הכל על המים: שתיית מים אצל ילדים
אין להם טעם של קולה או צבע של מיץ פטל והם לא מתערבבים טוב עם אבקת קקאו. למרות שהם הכי בריאים, שתיית מים היא לא תמיד ההעדפה הראשונה של הילדים. איך נדע שהם שותים מספיק? האם ומתי להתעקש איתם שישתו? מתי נדע שהילד מתייבש? מים וילדים- המדריך המלא
"המים שאנו שותים משמשים בתפקידים שונים, למשל: כממיסים של המזון בתהליך חילוף החומרים וכנושאי מזון ופסולת אל ומהתאים. בנוסף, הם בעלי תפקיד בויסות הטמפרטורה בגוף ומגדילים את נפח הדם ובכך עוזרים לדילולו ולשיפור זרימתו.
"תינוקות בריאים אמורים להתחיל לשתות מים בדרך כלל עם הוספת המזון המוצק לתפריט, סביב גיל 4 חודשים. עד גיל זה ההנקה או תחליפי החלב יספקו את צריכת הנוזלים לגוף. המעבר למזון מוצק מצריך השלמת נוזלים. בתינוקות יונקים ההעדפה היא כי יינקו בלבד, והמים בהנקה מספיקים גם בימים חמים. בתקופת ההנקה כל המזון מבוסס על נוזלים באלו הכי, ולכן עדיף שיקבלו נוזלים עם קלוריות"
"לפי המלצות משרד הבריאות, עד גיל שנה יש להרתיח לפחות למשך שתי דקות את כל סוגי המים, כולל מים מינרליים, מים מבוקבקים, מים במיכלים, מי ברז ומים ממתקני טיהור ביתיים, ולקרר לפני השימוש. לאחר גיל זה מומלץ השימוש במי ברז, המכילים תוספת של המינרל פלואוריד (החיוני לבריאות השיניים), כשתייה וכבסיס להכנת תמ"ל.
ד"ר קליין: "מים צריכים להיות נקיים מזיהומים - זה הכול, כך שמי ברז מורתחים בהחלט יעילים. מאידך, מטהרי מים, מים מינרלים או מים מפילטרים טעימים יותר, ומועדפים על ידי ילדים גדולים יותר".
"ההמלצה במדריך להזנת התינוק של משרד הבריאות לשנת 2009 היא להשתמש בבקבוקים מפלסטיק או זכוכית, ופטמות ללא קרעים, סדקים, שריטות ושאינם בלויים. כן חשוב שמים מבקבוקים ירכשו אך ורק בבתי עסק למכירת מזון בעלי רישיון עסק.
יש לשים לב לתוקף תאריך התפוגה על גבי הבקבוק ולאחסן על פי הוראות היצרן. אסור לרכוש מים מבקבוקים בתחנות דלק, בהם המים חשופים לתנאי חום וקרינת שמש".
ד"ר אבני: "אין המלצה ברורה מספרית לגבי כמות רצויה, המעקב הוא אחרי מתן שתן מספיק וחיוניות התינוק. הכמות תלויה בילד עצמו, במזג האוויר, במידת הפעילות שלו ובסוג המזון הנוסף שהוא אוכל".
ד"ר קליין: "נוזלים מחושבים לא לפי גיל אלא לפי משקל. על 10 ק"ג ראשונים - 100 סמ"ק לק"ג, ל-10 הבאים 50 סמ"ק לק"ג, וכל ק"ג נוסף עוד 20 סמ"ק לק"ג. זוהי תכולת הנוזלים המומלצת היומית. לפיכך, תינוק השוקל 6 ק"ג , נדרש ל-600 סמ"ק מים ביממה, ובדרך כלל הוא מקבל את כולם רק מהכלכלה הנוזלית, תחליפי החלב או הנקה. תינוקות משלשלים או מקיאים צריכים כמובן לקבל את התוספת של אובדן הנוזלים".
"היכולת לשתות מים היא תכונה מולדת, על רקע גנטי. אנחנו רואים משפחות בהן יש נטייה לשתיית מים מרובה ולהפך. מאידך, ניתן לשנות צורך זה על ידי חינוך למודעות.
קיימות מחלות מולדות, בהן אין תחושת צמא או אין יכולת ריכוז נוזלים, ואזי שותים בלי סוף, אולם אלו מחלות נדירות. בנוגע להרגלי שתייה, אנו רואים שילדים אשר נהגו לשתות מים בינקותם מפתחים את ההרגל בבגרותם, וילדים אשר לא שתו, מסגלים יכולת התמודדות כמו במדבר ונוטים לשתות פחות".
"בדרך כלל לא צריך לעשות כלום, אלא לסמוך על המנגנון הטבעי של הצמא שלו. במידה ומדובר ביום חם במיוחד או שהילד הוציא הרבה אנרגיה רצוי להזכיר לו לשתות. במידה והילד אינו רוצה לשתות מים וגם לא שום נוזלים אחרים, זהו סימן שהוא איננו זקוק לנוזלים ואינו צמא, או שיש לו נגעים בפה שמפריעים לשתייה, כמו במחלות ויראליות שונות".
"כדאי לשכנע אותו ולהתעקש איתו על מים. על פי המלצות משרד הבריאות נוזלים אחרים, כגון מיצי פירות, משקאות ממותקים בסוכר או ממתיקים מלאכותיים, תה מסוגים שונים, תערובות צמחים ומשקאות המכילים קפאין (כגון קולה, קפה, קקאו, תה) אינם מומלצים. יתרה מכך, אין שום סיבה לחנך לשתות שתייה מתוקה שמזיקה לשיניים ולמשקל.
ילד המסרב לשתות מים אך שותה מיצים ומשקאות אחרים – זוהי בעיה חינוכית. על ההורים פשוט לא לאפשר שתייה ממותקת, והילד יסגל את ההרגל הבריא לשתיית מים שאינם ממותקים. היוצא מן הכלל יהיה במקרה והילד חולה ואז אנו רוצים לתת לו נוזלים בכל דרך אפשרית במקום עירוי. במקרה זה שישתה מיץ או כל דבר אחר. אך כאמור, בעת בריאות עליו ללמוד לשתות מים בלבד".
"לא משנה מהי טמפרטורת המים. בין אם הם קרים או פושרים, כול עוד מדובר במים - מדובר בעניין של טעם".
"שתייה לא מספיקה גורמת להתיבשות שתחילתה רק בתחושה כללית רעה, אולם עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים במוח בשל שינויים בריכוז המלחים. המדד להתייבשות הינו תפוקת שתן ירודה, ובמצבים קיצוניים נפגעות מערכות כגון הכליות ומערכות מטבוליות אחרות בגוף.
במצבי התייבשות יש גם סכנת פגיעה מוחית, אבדן הכרה אף מוות. כאשר ילדים קטנים חולים במחלה זיהומית כגון שלשולים, ההתייבשות עלולה להתפתח מהר מכפי שאנו מדמיינים".
"צבע שתן בהיר מרגיע ומהווה מדד לריכוזו. במצבים קיצוניים של מחלת כליות השתן יכול להיות כהה אך מסיבות אחרות. כל עוד השתן בהיר אפשר בהחלט להיות רגועים מבחינת מצב הנוזלים.
במידה והשתן כהה מאד, או ריחו חזק מהרגיל, או אינו בגווני צהוב אלא, אדום, כתום או חום, יש לגשת לרופא. שתן בהיר הוא מדד להידרציה מספקת - ולהפך".
"הרעלת מים נגרמת בילדים על פי רוב בגלל הרגל להסתובב עם הבקבוק כל הזמן ולשתות עד ליטרים רבים של מים ביממה. זו תופעה מסוכנת הגורמת לדילול הדם, ירידה בריכוזי מלחים, בצקת מוחית ופרכוסים.
בדרך כלל לא נראה את כל התמונה הנוירולוגית, אלא פשוט צורך כפייתי של הילד לשתות מים כל הזמן, ומעגל זה צריך לשבור על ידי הורדה הדרגתית (לא מיידית) של הכמויות הנצרכות.
חשוב לציין שישנם גם מקרים של שתית מים מוגברת בגלל בעיה בהפרשה הורמונלית (לפעמים על רקע גידול מוחי ביותרת המוח). ניתן להבדיל בין המצב ההתנהגותי להורמונלי על ידי השוואה האוסמולריות (הריכוז) של הדם והשתן, בכל אחד מהמצבים נראה משהו אחר ובהתאם ניתן טיפול.
הרעלת מים לא תתרחש אצל ילדים אשר שותים מתוך צמא. אבל תינוקות אשר ההורים נותנים להם בכפייה הרבה מדי מים צלולים, או תינוקות משלשלים אשר מאבדים מלחים אך מקבלים רק מים צלולים, עלולים לפתח הפרעות במלחים, כלומר חסר של מלח הנתרן אשר עלול לגרום לתופעות חמורות. לכן יש לתת לילד לשתות על פי רצונו ולא להשקותו ללא הגבלה".
ד"ר אבני: "אין סיבה הכרחית לשתיית מים בלילה, אבל זה תלוי גיל כמובן. בכל מקרה, שתיית מעט מים במהלך הלילה לא מזיקה".
ד"ר קליין: " פרט לימי שרב, אין צורך בשתייה בלילה, למעט תינוקות קטנים אשר ניזונים בלילה מהנקה וזוהי השתייה שלהם. במקרים של צמא קבוע בלילות, יש לבצע ברור ראשוני שאין סכרת, בעיה בריכוז השתן או אבדן נוזלים ממקור שאיננו מודעים לו, כגון זיעה בחולי סיסטיק פיברוזיס".
ד"ר אבני: "כמו כל דבר אחר בחיים פשוט ניתן דוגמא טובה".
ד"ר קליין: "ללא ספק, דוגמא אישית הינה המפתח!".
ד"ר יאיר מימון, ד"ר לרפואה סינית, מנהל מדיטף - מרכז לטיפול טבעי בילדים ותינוקות ברמת אביב ומחבר "המדריך לרפואה טבעית לילדים" (הוצאת עם עובד):
"מים הם בסיס החיים על פני כדור הארץ, הם משמשים חלק חיוני בכול מערכת חיים. במים יש הרבה מינרלים חשובים. כמובן שאנחנו לא רוצים שיהיו בהם חיידקים, חומרי הדברה או רעלים בקטריות ומחוללי מחלה ולצערי גם הורמונים שעלולים להופיע. סך הכול מי ברז בארץ הם בסדר. בגיל הינקות ניתן להרתיח מים אבל כאשר הילד מגיע לגיל זחילה אין הצדקה למים סטריליים.
כמות המים שילד צריך ביום תלויה במשתנים כמו מזג האוויר, הפעילות שלו והמזון שהוא מכניס לפיו. צבע השתן ותדירות השתן זו אינדיקציה הטובה ביותר לבדיקה. בימים כתיקונם, היינו כשהם בריאים ואין שרב, יהיו ילדים שלא ישימו לב לכך שהם לא שתו מספיק. הייתי ממליץ להציע לשתות מים מידי כשעה, בייחוד בימים חמים. הורה מכיר את הילד שלו- יש ילדים ששותים כול הזמן וכאלו ששוכחים לשתות וצריך להזכיר להם. לא תמיד ניתן לסמוך עליהם.
כעיקרון, הרצון לשתות מים זו תכונה מולדת, שלא לומר הישרדותית. לפעמים חוסר רצון קיצוני מתמשך לשתות מים יכול להוות אינדיקציה לבעיה בספקטרום אוטיזם. כמובן שרצוי לא להרגיל ילד לשתות מיצים או מים מתוקים, אבל אם הברירה היא בין לא לשתות כלל לבין להוסיף מעט טעם- לא הייתי מתעקש, במיוחד ביום חם. ניתן להכין תה קר, או להוסיף למים טיפה מיץ טבעי. מתיקות עדינה עדיפה במקרים שבהם הילד לא שותה מים. עם זאת, חשוב לא לתת לילדים משקות עם קפאין או צבעי מאכל וחומרי טעם.
ברפואה הסינית מתייחסים אל מערכת העיכול כמערכת בעלת בעירה איטית אשר "מבשלת" את המזון. לכן ההמלצה היא להימנע ממים קרים, ולהעדיף מים פושרים בטמפרטורת החדר. מים קרים מאלצים את הגוף לגייס חום פנימי על מנת לפרק אותו. מערכת העיכול של ילדים חלשה ממילא, ואנו מחלישים אותה עם הקירור.
אין צורך לשתות במהלך הלילה אלא אם החדר מחומם יותר על המידה. הרפואה הסינית מאמינה שמים קשורים לכליות, וכליות קשורות לפחד, ויתכן שבמידה וילד מבקש לשתות בלילה הוא עושה זאת כצורך להרגעה. אצל תינוקות השתייה בלילה היא תופעה נורמאלית שכן אין להם סדר יום מוגדר, אבל ילד צריך להגיע למצב שהוא לא שותה בלילה.
על מנת להקנות לילדנו הרגלים טובים לשתיית מים כדאי להציע לילד מים מדי שעתיים שלוש, תלוי בגיל ובפעילות. כמובן שלא לעשות זאת באובססיביות, כל הורה מכיר וקשוב לילד שלו. עלינו ההורים לשים לב לתדירות השתן, ילדים צריכים לתת שתן בין שלוש לחמש פעמים ביום בממוצע."
מצבו הכללי של הילד
אם ילד שמח, פעיל ומשחק- לא סביר שהוא נמצא במצב של התייבשות קשה. עם ירידה בכמות הנוזלים בגוף הילד עלול להפוך בכיין, רגיז ובהמשך עייף, ישנוני ו''זרוק''.
השתן
אחד המדדים החשובים ביותר הוא כמה שתן מטיל הילד ואם השתן בהיר/שקוף או צהוב/כהה. בתינוק, נספור כמה טיטולים החלפנו לו ביממה ובאם הם היו ספוגים בשתן או לא. ילד המטיל שתן בהיר 4 פעמים ביממה ויותר, או תינוק שטיטוליו ספוגי שתן מדי 3-4 שעות אינם במצב של התייבשות קשה. יש כמות שתן מדידה המשמשת רופאים, אבל היא קשה להערכה באמצעים ביתיים.
הריריות
ילד יבש בוכה לעיתים ללא דמעות, או עם מעט דמעות באופן יחסי. השפתיים מעט יבשות והלשון לבנה מעט.
המרפס
הפתח הוא הפתח בין עצמות הגולגולת בתינוקות. במצב של חוסר נוזלים המרפס מעט שקוע. (בכדי להתרשם מן המרפס צריך להחזיק את התינוק במצב זקוף).
העור
העור בילדים הוא רקמה צעירה ואלסטית. עור עם מיעוט נוזלים, שאיבד מעט מן האלסטיות שלו, מופיע בשלבים מתקדמים של התייבשות בילדים. (הרופאים בודקים כמה זמן לוקח לעור לחזור למצבו הקודם אם צובטים אותו בין שתי אצבעות).
* המדדים המדויקים יותר ברשימה זו הם אלו של המצב הכללי של הילד ותפוקת השתן.
* אין להתבסס על מדד אחד, מכיוון שהוא יכול להטעות. כך למשל, חולה סוכרת עלול להתייבש התייבשות קיצונית, תוך שהוא מטיל כמויות אדירות של שתן בגלל הסוכרת. ילד עם פצעים בפה עלול לרייר ולהתקשות בבליעה ואז הריריות שלו לחות מאוד ובכל זאת הוא במצב של התייבשות, ועוד.
*תינוק עירני ומשחק, עם טיטולים ספוגים בשתן מדי שלוש שעות ועם רושם מצד הוריו שהמרפס שקוע, סביר להניח שאינו במצב של התייבשות.
המידע בשיתוף אתר האינטרנט של בי"ח שניידר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם