וירוס הרוטה: לחסן את התינוק או לא לחסן - זאת השאלה
כל ילד עד גיל שלוש יידבק בשלב זה או אחר בווירוס הרוטה, הגורם להקאות ולשלשולים חריפים - אך אינו מסכן חיים. חיסון הרוטה, שייכנס בקרוב לשגרת החיסונים לתינוקות, מעורר מחלוקות בקרב הורים ורופאים באשר ליעילות השימוש בו
260 אלף, זהו מספר הילדים המגיעים בכל שנה לחדרי המיון ברחבי הארץ. אחד מתוך עשרים יתאשפז, למשך שלושה עד ארבעה ימים בממוצע, כאשר הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז היא דלקת מעי חריפה (גסטרואנטריטיס), דלקת הנגרמת ברוב המקרים על ידי וירוס הרוטה. מפתיע. לא דלקות ריאה, לא דלקת קרום המוח, ובטח שלא אבעבועות שחורות. וירוס אחד קטן אך בעל השפעה גדולה.
כ4,000- אשפוזים נרשמים מדי שנה רק בגלל וירוס הרוטה, העלול לגרום להקאות ושלשולים חמורים, עד כדי אובדן נוזלים מהותי והזדקקות לאינפוזיה. הסיבה הרשמית לאשפוז היא אומנם דלקת מעי, אך הצורך האשפוזי לא נובע מפגיעה בתפקודי המעי, אלא מן הצורך לשמור על משק הנוזלים והמלחים של התינוק.
האינסטינקט ההורי שלנו מניע אותנו לחפש כל דבר שעשוי למנוע מהגוזל הפרטי שלנו סבל. אך בהקשר לווירוס הרוטה, או בעצם לחיסון מפניו, הורים רבים מתלבטים בשאלה אם לחסן או לא.
בקרוב ייכנס חיסון הרוטה לשגרת החיסונים בגיל הילדות, לאחר שאושר כבר בשנת 2007 לשימוש - אך במימון פרטי של ההורים. משרד הבריאות מבקש להשלים את המהלך לצמצום התחלואה: כ15- אלף ימי אשפוז בשנה הנגרמים בשל וירוס הרוטה (לשם השגחה או מתן אינפוזיה בלבד), עדיין מהווים נטל כבד על המערכת.
וההורים? מתלבטים. מי במחשבות על יעילותו של החיסון; מי בחששות מפני בטיחותו; ומי מתחבט בשאלה הכמעט פילוסופית, האם לחסן ממחלות שאינן מסכנות חיים, או שמא מוטב לגוף ולמערכת החיסון להתמודד עם הווירוס בצורה טבעית.
רוני פרי מתל אביב, אמא של יהב (4), ושקד (2), לא מבינה על מה כל המהומה. "כששמעתי שיש חיסון נגד שלשולים, לא הייתה כל דילמה מבחינתי", היא אומרת.
החיסון מכסה רק חלק מזני הרוטה, הוא לא מונע אירועים של הקאות ושלשולים באופן מוחלט.
פרי: "נכון, אבל אם אני יכולה לצמצם את הפגיעה בבת שלי, אז למה לא? ראיתי ילדים שחטפו את הווירוס, הילדים היו סמרטוטיים וחלשים, עם שלשולים יום ולילה למשך ימים ואפילו שבוע. אם אני יכולה למנוע את הסבל, אני מחסנת".
פרופ' אלי סומך, מנהל חטיבת הילדים בבית החולים וולפסון ומומחה למחלות זיהומיות, מסביר כיצד עובד החיסון ומהי יעילותו: "החיסון נועד לחקות את ההדבקה הראשונה במחלה. כתוצאה ממנה, מערכת החיסון יוצרת תגובה, וההדבקות הבאות יהיו קלות הרבה יותר. עבור ההורים, התועלת של החיסון היא במניעה של אשפוזים חמורים. כאן ההגנה שהחיסון נותן עומדת על קרוב ל-100%"?
לצד התועלת, ישנם סיכונים במתן החיסון?
פרופ' סומך: "חיסון זו תרופה, ובכל תרופה יש סכנות. נכון שההיסטוריה של חיסוני הרוטה לא פשוטה, אבל אין דבר שאין בו שמץ של סכנה. החיסונים הללו ניתנו למיליוני ילדים, ואנחנו יודעים שאם יש בעיה היא בשכיחות של פחות מאחד למיליון. אלה רמות בטיחות גבוהות מאוד".
אותה היסטוריה של חיסוני הרוטה כוללת תרכובת חיסון שנאסרה לשימוש לצמיתות. בשנת 1998 אישר מינהל התרופות והמזון האמריקני, ה-FDA, את השימוש בחיסון שנקרא רוטהשילד.
מחקר שהתפרסם במגזין הבריאות האמריקאי NEJM חשף את הסכנה להתפשלות מעיים במתחסנים כנגד וירוס הרוטה, מול הסיכוי להופעת המחלה ללא החיסון. נמצא שאצל מקבלי החיסון, הסיכון להתפשלות מעי עמד על 30% בהשוואה לקבוצת הביקורת. החיסון כאמור נאסר לשימוש לאחר שנה, וחברות התרופות החלו במאמץ לפיתוח חיסון חלופי.
בשנת 2006 אושר לשימוש חיסון הרוטה-טק (ROTATEQ) המיוצר על ידי חברת MSD האמריקאית; וב2007- אושר הרוטריקס (ROTARIX) של GSK הבלגית. בחודש מרס השנה פורסם כי "בשל זיהום, הורה מנהל התרופות והמזון האמריקאי, ה,FDA- ובעקבותיו משרד הבריאות, להפסיק את השימוש בחיסון נגד וירוס הרוטה". בעקבות הפרסום חששו הורים רבים כי חשפו את ילדיהם לחומר שעשוי לגרום להם נזק.
מהו הזיהום שנמצא בחיסון?
פרופ' סומך: "מדובר בחלקיקי DNA של נגיף המצוי בחזירים. זהו למעשה אנזים שמקורו בבשר, וידוע כי הוא אינו מסוכן לאדם".
מה המשמעות של הימצאות החומר בחיסון?
פרופ' סומך: "מן הספרות אנחנו יודעים שהחומר הזה לא מחולל מחלה בבני אדם, ויש לנו את הרקורד של מיליונים שחוסנו ולא נגרם להם כל נזק. עכשיו צריך לשים על כף המאזניים ולהחליט אם רק בגלל החשד שאולי תהיה כאן בעיה, נפסיק את השימוש בחיסון, ונחפש חיסון חדש - תהליך שייקח לפחות שנה-שנתיים. את המחיר נשלם, הילדים יחלו. הסיכון מבחינה תיאורטית הוא פחות מהתועלת שנפיק. ולכן, כדאי להמשיך בחיסון".
בחודש מאי 2010, חודשיים לאחר גילוי הזיהום בתרכובות החיסון, הורה משרד הבריאות לשוב ולהשתמש בתרכובות חיסון הרוטה. בקרוב, כאמור, ייכלל החיסון בתוכנית החיסונים הממלכתית. אני שואלת את רוני, האם לשניים, אם עלו בה הרהורי חרטה אחרי ששמעה על הזיהום בתרכובות החיסון.
"כששמעתי את זה הרגשתי נורא", היא אומרת, "אבל מהר מאוד התברר שאין מקום לדאגה, וכי מה שמצאו לא מסכן את הילדים". אנחנו ההורים שרצים לשטוף כל מוצץ שנפל, שמא נכניס לפיו של הילד משהו שעלול לפגוע בו, רגועים יחסית, מתברר, כשמדובר בחיסון. קיים אמון רב במערכת מצד ההורים - אם כי לא כולם.
אלה שמשי מחיפה, אמא של נועם בן השנה, בחרה שלא לחסן את בנה כנגד הווירוס. "אני מטבעי אדם סקרן, שבודק ושואל שאלות. כשאחות טיפת חלב דיברה איתי על החיסון לרוטה, החלטתי לבדוק בעצמי. הבנתי שמדובר בווירוס מאוד נפוץ שיכול להיות אגרסיבי, אבל בעולם המערבי הווירוס אינו גורם לתמותה או לסיבוכים".
מדוע החלטת שלא לחסן?
"העובדה שזו לא מחלה קטלנית הייתה הסיבה המכרעת. גם חלון הזמן המצומצם למתן החיסון, והגיל הצעיר בעת מתן החיסון גרמו לי להירתע ממנו".
אם את יודעת שהווירוס נפוץ ולא מחסנת, את למעשה משלימה עם העובדה שרוב הסיכויים שבנך יידבק. ובכל זאת, החיסון יכול למנוע סבל מהתינוק, וכמובן גם מהמשפחה.
שמשי: "נכון, אבל האם מחלות הן לא חלק מההתפתחות שלנו? לא ככה מתפתחת מערכת החיסון שלנו, על ידי הדבקה ופיתוח של נוגדנים? אף רופא לא ממליץ לגדל ילדים בסביבה סטרילית".
איך הגיבה האחות בטיפת חלב כשהודעת שאת לא מחסנת?
אלה מחייכת: "התגובה שלה הייתה מאוד קיצונית, אבל דווקא בגלל זה הרגשתי שעשיתי בחירה נכונה, כי אם דוחקים בי לעשות משהו שנראה לי כל כך מיותר, לי באופן אישי זה נותן תחושה שאולי יש שיקולים אחרים שמניעים את המערכת, ולא הבריאות של הילד הפרטי שלי".
אני שואלת את פרופ' סומך אם ישנו שיקול כלכלי של מערכת הבריאות בהחלטה לכלול את חיסון הרוטה בתוכנית חיסוני החובה: "כמובן שהעניין הוא לא רק בריאותי, אלא גם כלכלי. אבל השיקול הכלכלי רלוונטי לקובעי המדיניות, לא למשפחה. עבור ההורים, הרצון הוא למנוע מהילד את המחלה ואת הסיבוכים שלה".
בשנת 2007 התכנסה הועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים במשרד הבריאות, על מנת לנסח מסמך המלצות עתידי, להכללת חיסונים חדשים כחלק מסל הבריאות. בחירת החיסונים, נכתב בפרוטוקול ישיבת הוועדה, "נקבעה בעיקר מתוך שיקולים מעשיים ולוגיסטיים, וגם מתוך שיקולים אפידמיולוגיים".
אותם "שיקולים מעשיים ולוגיסטיים" כוללים גם שיקולים כלכליים: עלות יום אשפוז הינה כאלפיים שקלים. אם נכפיל במספר ימי אשפוז ממוצעים, נגיע לחור תקציבי הקרוב ל30- מיליון שקלים בשנה. פרופ' סומך: "דווקא המחלות הקלות לכאורה גורמות לעומס אדיר על מערכת הבריאות. וירוס הרוטה פעיל יותר בעונת החורף, תקופה שממילא עמוסה יותר במחלקות הילדים.
"כשאנחנו מסכמים עלות של מחלת רוטה למשפחה - אפילו ללא אשפוז, רק הדבקה קלה - פנייה לרופא המטפל, בדיקות מעבדה וימי עבודה, אנחנו מדברים על ממוצע של 1,200 שקל".
הדיעות, מן הסתם, ימשיכו להיות חלוקות: מצד אחד, אלה שלא יבינו כיצד במאה ה21- אפשר שלא לתת חיסון כנגד מחלה מטרידה; ומנגד - מי שלא יבינו למה לחשוף את ילדיהם לחיסון מפני מחלה נורמטיבית, סבירה ושאינה מסכנת חיים. שתי תפיסות שכנראה לא ייפגשו לעולם.
ד"ר נועה תור פרנקל, מומחית ברפואת ילדים בקופת חולים לאומית, מכבדת את ההחלטה של אלה הבוחרים לא לחסן כנגד וירוס הרוטה: "למרות התחלואה הרבה בווירוס הרוטה, אני מוכנה לקבל את הגישה של אלה המחליטים לא לחסן, כיוון שאין מדובר במחלה קטלנית. במדינות העולם השלישי המחלה מסוכנת וגורמת לתמותה, אבל שם הילדים נמצאים בתת תזונה ויכולת ההתמודדות שלהם עם הווירוס פחותה. אצלנו המצב שונה, אין תמותה מהמחלה".
מבחינת מערכת הבריאות הרצון הוא לצמצם את התחלואה ולצמצם עלויות, זה שיקול לגיטימי?
ד"ר פרנקל: "אין ספק שהעומס על המרפאות ועל בתי החולים הוא לא סביר. אבל צריכות לעבור חמש או שש שנים עד שנדע אם אכן העומס ירד באופן משמעותי בגלל החיסון. אני לא מאמינה שהחיסון ישנה את בריאות התינוקות, מפני שבריאות טובה תלויה בעוד הרבה דברים אחרים, לא רק בחיסונים".
ואולי החיסון ייטיב עם התינוקות וימנע הדבקה וסבל?
ד"ר פרנקל: "בגלל שזו מחלה כל כך נפוצה, קיימת אשליה שאם נחסן, נעלים אותה. אני לא מאמינה בוואקום שנוצר כתוצאה מחיסון. אם נעלים לכאורה מחלה אחת, את מקומה יתפסו מחלות אחרות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם