כמה עולה החלום להיות הורים?
טיפולי הפוריות בישראל, מדינה שמקדשת את מצוות פרו ורבו, מסובסדים - ולאט לאט הפכנו למעצמה של ממש בתחום. שיעורי ההצלחה הלא גבוהים וההשתתפות העצמית היקרה לא מרתיעים את המייחלים להיות הורים, שמוציאים אלפי שקלים על כל טיפול
בתקופת המקרא עלות הנס הסתכמה באמונה בלבד, אך כיום - לצד אמונה ורצון טוב - תשלמו גם ריבית כספית עבור טיפולי פוריות. "כל ילד הוא יקר, אבל אומרים שילדים של טיפולים הם יקרים במיוחד," מספרת ע' מתל-אביב, שהחלה טיפולי הפריה בשנה האחרונה. "גם מבחינה כספית וגם כי זה משהו שקשה יותר להשיג". עם זאת, מסתבר שבכל הנוגע לריבית הפריון ביטוח הבריאות של בני העם הנבחר מאפשר גישה נוחה, זולה וכמעט בלתי-מוגבלת לנס המיוחל בהשוואה לשאר אומות העולם ישראל, כמעצמת פוריות מבחינה טכנולוגית, מממנת כ90%-80% מעלויות טיפולי הפוריות במסגרת ביטוחי הבריאות.
אין ספק שמדובר בחדשות טובות, בייחוד כאשר יותר ויותר זוגות בימינו מתקשים להיכנס להריון מסיבות שונות. בראש ובראשונה גיל הנישואין עלה משמעותית בחלוף השנים וכיום רבים נישאים בתחילת שנות ה-30 של חייהם, כאשר הצניחה המשמעותית הראשונה במספר הביציות של האישה חלה כבר בגיל 35. רבים מעדיפים לדחות את כינון המשפחה לטובת השקעה בקריירה, מה שגם מוסיף לחץ נפשי, גורם נוסף שנטען כי פוגע בפריון. בנוסף, עישון, תזונה לא נכונה ועודף משקל פוגעים במערכת ההורמונלית של האישה ושאריות חומרים כימיים על ירקות ופירות נמצאו כפוגעים בפריון.
ואכן, בעשור האחרון חלה עלייה הדרגתית בטיפולי הפריה חוץ-גופית בישראל וכיום כ-4% מהלידות בישראל הן תוצאה של טיפולים אלה - קצת יותר מ-5,700 תינוקות, כך לפי נתוני משרד הבריאות. בתוך כך, זוגות הזקוקים לטיפולי פוריות מוציאים מאות ואף אלפי שקלים בחודש על טיפולים שאין עליהם כיסוי, הכל כדי לזכות בתואר הנכסף: אמא ואבא.
"אני מרגישה ברת מזל שאני נמצאת במדינה מאוד מפותחת מבחינת הידע והסבסוד בתחום הזה" ,מסבירה ע,' שמצבה הכלכלי כיום מאפשר לה להוציא כ-3,000 שקל בחודשיים על טיפולי פוריות. עם זאת, היא מבהירה שגם אם היה עליה
הביקוש לטיפולים בישראל אמנם עולה עם השנים, אך אחוזי ההצלחה לא משתנים, אם נגדיר "הצלחה" כלידת תינוק חי. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2008 נערכו בישראל למעלה מ-29 אלף מחזורי טיפול, לעומת כ-18 אלף טיפולים בלבד בשנת 2000. עם זאת, שיעור הטיפולים שהביאו להריון נותר יציב בעשור האחרון ועמד על רבע, כאשר רק חמישית הסתיימו בלידת תינוק חי (בדומה לנתונים בארה"ב ובבריטניה, ונמוך מעט מהנתונים שנרשמו בקנדה). הטכנולוגיה, כך נראה, נותרת זהה אך הביקוש הציבורי הולך וגדל. לא ברור אם מדובר בצורך ממשי נוכח עליית גיל הנישואין ודחיית הקמת המשפחה, או שפשוט מדובר ביותר מודעות וביטחון בטכנולוגיות ההפריה. מה שבטוח, בישראל של - 2010 וגם בעולם - בעיות פוריות הן לא מילה גסה.
עדות לכך נמצאה בשבוע שעבר, כאשר פרס הנובל בתחום הרפואה הוענק לפיזיולוג הבריטי רוברט אדוארדס, על פיתוח טכניקת ההפריה החוץ-גופית יחד עם פטריק סטפטו לפני כ-40 שנה. ואכן, מדובר בטכנולוגיה המאפשרת לזוגות רבים להתעלות על מגבלות השעון הביולוגי ולהביא ילדים לעולם גם בגילאים מתקדמים בהם בעיית אי-הפריון גוברת.
"בטכנולוגיה החדשה אנחנו יוצרים מעין אשליה של 'אל תדאגי, תעשי מה שאת רוצה ובסוף יהיה לך היריון", מסביר ד"ר אריק כהנא, מנהל המערך הגניקולוגי במרכזי אסותא ומנהל מחלקת הפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא בראשון לציון. אולם כהנא מפציר כי למרות הקדמה הטכנולוגית, חשוב לא לדחות את נושא כינון המשפחה. ככל שאישה צעירה יותר, הסיכוי ללידת ילד בריא גבוה יותר וחשיבות גיל האישה גדולה מפני שתאי הביציות לא מחדשים את עצמם.
נשים אינן הגורם היחיד במשוואה: כ-40%-30% ממקרי אי-הפריון כיום נובעים מבעיות שמקורן בתאי הזרע. פעמים רבות נאלצות הנשים "לספוג" את הטיפולים, למרות שמקור הבעיה הוא בבן זוגן. פרט לכך, יש גם הבדלי אגו: "לגברים קשה יותר לדבר על זרע לקוי בסביבה הקרובה, בעוד שלנשים אין בעיה להגיד 'עוד לא בייצתי", אומר כהנא. "זה בעולם כולו, אך הרבה יותר באוכלוסיות מאצ'ואיסטיות שבהן יש לגבר מעמד מיוחד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם