מישהו מטפל בך: המדריך השלם לבחירת מטפלת
איך אפשר לסמוך על מישהי זרה שתטפל באהבה בפעוט היקר לכם מכל? האם לשים מצלמה נסתרת? באילו גיל ומצב משפחתי כדאי שתהיה? וכמה זה עולה לנו? המדריך השלם לבחירת מטפלת
מגיע השלב שבו צריך לחזור מחופשת הלידה היישר לעבודה ולתת בידיה של מטפלת את האחריות לפעוט. רגעי הפרידה עלולים להיות קשים להורים ואליהם מתווספים הפחדים שמא המטפלת
לא עושה עבודתה או, חלילה, אף עלולה לגרום נזק לתינוק. לטס פייס איט, הרי אתם לא ממש מכירים אותה, הרי היא לא בת משפחה, וכי מי ערב לשלום ילדיכם?
איך בחרתם את המטפלת שלכם? שתפו אותנו
ובכן, נא להירגע. רוב המטפלות אכן אוהבות תינוקות, ומלבד המשכורת שהן זוכות לה, הן באמת אוהבות תינוקות, נהנות מגדילתם, משוויצות בהם בפני זרים ונהנות לעשות פוצי-מוצי. אבל איך תדעו באיזו מטפלת לבחור? שאלנו את השאלות הכי כואבות שכל הורה שואל את עצמו ופנינו למומחים כדי להיוועץ בהם. הנה כל השאלות וכל התשובות.
ליאת שטרלינג, עובדת סוציאלית, מנחת הורים ומנהלת סניף מרכז של חברת מטפלא להשמת מטפלות לילדים: "זה מאוד שונה. יש שמוצאים דרך האינטרנט, יש שמקבלים המלצות מחברים. מתוך הניסיון שלנו, לא תמיד מה שהיה טוב לחבר טוב גם לך, כי התאמת מטפלת היא משהו מאוד אישי. יש
השיטה הכי טובה היא לראיין, לראות אם יש כימיה ולקבל המלצות. לפעמים אני ממליצה להורים לעשות יום התנסות עם כמה מטפלות ולראות עם מי הם הכי זורמים".
דינה לחמן, פסיכולוגית, מתנדבת ב“קול להורה“ - קו הייעוץ החינמי של ויצו לגיל הרך (*6968 או 1-222-6968): "אני יוצאת מתוך הנחה שלאשה מבוגרת יש ניסיון כלשהו עם ילדים, היא מכירה את הצרכים שלהם ויודעת מה אופייני לגיל מסוים. אבל אני לא פוסלת מישהי בת 25 שיש לה רצון ויכולת, והיא רכה, נעימה, נחמדה, חייכנית ויש לה סבלנות לילדים, גם אם היא לא התנסתה באופן אישי בתהליך של גידול ילדים. מה שחשוב הוא שמטפלת תהיה בעלת יכולת אמפתיה, שתאהב ילדים קטנים, שתהיה בן אדם חביב ולא כעוס ושתדע עברית".
מיכל אופיר ויזל, פסיכולוגית, עובדת עם ילדים במרכז ד“ר טל ברמת אביב: "אין לזה תשובה מוחלטת. יכולה להיות אימא לילדים שהיא מאוד לא קשובה לילד ולצרכיו, ויכולה להיות מישהי שאין לה ילדים, אבל היא מאוד קשובה לצרכים ומתאימה את עצמה. זה לא אומר שמי שאין לה ילדים יודעת לטפל פחות טוב בתינוק".
מיכל אופיר ויזל: "זה מאוד אינדיבידואלי, זה תלוי בכימיה של ההורה ושל הילד עם הדמות הטיפולית, והמגדר פחות משנה. יש אימהות שירגישו נוח יותר להשאיר את הילד עם אשה, אבל גבר שהולך לתפקיד כזה כנראה עושה זאת מאהבת המקצוע. גם גבר יכול להיות בעל תכונות טיפוליות ולהיות ’מטפלת טובה'".
רוית גוטמן, מנחת הורים בכירה ממכון אדלר ומומחית לגיל הרך: "קודם כל, היכולת להיות אדם חם, אוהב, מכיל, היכולת להיות אדם קשוב. אם, למשל, הילד בוכה, זו היכולת להבין מה מסתתר מאחורי הבכי ולא רק להרגיעו על ידי סיפוק גורם חיצוני כמו מוצץ או בקבוק. כמו כן היכולת
לראות כל ילד כאינדיבידואל, כיחיד ומיוחד, שמביא עולם ומלואו, ושאם המטפלת הצליחה להשכיב את הילד הקודם שטיפלה בו בין שתיים לארבע זה לא אומר שהילד הזה צריך אותן שעות.
המטפלת צריכה גם לראות את עבודתה לא כ‘אני באה לכאן בגלל כך וכך שקלים', אלא צריכה לעשות זאת מאהבה ולראות זכות גדולה לטפל בתינוק ולהיות הדמות המשמעותית עבורו.
"מומלץ שיהיה לה הרצון לרכוש ידע בתחומים הקשורים בשלבי ההתפתחות של הילד ושתהיה לה היכולת לקבל משוב ללא התנגדות ולא להיפגע מכל אמירה שההורה אומר. היא צריכה לצאת מנקודת הנחה שההורה מביא לה את האוצר הכי יקר לו עלי אדמות. הוא בחר בה, היא נבחרה.
הרבה פעמים, כשההורה מבקר את המטפלת או שואל אותה שאלות, היא מתגוננת. המטפלת צריכה לראות בעצמה יד ימינה של המשפחה, והמשפחה גם צריכה לתפוס אותה כיד ימינה. ההתאמה בין ההורים למטפלת לא חייבת להיות מ‘תוך הלימה (למשל, אם ההורה מפנק, אז גם המטפלת צריכה להיות מפנקת), אלא גם מתוך השלמה.
למשל, הורה שיודע שיש לו קושי להציב גבולות אולי יבחר במטפלת שזה הצד החזק שלה. הכי חשוב שתהיה כימיה עם המטפלת, והייתי מאוד ממליצה לבחור מישהי שניתן לנהל איתה שיח של תיאום ציפיות מראש".
רוית גוטמן: "זה בדיוק כמו השאלה האם הורה צריך לעבור קורס להיות הורה. ההורים שלנו לא למדו להיות הורים, והנה בכל זאת אנחנו מתפקדים. עם זאת אנחנו חיים בעידן אחר, הדילמות ההוריות שלנו משתנות, ולכן זה חשוב. הקורס הוא בעצם מניעתי. לא שאני הולכת ללמוד להיות מטפלת כי אני לא יודעת, אלא אני הולכת להרחיב את הידע בכל האספקטים. אין כאן אמת אחת, הכל בהתאם לכימיה שיש לך עם המטפלת וליכולת התקשורת שלה עם הילד ושלך איתה".
דינה לחמן: "בוודאי שעדיף לקחת מישהי עם ניסיון, אבל אם אין לה ניסיון אז לפחות לדאוג שיהיו המלצות טובות לגבי האופי שלה, התכונות שמאפשרות לה להתמודד יפה עם צרכים של ילדים בגיל הרך. אני, למשל, לא הייתי מכניסה אליי הביתה לטפל בדבר הכי יקר לי מישהי בלי המלצות".
ליאת שטרלינג: "עדיף באופן מובהק לא מעשנת, למרות שיש מטפלות מדהימות מעשנות. זה מבאס אם היא מעשנת, וזה משהו שדורש אמון שלי במטפלת, שאדע שהיא לא מעשנת ליד הילד. יש הורים שמבקשים ממנה לשטוף אחר כך ידיים, להחליף חולצה שלא יהיה ריח, לקחת מסטיק. כשאני מספרת להורים על מטפלת שמעשנת, הם מיד נרתעים. הם גם חוששים שהיא תעשן ליד הילד והם לא יידעו מזה, או שתרצה לעשן ולא תוכל, ואז היא לא תהיה רגועה".
עדי בן נון, מנהלת נאני לאב, חברה העוסקת בהשמת מטפלות: "לכל משפחה הצרכים שלה. בדרך כלל מטפלות שבאות לטפל בתינוק רך עוזרות בעבודות הבית הקלות - כביסה, בישול וסידור של דברים שקשורים לתינוק. הסיבה לכך היא שעבודה עם תינוק היא דינמית, יכולה להיות שעות ארוכות במשך היום, והן לא רוצות לבזבז את האנרגיות על ניקיון של בית, מה שמשאיר להן גם פחות זמן ומשאבים לבלות עם התינוק .
גם הורים לרוב רוצים שהמטפלת תהיה עם התינוק. יש הורים שמבקשים אופר, שגם ישנה בבית המשפחה, ואז התפקיד הזה גם כולל יותר דברים של אחזקת בית".
עדי בן נון: "אפשר להגדיר תקופת ניסיון. שבוע זה זמן קצר מדי לתקופת ניסיון, כי לוקח זמן עד שתינוק נקשר למטפלת ועד שבאמת רואים את הדינמיקה ביניהם. אפשר לקבוע חודש-חודשיים לניסיון עד שמגדירים שהיא מועסקת קבועה בבית, אבל מן הסתם האינטרס של שני הצדדים, ובעיקר של התינוק, שזו תהיה מטפלת לטווח ארוך ושלא יעשו כל פעם החלפות בדמות המשמעותית שמטפלת בו.“
רוית גוטמן: "אין אמת אחת ואין נכון או לא נכון. צריך להביא בחשבון כמה פרמטרים: חשוב שלהורה יהיה נוח, כי כשההתארגנות שלו נוחה הכל נהיה נוח הרבה יותר. צריך להתאים את הבחירה הזו לאופי העבודה שלנו. אם יש לי שעה וחצי נסיעה לעבודה, יכול להיות שיותר קל לי שמישהי תבוא אליי וכך גם לא אצטרך להעיר אותו מוקדם ולהוציא את הילד מהבית בחורף. אבל יכול להיות שיש לי עוד ילדים בבית שחוזרים באחת וחצי מבית ספר ואז דווקא פחות נוח שיש מטפלת עם תינוק בבית, ולכן כל מקרה נבחן לגופו.
אם מחליטים להביא את התינוק למטפלת, צריך לבחון אם יש לה הנתונים האובייקטיביים המתאימים לצורכי התינוק, אם הוא יכול לזחול על הרצפה בלי פחד, אם אין חיה בבית שיכולה לאיים עליו, אם אין למטפלת ילדים בוגרים שחוזרים הביתה ולא מאפשרים מנוחת צהריים לתינוק.
אפילו מבחינת מכשירי חשמל, האם הם תואמים את צרכיו של התינוק, האם יש לה במה להכין לו מרק טחון וכדומה, וגם האם יש לה מעלית והיא יכולה לרדת עם העגלה לטייל ברחוב. הילדים סתגלניים, מסתגלים לכל מה שנציב להם, ובמקרה הזה זה צריך להיות מה שיותר נוח לנו".
ד“ר רן לוי, מומחה ברפואת ילדים מקופת חולים מכבי: "אני בהחלט ממליץ על כך. כדאי מאוד שהמטפלות יידעו לפחות את העזרה המהירה הראשונה, ואפשר לקבל על זה הדרכה מסודרת דרך
אחיות בקופות החולים השונות. חוץ מזה, צריכה להיות העברת מידע בסיסי מסודרת בין ההורה למטפלת. למשל, אם לתינוק יש איזו מחלה ספציפית שהיא צריכה להכיר או אם יש לו רגישות לאוכל או לתרופות מסוימות. המטפלת צריכה לדעת מי הרופא המטפל של התינוק, איפה הוא נמצא ואיך להשיג אותו".
ליאת שטרלינג: "יש שוני גדול בין האזורים השונים בארץ. בראש סולם המשכורות נמצאות רמת השרון, הרצליה, תל אביב צפון ורעננה. למשרה רגילה של חמישה ימים בשבוע, בין שמונה לתשע שעות ביום, משלמים למטפלת 6,500-6,000 שקל נטו, לא כולל נסיעות (200-300 שקל), לא כולל ביטוח לאומי ולא כולל פנסיה, ואם היא עבדה שנה זה גם לא כולל דמי הבראה ופיצויי פיטורים. עבור תאומים לוקחים כ-8,500-8,000 שקל נטו באזורים האלה.
"אחר כך באות ערים כמו גבעתיים, רמת גן, תל אביב מרכז, סביון, טבעון, יקנעם, קיסריה, בנימינה, חיפה, ירושלים: 6,000-5,500 שקל נטו לילד אחד (לא כולל תנאים סוציאליים) ו-7,500-8,000 שקל נטו לתאומים.
באזורים פריפריאליים כמו ראשון לציון, כפר סבא, פתח תקוה, ירושלים (נכללת בשתי הקטגוריות)משלמים למטפלת 5,500-5,000 שקל נטו (לא כולל תנאים סוציאליים) וכ-7,000 שקל נטו לתאומים.
השכר הכי נמוך למטפלת הוא בבאר שבע, קריות, עכו, נהריה, אשקלון, אשדוד: 5,000-3,500 שקל נטו (לא כולל תנאים סוציאליים) לילד אחד, 5,000-4,000 שקל נטו לתאומים".
ליאת שטרלינג: "באופן עקרוני, זה לא חובה, זה עניין של אופי של המשפחה והמטפלת. בשלב הראשוני, כשהתינוק אוכל רק חלב, המטפלת בטח צריכה לדאוג לעצמה, היא לא צריכה לסמוך על זה שתהיה לה ארוחת צהריים. הרבה מטפלות גם שומרות כשרות, אז הן מביאות את האוכל שלהן מהבית.
בשלב מאוחר יותר, בגיל שנה, אם המטפלת רוצה לאכול מהאוכל שהיא מכינה לילד, מהמרק, מהאורז ומהקציצות - זה בסדר, היא גם יכולה לאכול ונהוג שכן. יש גם מטפלות שהן מאוד בשלניות ומכינות אוכל למשפחה, ואז גם בסדר שיאכלו מזה.
לגבי אוכל שקיים במקרר - תלוי בהורים. יש הורים מאוד פתוחים, אומרים ’קחי חופשי' ויש שפחות. צריך לדבר על זה בתחילת ההעסקה, בשלב תיאום הציפיות.“
דינה לחמן: "באופן גורף לא הייתי ממליצה לשים מצלמות, אבל במקרה שמתעורר החשד הכי קטן, בפירוש הייתי ממליצה לשים מצלמות, ובהתחלה אפילו לא ליידע את המטפלת על כך".
שמוליק נעמן, הבעלים של חברת שפע פתרונות טכנולוגיים: "הטרנד היום הוא מצלמות גלאי, שניים-שלושה גלאים בתוך הבית, שמחוברים גם למערכת הקלטה ולאינטרנט, ואז אפשר לראות מה קורה בבית בכל זמן ובכל מקום בעולם דרך האייפון, הפלאפון או המחשב. זה עולה כ-3,000 שקל.
כמו כן יש פריטים נוספים שיכולים לתעד מה קורה בבית, כמו למשל שעון שולחני ורדיו-טייפ עם מצלמה סמויה, ומלא חפצים נוספים שאפשר להכניס בתוכם מצלמה זעירה, שמחירה 450 שקל ומעלה".
מיכל אופיר ויזל: "אמנם הילד לא יכול להביע עצמו במילים, אבל עדיין כל אימא, גם לתינוק בן שלושה חודשים, מכירה אותו ואת דפוסי התנהגותו. היא יודעת שיש לו הרבה דרכים שבהן הוא יודע להביע את עצמו, כמו למשל כל מיני מלמולים, כמה הוא מחייך. היא גם יודעת להבחין מתי הוא רגוע ומתי לא.
אנחנו מחפשים איזשהו שינוי התנהגותי אצל התינוק. אם פתאום תינוק שישן בשלווה בלילה מתחיל להתעורר כל הזמן, או תינוק שאכל באופן סדיר מאוד, פתאום רואים שינוי בהרגלי האכילה שלו, ובכלל אם רואים שהתינוק עצבני יותר, יותר רוצה לבכות, יותר צריך ידיים - אלה דברים שדורשים בירור.
עם זאת צריך לזכור שגם עצם הפרידה מהאמא הרבה פעמים גורמת לשינוי הרגלים אצל התינוק, והוא חווה פרידה מאוד משמעותית בשבילו. הרבה פעמים, אם המטפלת טובה, התינוק גם מאוד ישמח לראות אותה ויבטא שמחה. אם זה לא קורה, אי אפשר לקבוע משהו מוחלט לגבי המטפלת, אבל צריך לבדוק את זה".
איך בחרתם את המטפלת שלכם? שתפו אותנו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם