למקומות, היכון, רוץ!: איך משפיע סדר ההולדה על תכונות האופי?
כיצד משפיע מיקומו של הילד במשפחה על אופיו וחייו? מחקרים טוענים שהבכורים אינטליגנטים יותר אך מרימים ידיים בקלות, האמצעיים חסרי ביטחון אך מעולים במשא ומתן, והצעירים מרדנים ויצירתיים - האמנם? כשהתא המשפחתי הישראלי הממוצע מתייצב על שלושה ילדים, שווה לבדוק
איך זה אצלכם? שתפו אותנו בפייסבוק
היה זה הפסיכולוג האוסטרי-יהודי אלפרד אדלר, מייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, שהצביע ראשון על החשיבות שבסדר לידת הילדים במשפחה והשלכותיו על מעמד הילד במשפחה, התפתחותו, תכונותיו, אישיותו והתנהלותו בחיים.
"אדלר קבע כי סגנון החיים של כל אדם תלוי במקומו בסדר הלידה. כלומר, חייו של הילד מושפעים מעצם היותו בכור, אמצעי, צעיר או יחיד,“ מסבירה המטפלת המשפחתית ד“ר הדס דורון, מרצה בכירה במכללה האקדמית תל חי.
במשך השנים קמו מבקרים לתיאוריה האדלריאנית, והמתנגדים לה הצביעו על גורמים רבים נוספים המשפיעים על השונות שבין האחים (מרווח השנים שבין הילדים, מינם ועוד), ואולם בשנים האחרונות, כשהמשפחה הישראלית הממוצעת מתייצבת על שלושה ילדים, מסקרן לבדוק את השפעת מיקומו של הילד במשפחה על חייו, ומה זה עושה להוריו. בכור, אמצעי, צעיר. שלושה ילדים. שלושה פרקים.
בן (בת) בכור נולד, ובשלב הראשוני לא ברור מה חזק יותר, רמת החרדה או עוצמת ההתרגשות של ההורים הטריים. "במשך תקופה מסוימת הבכור הוא בן (בת) יחיד להוריו. הם לחוצים, נרגשים ומשתדלים לעשות דברים ’לפי הספר.‘ הם מעתירים עליו אהבה ללא תנאי וללא מתחרים, משקיעים בו חומרית ואינטלקטואלית, בגדים, ספרים, משחקים, הצגות ובילויים, והוא זוכה להגנה הדוקה שלהם. הטיפול האינטנסיבי והחיים בחברת מבוגרים נותנים את אותותיהם בסגנון חייו,“ אומרת ד“ר דורון.
במה זה מתאפיין?
"הבכורים ניחנו ברמה אינטלקטואלית גבוהה, בבית הספר הם מתבלטים כתלמידים מצטיינים והתעודה שלהם ’משעממת‘ בציוניה הגבוהים. "הם למדנים, אבל אינם יצירתיים. להיפך, הם שמרנים המתנגדים לחידושים. הם מעדיפים לשמור על המסגרת הקיימת היות והשינוי הראשון והטראומתי בחייהם (לידת האח/ות) הסב להם אי נעימות רבה. הם מקבלים סמכות, בעלי חוש אחריות מפותח וכישרון בניהול וארגון, ובבגרותם נוטים לעסוק בניהול כלכלי, עסקי (מנהלים את העסק המשפחתי) ומנהיגותי.“
מרתק לגלות כי ההנחות הללו מגובות במחקרים ובנתונים סטטיסטיים: צמד החוקרות ליליאן בלמונט ופרנסיס מרולה
החוקר האמריקאי, וויליאם ד‘ אלטוס, גילה כי בקרב המצטיינים בתחרויות, לבכורים יש ייצוג גבוה (52-66 אחוז). אכן, הייצוג של בכורים הנמצאים בעמדות כוח והשפעה בעולם מרשים - בקרב נשיאי ארצות הברית יש אחוז גבוה של בנים בכורים, וכך גם בקרב חברי הקונגרס האמריקאי. אחוז גבוה מהרופאים הם אחים בכורים, ואחוז גבוה מתוך הנשים האוחזות בדוקטורט הוא של בנות בכורות.
החגיגה נגמרת מבחינת הבכור עם לידת הילד השני. הוא חווה שינוי מהותי שהופך אותו, כהגדרת אדלר, ל“מלך המודח.“ "בסיורי בגני ילדים אני פוגשת ילדים בכורים, שעולמם חרב עליהם עם לידת האח/ות. נלקחו מהם הפינוק ותשומת הלב הבלעדית,“ אומרת היועצת המשפחתית ומדריכת הורים סיגלית אבירם מהמכללה האקדמית בית ברל.
"אצל רבים מהם חלה רגרסיה, הם חוזרים לבקבוק, למוצץ ולחיתול. ילדים עם כושר ורבלי ואוצר מילים עשיר שבים למלמל כמו תינוק. התנהגותם מבטאת תסכול עז, ורצון שאבא ואמא יתייחסו אליהם כפי שהם מתייחסים לתינוק החדש,“ היא אומרת.
"היום בו נולד הילד השני, הוא הזמן בו הבכור משנה את זווית הראייה שלו על העולם. מכאן ואילך נטייתו הטבעית היא ללחום כדי להשיב לעצמו את הבכורה. הוא מתמקם בעמדת האדם המוסרני, מחפש עמדות כוח, מאמץ אסטרטגיה של מאבק ויש לו צורך עז בניצחון,“ מדגישה ד“ר דורון.
ואולם, לא כולם שותפים לרעיון של "חגיגת הבן הבכור.“ יש מי שמצביעים בדאגה על הידרדרות שחלה במעמד הבכור בדורות האחרונים. "דחיית גיל ההורות, המודעות והידע הנרחבים בנושאי הורות לצד ההתמסרות לקריירה, ואובדן הסמכות ההורית הם חלק מהסיבות שמדרדרות את הילדים הבכורים להיות ’דור הלא יכול,“‘ טוענת היועצת הפסיכולוגית הבכירה ד“ר סוזי קגן, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן.
לדבריה, הילד הבכור גדל במציאות ללא גבולות - הוא מקבל הכל ואינו צריך להילחם על דבר. הוריו מרבים להתעדכן באינפורמציה על חינוך וגידול ילדים, אך בעצם זונחים את האינסטינקט ההורי הבסיסי. "במקום ללמד את הילד לחיות עם תסכולים ולהתמודד עם קשיים, הם עוטפים אותו בשכבות הגנה שהופכות להיות מסוכנות, כי ברגע שהוא נתקל בקושי כלשהו, הוא אבוד,“ קובעת ד“ר קגן.
טענתה הנחרצת אינה מעוגנת במחקרים, אבל לדבריה, מטפלים רבים מדווחים על תופעה כלל עולמית (העולם המערבי) "הורים רבים פונים לטיפול בגלל הקשיים עם ילדיהם הבכורים. הם מדווחים על ילדים בעלי כישורים חברתיים מצומצמים, שאינם מסוגלים לדחות סיפוקים, וממהרים לוותר במקום להיאבק. אחד הנתונים המדאיגים קובע כי בין הילדים הפורשים מבית הספר יש אחוז גבוה לבכורים.“
הגנת היתר על הילדים הבכורים פוגעת גם במצבם הבריאותי. מחקרים מגלים שילדים בכורים סובלים יותר מאלרגיות, אסתמה ומתופעות עור שונות לעומת אחיהם המצוידים במערכת חיסונית טובה יותר. "ועם זאת, הילד הבכור הוא ’כרטיס הביקור‘ של ההורים, והם עושים הרבה על מנת שהוא יהיה מוצלח,“ אומרת ד“ר הדס דורון, "הם מגייסים משאבים כלכליים, רגשיים ומנטליים ומרעיפים עליו אהבה ללא תנאי, למרות שהם עסוקים מאוד בקידום הקריירה.“
מרגע לידתו, פוגש הילד השני את מושא החיקוי שלו - אחיו הגדול. בהמשך, כשלמשפחה מצטרף גם האח השלישי, הילד השני הופך ילד אמצעי, שבעבר כונה "ילד סנדוויץ.“‘ "השותפות עם אח גדול תורמת להתפתחותו המהירה של האח האמצעי. הוא מתגלה כמתחרה עקשן השואף להגיע לרף הגבוה שהציב אחיו הבכור, וגם להוכיח את עצמו מול אחיו הצעיר,“ אומרת ד“ר דורון.
והמחיר?
"סגנון החיים של האמצעי מאופיין בשאפתנות וביצר תחרותיות. באופן בלתי מודע הוא ממצב את עצמו במשבצת שאינה תפוסה, וככזה הוא בוחר חוג או תחביב שונה מזה שבחר אחיו. הוא לעולם לא יתחרה באחיו הבכור, אבל יש לו נטייה להציב לעצמו מטרות לא ריאליות בלימודים ובספורט, ולכן הוא נכשל בהתמודדות מול המאמן או השחקן החזק בקבוצה".
שלא כמו הבכור והצעיר, שמעמדם ברור וייחודי, לילד האמצעי אין לכאורה ייחוד או תפקיד במשפחה. "הילד האמצעי נולד לתוך קבוצה, ולפעמים יש יותר מילד אמצע אחד,“ אומרת ד“ר דורון, שבעצמה גדלה במשפחה של שישה ילדים כאחת מארבעת ילדי האמצע.
וכיצד זה משפיע?
"לילדי האמצע יש כישורים חברתיים טובים. הם מסתדרים עם הממונים עליהם, עם בני גילם וגם עם קטנים מהם, שהרי מגיל צעיר הם שוחים בזרם כשלפניהם דגים גדולים, באמצע דגים בגילם ואחריהם הדגים הקטנים. "הם מצטרפים למשפחה שיש בה לרוב פחות משאבים מנטליים, רגשיים וכלכליים עבורם, הוריהם משקיעים בהם פחות משהשקיעו באחיהם הבכורים. "נכון שהמציאות הזאת מזכה אותם בחופש יחסי, אבל כשהם נאלצים להסתפק תמיד בבגדים הישנים, ובצעצועים ובספרים של האח הבכור (ההורים אומרים ’למה לקנות שוב, זה הרי כמעט חדש'). הם חשים מקופחים, וזאת הסיבה שרמת הביטחון העצמי שלהם נמוכה ביחס לאחיהם.“
ד“ר דורון מחזקת את דבריה בתוצאות מחקר מאוניברסיטת ויסקונסין (2008) שקבעו, כי בקרב ילדי האמצע נמצאו סימפטומים מובהקים של דיכאון. אבל מחקר חדש של ד“ר קלייר יוז מאוניברסיטת קיימברידג‘ בארצות הברית מערער על חלק מהאפיונים הקודרים על אודות הילד האמצעי.
במשך חמש שנים עקבה ד"ר יוז אחרי התפתחותם החברתית של ילדים עד גיל שש. ממסקנות המחקר עולה כי לילד השני יש סיכוי גדול יותר להצליח בחיים, ובחיים החברתיים. "הילד השני דווקא מרוויח מהסיטואציה אליה נולד. העובדה שהוא מחויב לתקשר ולנהל משא ומתן עם אחיו הבכור והדומיננטי פועלת לטובתו, ההבנה החברתית שלו טובה ומואצת יותר, וההתפתחות הנפשית והרגשית שלו טובה ומשפיעה על הצלחתו בחיים“ אומרת החוקרת.
"תמונת המצב בשטח מחזקת את מסקנות המחקר של יוז,“ אומרת ד“ר קגן. "החוקרים מבינים היום שהנקניק/השוקולד שבתוך הסנדוויץ‘ שווה יותר מהלחם. הילד האמצעי שנחשב למסכן ולתקוע, מתגלה כיום, עקב מצבו הבעייתי של הבכור מהדור החדש, כאחד שמצליח לממש את יכולותיו.“
חשוב לציין כי האפיונים הגורפים של הבכורים והאמצעיים משתנים ומקבלים גוונים נוספים בגלל המגדר.
מה קורה כשנולד בן ראשון לאחר בת בכורה ולהיפך? כיצד משפיע המין (הג‘נדר) על אפיוניהם השונים?
"החוקרים קבעו כי לידת בת לאחר בן בכור מציבה אותה בעמדה של הבכורה מתוך הבנות. אבל היא תפתח רק תכונות ועיסוק בתחומים שלא נתפסו על ידי האח הבכור. הג‘נדר לא ישנה את התפקידים, אבל הוא מגוון אותם,“ אומרת ד“ר הדס דורון.
כולם מכירים את הקלישאה ההורית האומרת ש“הילד השלישי גדל בכוחות עצמו.“ איזה מזל שהיא אינה נכונה, ובכל זאת, יש בה משהו. "הילד הצעיר הוא ה‘בייבי‘ של המשפחה, ואינו נמצא בעמדת נחיתות. עם זאת עליו להמציא את מקומו כדי לבדל את עצמו מאחיו. הוא צריך למצוא נישות ועיסוקים שטרם נתפסו כדי להיות ייחודי. ואכן, המרדנות והחיפוש אחר ייחוד הופכים את הילדים הצעירים לאנשים יצירתיים,“ אומרת ד“ר דורון.
ההוכחות בשטח לא מאכזבות: אמנים, שחקנים, ציירים וגם מדענים פורצי דרך הם ילדים צעירים במשפחה. רוצים שמות? בבקשה: קופרניקוס, מוצרט, דרווין ואחרים. עדויות אחרות, וזה לא צחוק, מלמדות שהצעירים ניחנו בחוש הומור מפותח. כמה מהקומיקאים הנחשבים בדורנו הם ילדים צעירים.
הצעירים, שלרוב הם יותר חלשים פיזית מאחיהם הגדולים, מגלים מידה לא מבוטלת של תעוזה. בעוד הבכורים מפגינים זהירות, הצעירים הם אלופים בפיצוח תוכנות מחשב מורכבות. כך שאף אחד לא יופתע לגלות כי יש בהם האקרים הפורצים לאתרי אינטרנט חסויים.
הם אוהבים לקחת סיכונים, ולכן הם בוחרים בענפי ספורט פיזיים כמו רוגבי והוקי קרח, המועדים לפציעה.
מחקרים קובעים כי ילדים צעירים מתנסים ביחסי מין ובעישון מוקדם יותר מאחיהם הבוגרים, והמרדנות שלהם גוררת אותם גם לתוך מצבים בלתי נעימים. כך, למשל, מנתונים ממשטרות בעולם עולה כי מרבית העצורים בהפגנות אלימות הם "ילדים צעירים.“
ולמרות החוצפה המרדנית שלהם, נראה כי היתרונות החברתיים שלהם בולטים למרחוק. "הצעירים, שלמן ההתחלה נדרשו לתפקד בסביבה מורכבת, מצליחים להתאים את עצמם ולדעת להסתדר בתוך הקבוצה.
מגיל צעיר הם למדו ’להיכנס‘ לראשם של האחים הגדולים, להבין מה הם חושבים ורוצים. היכולת הזאת מקלה את חייהם בגן ובבית הספר ומטיבה איתם גם בבגרותם,“ אומרת ד“ר דורון. "כשנולד הילד הצעיר, בני הזוג כבר מבוגרים יותר, וגם נינוחים, רגועים ובטוחים יותר בעצמם. כאילו הם אומרים ’כבר עשינו את כל הטעויות על הילדים הקודמים,“‘ מציינת ד“ר דורון.
אם כך, הילד השלישי אכן גדל מעצמו?
"בעוד שהילד הבכור היווה את כרטיס הביקור להורות של ההורים הטריים, להורים לילד שלישי/צעיר יש פחות ציפיות. הם מסרבים להתרגש מכל צעד שלו, וכבעלי ניסיון הם מסוגלים להכיל ולקבל את ההתנהגויות שלו. הם משקיעים פחות בגידולו, לא לוחצים, נותנים לו הרבה חופש, ’שיעשה מה שבא לו.‘ לפעמים הם דורשים מהאחים הגדולים לתפקד חלקית על תקן הורים ולגדל את האח הצעיר".
ד“ר דורון מציינת כי אחד המדדים ל“הורות הבלתי מתרגשת“ הוא אלבום התמונות. בעוד את הבכור תיעדו בכל רגע מחייו, ומדפי האלבומים שלו וקובצי התמונות במחשב עומדים להתפקע מעומס, האלבום של הילד השלישי נותר חצי ריק.
"מצד שני, כשהילד הצעיר מצטרף למשפחה סביר להניח שהוריו נהנים מרווחה כלכלית. ההורים שולחים אותו לכמה חוגים ומציידים אותו בגאדג‘טים חדישים, הפותחים בפניו כיוונים חדשים לעידוד היצירתיות שבו.“ הילד הצעיר הוא גם האחרון שנשאר בבית עם ההורים המתבגרים, לאחר עזיבת אחיו, מסכמת ד“ר דורון.
"אף שלעתים הוא חש בדידות, הצעיר מתקשה לעזוב את הבית בשל התלות שלו בהוריו או בגלל שההורים מסרבים לשחרר אותו מאחיזתם ומעכבים את צאתו לחיים עצמאיים".
איך זה אצלכם? שתפו אותנו בפייסבוק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם