לינה משותפת: מה קורה כשהילדה רוצה לישון אצל החבר?
הילדה שלכם מודיעה לכם שהיא רוצה ללכת לישון אצל החבר שלה. הילד שלכם מבלה עם החברה מאחורי דלת סגורה. מה קורה כשהמתבגרים שלכם מחליטים לבלות את הלילה עם החבר/ה שלהם?
אז קודם כל בואו נבדוק מה בכלל קורה לנו כשאנחנו שומעים את הבקשה הזו? מה זה עושה לי כאבא, כשהילדה בת ה-16 שלי רוצה לישון אצל החבר שלה? מה אני חושבת על הבן שלי שרוצה להזמין את החברה שלו להישאר לישון?
קשה לחשוב על הבת הקטנה שלנו במונחים של מערכות יחסים, אהבה ויחסי מין, בעיקר לאבות. לעיתים נדמה שלגבי בנים, זה קל יותר, לפחות מבחינה רגשית, אבל גם הורים לבנים מתמודדים עם הפחד ממחלות מין שונות ומהריונות לא רצויים.
כדאי לדעת כי הפרשנות שלנו, מה שאנחנו מרגישים לגבי שינה משותפת של בני
למרות זאת, אין ספק ששינה משותפת, עלולה להוות זרז לקיום יחסי מין, ולכן עדיף שאנחנו ההורים נהיה מודעים ומעורבים ככל האפשר בחיי הילד שלנו.
הנה מספר כלים חשובים להתמודדות עם בקשת השינה המשותפת:
אם לילד/ה שלכם יש חבר חדש, יכול להיות שתצטרכו להתמודד עם הרגע בו החבר/ה יבלה אצלכם את הלילה. כדאי מאוד לגבש מבעוד מועד עמדה בנושא. בדקו עם עצמכם האם ובאילו תנאים ניתן לאפשר לילד להזמין את החברה לישון.
נכון שקשה לדבר עם המתבגרים שלנו ובדרך כלל כשאנחנו פונים אליהם אנחנו מקבלים תגובה יבשה של "בסדר" (במקרה הטוב) או "תפסיקי לחפור" (במקרה הפחות טוב). ובכל זאת, זה התפקיד שלנו כהורים לשמור על ערוץ תקשורת פתוח.
כדאי לנצל הזדמנויות של "ביחד" (ארוחת צהריים, נסיעה ברכב) ולדבר על הדברים שמעניינים אותם, להכיר את העולם שלהם. אפשר להתחיל מדברים ניטרליים, כמו מי המועמד המועדף עליהם ב"הישרדות", או מה הם חושבים על קותי מ"האח הגדול". כשיש תקשורת טובה אפשר לדבר על דברים רגישים יותר בקלות.
פתיחות חשובה על מנת להעביר לילדים את התחושה שאפשר לדבר על הנושא, שהוא איננו טאבו. ולא, זה לא מתחיל בשיחה על קונדומים וגלולות למניעת הריון. חינוך למיניות בריאה מתחיל הרבה קודם.
כדאי לנסות ולהתגבר על המבוכה ולברר עם הילדים מה הם יודעים על קיום יחסי מין, מה הם מחשיבים כחברות, כאהבה, איך החבר/ה תתמודד אם הם ייפרדו ממנו/ה אחרי שקיימו יחסי מין? האם הם מבינים את המשמעות והמחוייבות שבקיום יחסי מין?
שיחה פתוחה על יחסי מין היא גם הזדמנות להעביר את המסרים שלנו על זוגיות, על מערכות יחסים, על אמצעי מניעה, הריונות. לא בדרך של הפחדה, אלא מתוך רצון להכיר את הדעות של הילדים ולכבד אותם.
גם אם נדמה לנו שהם לא מקשיבים, או מנפנפים אותנו ב "נו באמת, אמא, אני כבר יודעת..." - המסר מחלחל ועובר אליהם. המטרה היא ליצור מצב שבו הבית יהיה מקור ידע אמין ובטוח ולא האינטרנט או החבר'ה.
כשמגיע הרגע והילדה רוצה להזמין את החבר לישון, כדאי לזכור כי אין לכך תשובה חד משמעית וכדאי לבחון כל מקרה לגופו. שאלות שכדאי שנשאל את עצמנו הן: עד כמה אנחנו מכירים את בן הזוג שלה? כמה זמן הם כבר יוצאים יחד? האם דיברתי עם הבן/בת שלי על אמצעי מניעה?
כדאי שההורים ישבו יחד ויחליטו על עמדתם בנושא. כשקיימת מערכת יחסים יציבה של מספר חודשים ואפילו שנה או יותר, כאשר בן/בת הזוג מוכרים לנו ומבקרים אצלנו בבית באופן קבוע – קל יותר להבין ולאפשר את הרצון ללינה משותפת.
ישנם הורים שמעדיפים שהבת תזמין את החבר אליה מאשר שתלך אליו. ישנם הורים שמאפשרים לינה משותפת אבל שהדלת תישאר פתוחה בלילה. לכל משפחה יש דרכים יצירתיות משלה להתמודד עם הנושא.
אם החלטתם לסרב לבקשתם, עודדו אותם לבוא לשוחח, להתייעץ ולבחון שוב את האפשרות בעוד מספר חודשים, ואל תהפכו את הנושא למאבק כוח.
גם אם תחליטו לא לאפשר לבת שלכם ללכת לישון אצל החבר, כדאי לזכור שאם היא תרצה - הם יקיימו יחסי מין בכל מקרה וזה יכול לקרות בכל שעה, לאו דווקא בלילה. במקרה זה, עדיף שתדעו מזה, ושזה יקרה בסביבה הבטוחה והנקייה של הבית..
לא משנה מה החלטתם, מעבר לתקשורת פתוחה ומקבלת, כדאי להתחיל לסמוך על המתבגר/ת שלכם. אם העברתם את הערכים והמסרים וציידתם אותו בכל הידע האפשרי, ברגע האמת, הוא/היא יידעו לעשות את ההחלטה הנכונה והבטוחה.
1. כאשר מערכת היחסים לא מבוססת על כבוד וחברות אמיתית או שאינה יציבה (כפי שקורה לא פעם בין בני נוער).
2. כאשר אנחנו מרגישים שהבת או הבן לא מספיק אחראיים, רציניים או אפילו צעירים מדי (מתחת לגיל 16).
במצבים אלו כדאי לשוחח עם הבן/בת, לתת לגיטימציה לרצון שלהם ולהסביר את עמדתכם וחוסר ההסכמה שלכם מתוך מקום של כבוד והבנה.
יערה גונן-הלפרין, הדרכה הורית, מנחת הורים ומשפחות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם