תשאירו מקום לדמיון: משחקי מילים לפיתוח כושר הדמיון
המחשב והטלויזיה לא משאירים לילדים של היום הרבה מקום לדמיין. הנה כמה הצעות למשחקי מילים, סיפורים ואסוציאציות שיעודדו את הילדים להשתמש בדמיון ולהתחיל להמציא
מי מאתנו לא זוכר איך נשענו בערגה על גיבורי סיפורי הילדות שלנו, כמה למדנו מהם ואיך פיתחנו בעזרתם את הדרך המיוחדת שלנו להתנהל בעולם.חוויות אלה אפשרו לנו להישען בביטחון על העולם הדמיוני שיצרנו ושממשיך ללוות אותנו בחיינו הבוגרים ואף עודדו אותנו להיות למצוא פתרונות יצירתיים ולגבור על מכשולים.
אבל מה קורה היום?
הילדים של היום חשופים מגיל מאד צעיר לתמונה המלווה את המילה המדוברת (בטלויזיה, במחשב) המגבילה את חווית הסיפור לחוש הראיה והשמיעה בלבד.
אם נאפשר לילדים להקשיב ולאתר את התמונות הפנימיות, החוויה תהיה שונה לגמרי: מעצימה, יוצרת אמון, מגבשת זהות, מחזקת חשיבה יצירתית, ביטוי עצמי ויכולת המצאה.
יש חשיבות רבה לאימון הדמיון המסוגל לחוות את הסיפור באופן רב חושי ולפתח עולם פנימי עשיר ויצירתי.
אז איך איך מעודדים ילדים להקשיב יותר ולספר יותר? איך מעודדים ילד להפעיל את הדמיון במהלך סיפור? הנה כמה פעילויות שכדי לנסות:
1. ספרו לילדים כמה שיותר סיפורים ואל תפסיקו גם כשהם יודעים לקרא בעצמם.
2. אל תתמקדו רק ביצירות ספרותיות. סיפורי מעשיות ואגדות מתרבויות רחוקות הרצופים בהרפתקאות ומסעות יעשו את העבודה ויפעילו את הדמיון.
3. כשאתם מקריאים סיפור, הציעו להציץ באיורים רק אחרי שמקריאים את כל הסיפור והזמינו את הילדים לדמיין בעצמם את התמונות. הסבירו לילדים שהאיורים המופיעים בספר הם פרי ראייתו הסובייקטיבית של המאייר. נסו להתבונן יחד על האיורים ולגלות כיצד הוא בחר לאייר אותו. אולי לילדים יש הצעות נוספות.
4. פתחו בשיחה המפעילה את כל החושים: מה ראינו, טעמנו, הרחנו, הרגשנו ושמענו במהלך הסיפור?
4. התמסרות במילים: בנסיעה במכונית או בכל הזדמנות של בילוי משותף, צרו משחקי אסוציאציה. התחילו ממילה מסויימת ובקשו מהילד להגיד מילה נוספת שלדעתו קשורה למילה הזאת, הציעו אתם מילה שקשורה למילה שהוא אמר וכך הלאה. כך יוצרים הקשרים חדשים ומעשירים את אוצר המילים.
5. הרכבת סיפור ממילים: שבו פנים מול פנים והתמסרו במילים, אך הפעם ממש הרכיבו יחד סיפור, כאשר לכל משתתף מותר להוסיף
6. הרכבת סיפור גב אל גב: חזרו על אותו משחק של הרכבת סיפור כשאתם יושבים גב אל גב. העובדה שאין קשר עין בין המשתתפים מחדדת את החושים האחרים הדרושים להבנת הסיפור.
7. הציעו מילים לסיפור: שכללו את משחק המצאת הסיפורים: משתתף אחד מתחיל לספר סיפור והמשתתף השני או האחרים (אם מדובר במשחק משפחתי) מציע כל בערך שלושה משפטים מילה נוספת בה הראשון חייב להשתמש בהמשך הסיפור. לא מוסיפים מילה חדשה לפני שהמספר השתמש במילה הקודמת כדי לא ליצור בלבול.
8. שלבו מילים נטולות הקשר: הפעם נשחק את אותו המשחק רק שהמילים שנציע יהיו רחוקות בהקשרן מהסיפור המסופר. בכך "נקשה" על המספר שיאלץ "לחדד" עוד את הדמיון וסביר להניח גם יפרוץ בצחוק רועם ומשחרר תוך כדי משחק.
9. הרכיבו סיפור ביחד: אחד המשתתפים לוקח את השרביט ומספר סיפור עד שהוא מעביר אותו הלאה למספר הבא.
10. סיפור מהלב: עודדו את הילדים לספר סיפור שכולו המצאה שלהם (הבנות שלי קוראות לזה "סיפור מהלב"). בזמן הסיפור חשובה מאוד ההקשבה שלכם, יצירת קשר עין רציף ועידוד.
ולסיום – תנו לילדים פידבק חיובי. בסיום המשחק אמרו כמה נהניתם להמציא, כמה כיף זה לצלול לעולם הדמיון, ועודדו את הילדים לספר ולהקשיב זה לזה. הרי הכל מתחיל ונגמר בסיפור טוב.
שרון אביב היא מספרת סיפורים ובימאית תיאטרון, מנכ"ל "גולם המקום הרב תחומי למספרי סיפורים", מנחה מגוון רחב של סדנאות וקורסים המלמדים סיפור סיפורים לשיפור מיומנויות פרזנטציה וניהול.
במהלך חודש ינואר יתקיים בקניון שרונים "זה קול הסיפור" חודש מספרי הסיפורים עם יוסי אלפי ושרון אביב בכל יום ב' בין השעות 17:00 – 19:00. הכניסה חופשית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם