת, שבמהלכה נבדקים מדי חצי שעה השינויים ברמת הורמון הגדילה, וכן צילומי כף יד, המראים את התפתחות העצמות יחסית לגיל. בתום הבדיקות, כשהתברר שאכן מדובר בחסר בהורמון גדילה, דחקה אמה בגורמים השונים להתחיל בטיפול ללא שהיות. "הפכתי את העולם, היה לי חשוב שהיא תשלים את הפער שנוצר בשנים האבודות," היא מספרת.
"בימים הראשונים ים פחדה מאוד מהזריקה, אבל מדובר במין עיפרון עם מחט פנימית דקה מאוד, והדקירה כמעט שאינה מורגשת. כדי להרגיע אותה הדגמתי זריקה על גופי (ללא חומר)".
"זו כבר שגרה אצלי, כמו לצחצח שיניים," מספרת ים. "אני מכינה הכל, מחברת וטוענת את העט (מכשיר ההזרקה), ואמא או אבא מזריקים לי. אני מאוד שמחה לתוצאות. הגובה שלי היום הוא 1.25 מ."’
לי, לא חששת מטיפול ארוך טווח בבתך?
"בהתחלה, כשקלטתי שמדובר בטיפול שיימשך עד גיל 16 לפחות, הייתי בשוק. אבל קראתי חומרים והתעניינתי אצל הורים מנוסים. החיסרון הבולט הוא הזמן המועט שהתרופה נמצאת בשימוש. אבל הייתה לי אפשרות לבחור: לאפשר לבתי להגיע לפוטנציאל הגנטי שלה, או להותיר אותה נמוכת קומה."
"חוסר אונים, זו התחושה שמלווה את הילדים הנמוכים," אומרת הפסיכולוגית נסיה נגלברג. "לכן הטיפול בהורמון הגדילה נותן להם תחושת שליטה על החיים. הזרקת ההורמון נחשבת למעשה אקטיבי - ’הנה אני עושה לעצמי דבר שיעזור לי לגדול.’ הטיפול משפר את מצבו של הילד פיזית ורגשית."
תקווה ושיפור בתחושת האין אונים, זה מה שעשה הטיפול בהורמון הגדילה לכרמל, כיום חיילת משוחררת, בת .21 "הבנתי שיש מה לעשות," היא נזכרת. בגיל ,12 לאחר שלוש שנים שגובהה התקבע על 1.36 מטרים והרופאה האנדוקרינולוגית העריכה כי ללא הורמון היא תגיע לגובה של 1.45 מטרים, החלה כרמל בטיפול בהורמון גדילה. "כל החברות שלי היו גבוהות ממני לפחות בראש, נורא רציתי להיות כמותן," היא אומרת.
למרות מחיר הטיפול?
"מחיר? קיבלתי מתנה משמים. השינוי היה דרמטי. גבהתי ב24- סנטימטרים, מיציתי את פוטנציאל הצמיחה שלי, 1.60 מטרים, בתוך שלוש שנים. הטיפול שינה לי את החיים. נכון שהיה לי קשה לקבל את הבשורה על מחסור בהורמון, הרגשתי כמו ילד חולה סוכרת. גם פחדתי מהזריקות, אבל כעבור חודש-חודשיים זה הפך דבר שבשגרה, זריקה כל לילה בירך, וכשישנתי אצל חברות לקחתי איתי את המזרק."
כיוון שהתחילה את הטיפול בגיל מאוחר יחסית, קיבלה כרמל בתחילת הטיפול זריקות לעיכוב ההתפתחות המינית (כאשר מגיעה הווסת, הגדילה הולכת ונעצרת).
"ההתבגרות המינית שלי אכן התעכבה מאוד, רק בגיל 16.5 קיבלתי מחזור. זה היה כל כך מאוחר, שחגגתי את האירוע עם חברותיי."
אין זה מפתיע לגלות כי לקומה נמוכה יש השפעה על מצבו הנפשי של הילד. פרופ’ פיליפ אומר כי הסתגלות הילדים לקומתם הנמוכה מושפעת בעיקר מהיחס והגישה של הוריהם.
נסיה נגלברג: "מגיל צעיר הילד מתמודד עם תגובות הזולת בקשר לקומתו הנמוכה - הסביבה מתייחסת אליו כאל ילד צעיר מגילו האמיתי ובשל כך הוא סובל מחוסר מסוגלות לבצע משימות כילדים בני גילו. לעתים חבריו דוחים אותו חברתית, בטענה שהוא קטן ולא שייך אליהם. ההורים מלבישים אותו בבגדי פעוטות (כי הם מתקשים למצוא בגדים במידות שלו), דבר הפוגע במצבו הרגשי והחברתי, והילד סופג הערות וכינויים מעליבים המוטחים בו כל הזמן, כגון ’ננס,’ ’גמד,’ ’גובה דשא’ ועוד."
ומה המחיר?
"הנזק גדול. הילד עלול לפתח דימוי עצמי נמוך. הרי נדרשת אישיות חזקה כדי להתמודד לאורך שנים מול קבוצת ילדים לעגנית ומקטינה. בגיל ההתבגרות חלק מהילדים הנמוכים נעשים מופנמים, הם מסתגרים וממעטים להשתתף בפעילות חברתית. אחרים הופכים להיות המצחיקנים של השכבה, גם אם עמוק בפנים הם ליצנים עצובים."
האם צריך לשתף את הילד בהחלטה על הטיפול?
"ילד בן חמש אינו מחליט מרצונו הטוב לקבל טיפול רפואי הכרוך בזריקות יומיות. עם זאת, נדרשת הסכמה של שני ההורים לטיפול ושיתוף פעולה של הילד. בטרם טיפול יש להסביר לילד את משמעותו ועל השפעת הזריקה על הגדילה שלו. מומלץ לתת לו להתנסות בהזרקה על בובה, ללא חומר. כדאי גם לאפשר לילד לבחור היכן בגוף יזריקו לו באותו יום. עם הזמן הטיפול הופך לחלק משגרת היום של הילדים. יש ילדים שמתגאים באוזני חבריהם, מרגישים מיוחדים, ובמיוחד מרגישים גיבורים, כמי שהצליחו להתגבר על הפחד מפני הזריקה."
מחקר שערכה נגלברג בדק את השפעתו של הורמון הגדילה על איכות החיים של הילד. "חל שיפור בכל הפרמטרים - הלימודיים, החברתיים והרגשיים. השתפר גם הדימוי העצמי של הילדים, והם היו פנויים יותר ללמידה, משקיעים פחות אנרגיה בחרדות, ומעזים יותר. הילדים מרגישים שהם כמו כולם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם