ילדים זה שמחה: רק תלוי כמה הם במשפחה
מחקר ראשון מסוגו בחן מה שומר יותר על בריאותם של ההורים - להביא לעולם ילד אחד, או שבעה ואף יותר?
מי שהוביל את המחקר, שפרטיו יפורסמו בכתב העת הרפואי Maternal and Child Health Journal, היו פרופ' אורלי מנור, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה, ד"ר דינה יפה והסוציולוג פרופ' צבי אייזנבך.
לשם ביצוע המחקר שבחן את הקשר שבין ולדנות לתמותה, נותחו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הקשור לאוכלוסייה היהודית בישראל. מדובר במדגם של כ-134 אלף גברים ונשים נשואים, גילם לפחות 45.
בתשע שנות המעקב אחר הנבדקים בין 2004-1995, נפטרו כ-19 אלף בני אדם מהם כ-6,000 נשים. עורכי המחקר הדגישו כי ניטרלו מניתוח הנתונים השפעות משתנים כמו מוצא, השכלה, גודל דירה (מרכיב כלכלי) וקבוצות גיל שונות.
מניתוח הנתונים עלה כי קיים קשר המתואר בצורת האות U בין מספר הילדים במשפחה, לבין הסיכון של ההורים למוות בגיל הזקנה ממחלות קרדיו-וסקולריות. זוג ללא ילדים, או כזה עם ילד אחד, היו בסיכון גבוה פי שניים למוות בהשוואה לסיכון של הורים לשני ילדים עד ארבעה. רמת הסיכון שבה ועלתה מחדש כשמדובר היה בהורים לשבעה עד שמונה ילדים.
"כשבדקנו את הקשר שבין מספר הילדים למחלות הסרטן בקרב נשים אמהות, התברר כי מספר הלידות של האישה שיפר את בריאותה", אמרה פרופ' מנור ל-nrgמעריב. "הסיכון היחסי של אם לשמונה ילדים ומעלה למות מסוגי הסרטן של מערכת הרבייה הגיע עד לכדי 20% בלבד, לעומת הסיכון של נשים שכלל לא ילדו או שהביאו לעולם ילד אחד עד שניים. בשיעור די דומה של סיכון מופחת היו גם האמהות לשלושה-ארבעה ילדים".
עוד עלה מהמחקר, כי בכל הקשור למחלות לב וכלי הדם, הסיכון זהה בצורה דומה עבור האמהות והאבות. "נראה לנו שההסבר לתוצאות שקיבלנו במחקר, קשור במנגנונים ביולוגיים ופסיכו-חברתיים הממלאים תפקיד בקשר שבין ולדנות ותמותה", הוסיפה מנור. "כשמדובר במחלות הסרטן, המרכיב הביולוגי כמו הורמונים מכריע. כשמדובר במחלות לב וכלי דם, נראה שהמרכיב הקשור בגנים הוא המשפיע, ובמיוחד כשמדובר בנשים.
"יתר לחץ דם בהיריון (רעלת היריון) מעלה את הסיכון של האישה למוות בגיל מאוחר יותר. גנים רבים מעורבים בהופעת מחלות הלב וישנה גם אינטרקציה עם הסביבה. אנחנו משערים שלחלק מהגנים השפעה כפולה
מרכיב נוסף, שגם מעורב ככל כנראה בהופעת המחלות הקרדיו-וסקולריות של הורים לילדים רבים, קשור במעורבות חלקית של המנגונים הפסיכו-חברתיים. "הכוונה היא לצורך לדאוג לילדים רבים ובעיקר לעתידם. הדאגות מצטברות ועם השנים יוצרות דחק נפשי", הסבירה מנור.
מנגד, מספר רב של ילדים באופן יחסי במשפחה מהווה גם רשת תמיכה להורים מבחינה חברתית. "ההשערה שלנו היא שייתכן שמספר גדול מעבר לשמונה ילדים ייצור סוג של עודף דאגה ודחק נפשי, כשם שילד אחד בלבד (או בלי ילדים כלל) מעלה אצל ההורים בגיל המבוגר חששות מפני העתיד והבדידות".
"תוצאות המחקר מראות כי אנשים עם בריאות גופנית ונפשית טובה יותר, הם מלכתחילה בעלי סיכוי גבוה להיות הורים. עם זאת, הורים למעט או הרבה ילדים צריכים לשים לב הרבה יותר לבריאותם", סיכמה פרופ' מנור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם