אפקט החממה: מה עושים אם הילד עדיין לא הסתגל לגן?
חודש עבר מן הפעם הראשונה ששלחתם את הילד לגן והפרידה עדיין קשה. האם להשאיר את הילד עם מטפלת, או לתת לזמן לעשות את שלו? בקשנו משתי אימהות לספר כיצד פתרו את הדילמה וקיבלנו גם כמה עצות שימושיות ממומחית
מבט מסביב מראה כי רוב הילדים נפרדים מהוריהם והולכים לשחק, בעוד שאצלכם הפרידה עדיין קשה. הילד נאחז בבגדיכם בבכי קורע לב, וגם בהמשך היום המצב אינו משתפר. אפילו המטפלת מתקשרת לעדכן שהילד אינו רגוע - הוא על הידיים, או לחילופין מסרב לאכול. אתם מרגישים כמו ההורים הכי רעים בעולם, מתקשים לחזור לעבודה, מחוברים לטלפון ורוב הזמן עצובים ומתגעגעים.
מה עושים? האם להיות סבלניים ולתת לזמן לעשות את שלו? לעזוב הכל ולרוץ אליו? אולי הילד אינו בשל למסגרת החדשה והייתם צריכים להמתין עוד ולהשאירו עוד קצת בבית איתכם או עם מטפלת צמודה? איזו דילמה!
שתי אמהות ששלחו לאחרונה את ילדיהן למשפחתון, חלקו איתנו את ייסורי הפרידה. כל אחת התמודדה עם קשיי ההסתגלות של בנה בדרך שונה.
חגית, 29, גרה בתל אביב, מנהלת בחברת סטראט אפ, אמא של רז בן ה-8 חודשים. לאחרונה הכניסה את בנה למשפחתון שבו 8 ילדים עד גיל שנה וחצי, ושתי מטפלות.
"רז עדיין יונק. עד ה-1 בספטמבר לא נפרדתי ממנו לרגע. גם כשחזרתי לעבודה הוא היה איתי. בחודש הראשון במשרד זה עבד, אחר כך הבנתי שיהיה קשה להמשיך כך.
ניסיתי לגמול אותו מהנקה אבל הוא סירב בתוקף, אז הגננת הציעה שאמשיך להניק וכשתתחיל שנת הלימודים והיא תדאג להאכלתו.
חלפו שלושה שבועות ואני מאד לחוצה. רז עדין לא מסכים לאכול מבקבוק, הוא מוכן לאכול רק מכפית. קשה לי עם המחשבה
אין לי ניסיון, רז הוא בני הבכור ואני מאד כואבת ודואגת. דיברתי עם בעלי על האפשרות שנוציא אותו מהמשפחתון וניקח מטפלת. יכול להיות שהקדמנו לשלוח אותו למסגרת חינוכית. קשה לי מאד".
טלי ריכל, בת 37, מתגוררת ברעננה, בעלת משרד ליחסי ציבור, אמא של יואב, בן 10 חודשים. לאחרונה הכניסה את בנה למשפחתון שבו 12 ילדים מגיל 3 חודשים עד גיל שנה וחצי וחמש מטפלות.
"אחרי כמה חודשים עם מטפלת, כשאני עובדת בחדר הסמוך, הרגשתי שיואב זקוק לגירויים נוספים. בגלל שיואב הוא תינוק רגיש וחששן, דאגתי שיהיה לו קשה להסתגל. תהיתי מה יהיה אם הוא לא ימצא את מקומו בחברת ילדים אחרים. כדי להקל עליו ועלי את ההסתגלות, שלחנו אותו למשפחתון בסוף שנה שעברה, בתקופה שבה המטפלות כולן יכלו להיות פנויות אליו. בתחילת השנה, כשהחלו בעיות ההתאקלמות של הילדים החדשים, הוא כבר היה בבחינת ותיק בגנון.
ביומים הראשונים שלו בגן הוא בכה כל הזמן ורוב הזמן היה על הידיים של המטפלות. קיבלתי עדכונים מהן במשך היום ולכן לא היה לי דחוף להיכנס למכונית ולדהור אליו. טוב, חוץ מפעמיים בהן קפצתי לגן בתירוץ ששכחתי להביא לו מוצץ.
כשהיה לי קשה עשיתי לעצמי שטיפת מוח, אמרתי שהגיע הזמן לשחרר, שזה יעשה טוב להתפתחות שלו ולמערכת החיסונית הרגשית שלו. עם הזמן הוא ילמד להיות בחברת ילדים ולעמוד על שלו. כשראיתי שהמטפלות מתנהגות מחבקות ומרגיעות אותו, יכולתי להרגע גם אני.
ההתנהלות ה"קולית" שלי עבדה. בבקרים יואב נפרד ממני בקלות וכשאני באה בסוף היום הוא זורק הכל ורץ, בזחילה, לקראתי. אין שמחה גדולה מזאת. הגעגוע מקרב בינינו. ואני שלמה עם מה שעשיתי".
מיכל אוסרי בן אור, יועצת ומדריכה מוסמכת בתחום ההורות והמשפחה ומרכזת הכשרת מנחי קבוצות הורים במכללת "בייבי לינק":
וכשהורים שואלים מהי תקופת ההסתגלות הסבירה לילד? אני אומרת: 'כמה שנדרש'. משאלת הלב שלנו כהורים היא שהילד יסתגל, ומהר, כי קשה לנו לראות שקשה לו, אך על ההורים לקבל את הטמפרנט השונה של הילד, בעיקר כשמדובר בתהליך ההסתגלות לגן.
התקווה היא שבפרק זמן של שלושה שבועות עד חודש, אפשר יהיה להבחין בכל יום בהתקדמות בשלבי ההסתגלות שלו.
אם אין שיפור בהסתגלות הילד במהלך השבועות הראשונים, מומלץ לבחון את המסוגלות ואת המוכנות של המטפלות/גננות להכיל את הילד שלך. כדאי גם לבחון את יכולותו של הפעוט להתמודד עם המציאות החדשה ולברר לעצמכם אם המסגרת מתאימה לו. בעיקר צריך לנסות לענות על שאלת השאלות: האם טוב לילד או לא?
"הפעוט חווה קשיי פרידה. עליו להסתגל לאנשים זרים, אנרגיות אחרות ואווירה שונה. הוא נדרש להתרגל גם לרפרטואר אחר של מגע, ליטוף, חום וריח הגוף של המטפלות, השונים מאלה שהכיר בבית.
ברגע שהורה מכיר בכך שהילד רשאי לקחת את הזמן הנחוץ לו כדי להתרגל למציאות החדשה, זה ייקל גם עליו בהרבה. ציפייה, כידוע, יוצרת לחץ ואכזבה".
1. אל תעזבו את הילד בגן מבלי להיפרד ממנו. רצוי לקיים טקס פרידה קטן, ובכל בוקר לחזור באוזני הילד על אותו משפט (כמו מנטרה): "אמא הולכת עכשיו לעבודה, אבל אמא תחזור בצהרים/ אחר הצהריים לקחת אותך". במשך הזמן, ומתוך התנסות, הוא יילמד לפתח אמון.
2. אל תהפכו את הפרידה לאירוע מתמשך. כשההורה הולך וחוזר, או מציץ מהחלון לעוד שלום, התנהגותו משדרת חוסר ביטחון. לכן לאחר חיבוק, נשיקה והבטחה לחזור, על ההורה לעזוב את הגן.
3. במקרה של קשיי פרידה, מומלץ שהאבא (במידה והילד רגיל להתנחם אצל אמא) יביא את הילד למשפחתון. הפרידה תהיה קלה יותר.
לאמהות ולאבות: דאגה וחרדה של הורים לתינוקם היא דבר טבעי. כמו הילד, גם אתם חווים פרידה משמעותית ראשונה מילדכם. המלצתי לכם: אל תעברו את זה לבד. דאגו שיהיה לכם מישהו להתייעץ איתו, להישען עליו, שידע להכיל את הכאב שלכם ולא יבקר אותכם כהורים היסטריים".
איזו דילמה! מה דעתכם? האם כדאי להשאיר ילד שלא מראה סימני הסתגלות במשפחתון? שתפו והגיבו גם בפייסבוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם