כאן גרים בכיף: על "זאב, נסיכה ושבעה גמדים"
איך גורמים לילדים של ימינו לקרוא את אגדות האחים גרים? הופכים אותן למתאימות למבוגרים. ספר חדש
חנה לבנת. ראובן קסטרו
200 שנה אחרי צאת האסופה הראשונה של אגדות האחים גרים, רואות אור 12 מהמעשיות הקלאסיות שלהם בקובץ "זאב, נסיכה ושבעה גמדים" (הוצאת מחברות לספרות). האסופה מציגה תרגום נאמן למקור עם סיפורים ידועים כמו שלגייה, כיפה אדומה והדייג ואשתו, לצד משלים וסיפורי עם נוספים מתוך אוצר הסיפורים העצום שאספו ועיבדו וילהלם ויעקב גרים.
על התרגום חתומה המרצה והחוקרת ד"ר חנה לבנת, העומדת בראש מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים; על האיורים: עפרה עמית, כלת עיטור אנדרסן ופרס בן יצחק לאיור ספרי ילדים.
אז למה בכלל להגיש לילדים מציאות רווית אלימות ובעיות?
"הפתיחה של'היה היה', 'לפני שנים רבות' וכן הלאה היא מעין הסכם כתוב בין המעשייה והילדים", אומרת לבנת, "לילדים ברור כי לא מדובר בעולם הכאן והעכשיו שלהם, אלא בעולם דמיוני שבו דפוסי המציאות שונים מאלה שהם מכירים".
זה לא עלול לעורר חרדות?
"לדעת פסיכולוגים, לא אנו המעוררים חרדות בלב הילדים. הילדים נולדים עם שלל חרדות קיומיות. יש לנו אפשרות להתעלם מהן ולהותיר את הילדים ללא כלים להתמודד איתן, ויש לנו אפשרות לעצב דמות בעולם המעשייה כמו זאב, מכשפה, דרקון וכיוצא באלה, ובכך לאפשר לילדים להתמודד עם החרדות באמצעות הסיפור. בצורה הזאת ברור לילדים כי הסיפור אינו מתרחש בעולמם הקונקרטי והריאלי, והם נישאים על כנפיו ללא חשש.
הילדים יוצאים עם הדמות החלשה, המקופחת, המסכנה אל טירה אפלה, ליער עבות - הלוא הם הג'ונגל של החיים - ומתחילים לפלס את דרכם. הדמות שהם מזדהים איתה נתקלת בדמות המגלמת את חרדותיהם הקיומיות. הודות לתושייה, לזריזות ולתחכום שהגיבורים רוכשים במהלך חייהם, הם מצליחים להתגבר על הדמות המאיימת עליהם.
"כך נבנה הדימוי העצמי הבוטח של הילדים הקוראים במעשיות. וזה גם אחד ההסברים המרכזיים לכך שהטקסטים של האחים גרים שרדו 200 שנים וחצו תרבויות ותפיסות עולם שונות ומשתנות".
איור של עפרה עמית מתוך הספר.
האם יחס החברה לילד משתנה מתקופה לתקופה ומתרבות לתרבות?
"העיבודים המודרניים נכתבו בתקופה המכונה 'התקופה המגוננת', שבה סברו הפסיכולוגים שמוטב לא לחשוף את הילד להיבטים הקשים של החיים, מאחר שבשלבי התפתחותו המוקדמים הוא עדיין אינו מסוגל להתמודד איתם מבחינה קוגניטיבית ורגשית. לכן המתקנו, עדכנו וריככנו את המעשיות בצורתן הקלאסית ואת הקלאסיקות בכלל".
אלא שמאז המציאות השתנתה, ואמצעי התקשורת המודרניים חושפים את החיים, גם על הצדדים הפחות יפים
שלהם, בפני הילד מוקדם מאוד. "מאחר שאין לנו עוד דרך לגונן על הילד ולשלוט במה שהוא נחשף אליו, סבורים הפסיכולוגים בימינו שמוטב לנו 'לשים את הקלפים על השולחן', כלומר להעניק לחומרי המציאות הקשים משמעות מוסרית. לשם כך, הם סבורים, כדאי לחזור לגרסאות הקלאסיות של גרים ואנדרסן, ולא להמשיך להגיש לילדים את העיבודים המרוככים שיגרמו להם להדחיק את חרדותיהם עד שיתפרצו באופן בלתי מבוקר".
מה החידוש שמייצגת האסופה "זאב, נסיכה ושבעה גמדים"?
"בשנים האחרונות ניכרת מגמה חדשה ומובהקת של תרגומים מלאים, ישירות משפת המקור, של מעשיות מוכרות יותר או פחות מאוצר המעשיות העולמי. עד שנות התשעים של המאה ה-20 לא היו רוב המעשיות שהכירו ילדי ישראל בעברית אלא עיבודים של הנוסחים הקלאסיים, ובייחוד עיבודים מהסוג המגונן".
איור של עפרה עמית מתוך הספר.
רק במהלך 20 השנים האחרונות תורגמו בישראל 221 המעשיות של גרים במלואן ישירות מגרמנית בהוצאת ספריית פועלים ובהוצאת מחברות לספרות, ו-168 סיפוריו של אנדרסן במלואם ישירות מדנית בהוצאת מחברות לספרות.
בצד התרגומים המלאים ישירות משפת המקור שהופיעו ב-20 השנים האחרונות בעברית, לא חסרים עיבודים קלים למעשיות ולאגדות. "למרבה הצער עולה כי ערכם האסתטי של העיבודים המודרניים
זאב, נסיכה ושבעה גמדים. כריכת הספר
מה אפשר לספר על דמות הנערה והאישה בעיבודים החדשים?
"בסיפור 'שלגייה' של גרים, למשל, שלגייה היא זאת הפונה לצייד בבקשה לשחרר אותה ולא להרוג אותה כבקשת האם החורגת. כלומר היא הנוקטת יוזמה להצלת עצמה. לא הנסיך הוא המעיר אותה בנשיקתו כמו בעיבודים המודרניים, אלא משרתיו מועדים על אבן ופלח התפוח נפלט מפיה. על פי הפרשנים הפסיכולוגיסטיים היא הגיעה לשלב בשלות ליצירת קשר זוגי, ולא הנסיך הוא שיצר את השינוי.
"דוגמה נוספת היא הסיפור'הזאב ושבעת הגדיים' באסופה של גרים. אמנם שם הזאב מתוחכם וערמומי, אך אמם של הגדיים אמיצה וחכמה ומצליחה להציל את ילדיה הודות לתושייתה ולאומץ לבה".
האם הסיפורים באסופה מעלים לדיון היבטים מוסריים רלוונטיים לימינו?
"כן. למשל, היפהפייה הנרדמת והנסיך חיו לאחר מכן באושר. בעיבודים המודרניים בעברית הוספנו את ה'בעושר'. המסכנים , המקופחים, המושפלים זוכים בתהליך הדרגתי להיחלץ ממצבם הכלכלי האומלל בזכות תכונותיהם".
גם בחזית האיורים אין ניסיון להתיילד. "אני אף פעם לא מנסה להתאים את האיורים לילדים של היום. ילדים הם ילדים. שמחה, עצב, אהבה, געגועים, פחדים - אלה הם המרכיבים הבסיסיים, בין שמדובר בילד בן זמננו, בין שבילד משנות השבעים ובין שבילד בן המאה ה-19", מסבירה המאיירת עמית. "אלה הם הנושאים שמעסיקים אותי, והם נוגעים לכל אחד ואחת מאיתנו, בכל גיל ובכל תקופה. חשוב לי להיות כנה וטבעית בעבודת האיור, וממש כפי שאשוחח עם ילדים בצורה טבעית ולא בצורה מתיילדת או מגניבה, כך גם איור הוא סוג של דיבור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם