כבר לא מפחיד להיבדק: על שיטות טיפול ללא כאב בילדים
הילד חושש מביקור אצל רופא? הבדיקה כואבת והמזרק מאיים? ביקור במרפאה נתפס לעתים כחוויה לא נעימה עבור ילדים, אז בשירותי בריאות כללית פונים לאימוץ של שיטות טיפול ללא כאב, במטרה להפוך את התהליך לנסבל יותר בשביל הילדים והוריהם
כחלק מהניסיון להפוך את הביקור של ילדים במרפאה לנסבל, וכדי לבסס אמון בינם ובין הרופא המטפל, פונים בכללית לאימוץ של שיטות טיפול ללא כאב, הכנסת בדיקות לאבחון מהיר שלא מחייבות ביצוע דקירה והפעלת סדנאות בריאות וקווי מידע. כמו כן, בכוונת קופת החולים ליזום מפגש של הורים עם הצוות הרפואי לביצוע בדיקות ראשוניות נדרשות בשעות שבהן המרפאות אינן מלאות בחולים.
"ביקור במרפאה נתפס לעתים כחוויה לא נעימה עבור ילדים, ובעיקר הקטנים שבהם", מסביר ד"ר זאב חורב, רכז רפואת ילדים, אגף רפואה בחטיבת הקהילה של שירותי בריאות כללית. "המראה של הרופאים והאחיות בחלוקים לבנים עלול להפחיד את הילד ולהותיר בו תחושה שלילית שתלווה אותו בביקוריו במרפאה.
"לכן, הדבר החשוב ביותר עם הגעתו של הילד לרופא הוא ליצור אמון בין השניים. כך יובטח שיתוף הפעולה של הילד, מה שיאפשר לרופא לטפל בו בצורה הטובה ביותר, ובמינימום כאב וחוסר נוחות".
בנוסף לצורך להרגיע את הילד נראה שהגישה שנוקטים בשירותי בריאות כללית מקורה דווקא בניסיון להרגיע את ההורים שעשויים להיות גם הם במתח. אם הילד רגוע ומבין את מה שעומד להתרחש, כך גם ההורים יכולים להיות חרדים פחות והטיפול יעבור על הצד הטוב ביותר.
"תפקידו של רופא הילדים כפול", מוסיף ד"ר חורב. "לטפל בילד, ובמקביל למצוא דרך לתקשר איתו ולזכות באמונו. הסבר שיינתן לילד על מה שעומד להתרחש לפני כל בדיקה יסייע לו להירגע ולהרגיש שהוא חלק מהתהליך, ולא חפץ שעומדים לבצע בו פעולה. הרופא צריך להסביר גם לתינוק בן יומו שלא מבין. המטרות בהסבר כזה לתינוק שאינו מבין היא להסיח את דעתו מהבדיקה עצמה וליצור עמו אמון, שיגרום לו לשתף פעולה ויפחית את החרדה".
ד"ר חורב מספר שלפני כ-40 שנה המצב היה שונה. לא הייתה מודעות בקרב רופאי הילדים לכאבים שמהם סובלים תינוקות, שכן הם אינם יכולים לבטא זאת במילים. מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות גילו שאפילו פגים סובלים מכאב, וממצאים אחרים הראו שתינוקות וילדים חווים כאב בעוצמות דומות לאלו של מבוגרים.
"מרגע פרסום המחקרים הללו, השתנתה תפיסת הרופאים המטפלים בפעוטות ובילדים", אומר ד"ר חורב. "כיום ידוע שאי אפשר לבצע פעולות
"חוסר הוודאות ביחס לשאלה כמה זמן יימשך הכאב ואם יחלוף, מחריף את תחושת הכאב וגם את החרדה בעת הכאב. גם משרד הבריאות נתן את דעתו על העניין, והוציא הנחיות למזעור כאב אצל ילדים, המבוססות על מחקרים שנעשו בתחום וממליצות לרופאים להשתמש באמצעים למזעור כאב כמו משחות לאלחוש והסחת הדעת בעת בדיקה כואבת".
איך יודעים שהילד סובל מכאבים?
"כאשר מדובר בילד ורבלי (מגיל שנתיים ומעלה), הרופא ישאל אותו אם כואב לו ואיפה. ילדים קטנים יותר, שלא מתקשרים במילים, מעבירים רגשות בצורות שונות, כאשר הנפוצה שבהן היא בכי. עוד עדות לכך שכואב לילד, גם אם אינו בוכה, היא שפת הגוף ועוויות פנים. ילד שמתקפל וזז במקומו בעת הבדיקה, או ילד שעיניו ממצמצות במהירות, יכול להיות שכואב לו".
לדברי ד"ר חורב, עם השנים והתקדמות הרפואה, הופיעו בדיקות לילדים שאינן חודרניות, כמו בדיקת בילירובין לתינוקות. "לחלק מהתינוקות המשוחררים מבית החולים רמת בילירובין גבוהה בדם, המעידה על צהבת, שמצריכה מעקב ומשפיעה על קבלת ההחלטה אם לבצע את ברית המילה כשבוע לאחר הלידה", הוא מסביר. "כעת ניתן לבצע את הבדיקה ללא דקירה, באמצעות נגיעה קלה על עור התינוק, וכך נמנעת חוויה כואבת.
"בדיקה חדשנית נוספת, המקלה על הכאב היא בדיקת ריווי חמצן בדם, שבעבר נעשתה באמצעות דקירת האצבע ולקיחת דם וכיום נעשית בחיבור אלקטרודה לאצבע. אמצעי נוסף שאמור להפחית את הכאב של הילד הוא מתן מי סוכר ומוצץ לפני בדיקת דם.
"מחקרים הוכיחו כי ילדים ותינוקות שניתנו להם מי סוכר ומוצץ לפני בדיקת דם היו רגועים יותר במהלכה ולא הגיבו בבכי או בחוסר נוחות. כמו כן, רופאים משתמשים במשחת אלחוש, המרדימה את האיזור שממנו נלקח דם לילד.
"מאחר שהשפעת המשחה לוקחת כ-45 דקות, מומלץ להורים שמעוניינים בה להגיע מוקדם יותר למרפאה. לחילופין, ניתן לתדרך את ההורים באשר למקום הדקירה הצפוי, והם ימרחו את החומר בבית לפני שבאים עם הילד לביצוע הבדיקה. עוד דוגמה לטיפול מופחת כאב הוא השימוש בגז צחוק, הנפוץ בעיקר אצל רופאי שיניים".
מעבר לטיפול עצמו, גם הסביבה עשויה להיות גורם משפיע ברמת הפחד, או לחליפין, חוסר החרדה של הילד בזמן הבדיקה אצל רופא. "ישנה חשיבות גבוהה לא פחות לדברים שאינם נוגעים ישירות לסוג הבדיקה המבוצעת, כמו מרפאה ידידותית לילדים, עם ציורים וצבעים משמחים ועם צעצועים שבהם יוכל הילד לשחק", אומר ד"ר חורב. "דברים אלה יכולים לטעון את הילד ברגשות חיוביים, שיקטינו את תחושת הפחד ויקלו עליו להתמודד עם החוויה.
"במרבית המקרים מתן תרופות לילדים כרוך בהתנגדות מצדם, והמאבק הנובע מכך שהחוויה לא נעימה. אמצעי להפחתת אי הנעימות הזו הוא שימוש במשטח גרון, הנותן תוצאות מיידיות. בכך נמנע לעתים קרובות הצורך במתן תרופות בזמן ההמתנה לתוצאות משטח הגרון הרגיל (48 שעות לפחות). כמובן שזה גם מקטין את דאגת ההורים החרדים לתוצאות המשטח".
ד"ר חורב גם מספק כמה המלצות להורים לקראת בדיקה של הילד אצל רופא: "חרדה מפני טיפולים מכאיבים וכאב בעת הטיפולים מזינים אחד השני. מאחר שהכאב הוא תחושה סובייקטיבית, חרדה עלולה להחמיר את הכאב שחשים הילדים, וכאב שמורגש בעת ביקור אצל רופא יחריף את החרדה מפני הביקור הבא.
"ההורים יכולים לסייע לילדיהם להירגע לפני הטיפול ובמהלכו, ולהסיח את דעתם. מומלץ שההורים יקדישו זמן להסביר לילד מה עומד לקרות ויענו על שאלות שיש לו בנוגע לביקור במרפאה. במהלך הטיפול מומלץ להורים להישאר בחדר ולנסות להרגיע את הילד במגע ובמילים.
"המלצה נוספת היא לבצע את הטיפול כשהילד נמצא בזרועות הוריו. זאת, כדי לספק לילד תחושה של ביטחון ותמיכה, שיסייעו לו להתגבר על הכאב והחרדה. אמצעים נוספים להרגעת הילד ולהסחת דעתו כוללים קריאת סיפורים והשמעת מוזיקה אהובה על הילד".
"אפשר גם להביא למרפאה את הצעצוע האהוב על הילד, כדי שיתרכז בו בעת הטיפול. הכאב יפחת ככל שדעתו תהיה מוסחת מהטיפול, וככל שיקבל יותר תמיכה וחום מהוריו באמצע התהליך", מסכם ד"ר חורב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם