ככה זה כשיש 2: רוצים להתחפש כל השנה
יש הטוענים כי ילד בתחפושת יכול לחשוב בדיוק כמו הדמות שיצר. אבל האם לאפשר להם לעשות זאת לאורך כל השנה?
מרבית החגיגות ברחבי הארץ בוטלו בטענת מזג האוויר, אך השמחה רובה בנפש פנימה: "הלא רק פעם בשנה, אבוא להתארח", מצהיר מר פורים בשירו , ובכל זאת, נראה שכדאי לנו על פי המלצות המומחים, לאפשר לילדינו להתחפש כל זמן שירצו בכך , במשך כל השנה.
את התחפושת הצבעונית והחדשה נקפל ונמקם בראש ארגז התחפושות. הרעיון החדשני של ארגז תחפושות ביתי הפך ללהיט חם בחלק ניכר מהבתים בישראל. בימים עברו, כבר בתום העדלאידע היינו מקפלים אותה אל הבוידם המאובק, שומרים לילד הבא או מעבירים בשמחה לכל מי שירצה ליהנות מטיב התחפושת של השנה שעברה.
בתחילת השנה שעברה חברה טובה עשתה עימי חסד והעבירה אליי שש שמלות רהבתניות שהיו התחפושות של בנותיה הבוגרות, ביניהן ברבי, נסיכת הפרחים, הכוכבים, סינדרלה ועוד מיני נסיכות ומלכות שאפשרו לבתי להתחפש לפחות אחת לשבוע, בעיקר כשאירחה חברות בנות גילה.
לא מעט מן הילדים בוחרים להתחפש בדיוק לאותה דמות מהשנה שעברה, ולא מדובר בבני נוער שבכל שנה מעדנים או מחריבים יותר את תחפושת הפנקיסט, הרוקיסט או הוונדליסט העונתי. שאלת השאלות בשבוע המקדים לחג הפורים הדהדה בסימן התחפושות ונתקלתי בלא פחות מחמישה ילדים שהביעו רצון רב להתחפש בדיוק לאותה התחפושת מהשנה שעברה.
האם אין להם צורך לחדש? שאלתי את ההורים. חלקם הביעו את כמיהתם האישית בתחפושת חדשה, אך לא נותר להם אלא להסכים עם רצון הילד, ואחרים פשוט מצאו את מקומם הנוח: "השנה איני צריך להתאמץ, התחפושת של הבן שלי פשוט מוכנה".
כמעט משחר ההיסטוריה היה לבגדים מיוחדים תפקיד מאגי. השימוש בכתר זהוב או טבעת נוצצת (שר הטבעות), שיווה למתחפש תכונות וכוחות מיוחדים. דווקא באגדות החשיבה המאגית בלטה יותר, ואצל ילדים היא מייחסת לחפצים יכולות קסומות ונפלאות.
בחירת התחפושת בהחלט מונעת מיצירתיות, ילד יכול לבחור בתחפושת שהוא מזדהה איתה, או שהיא מממשת לו חלום או משאלה
עיקרון התחפושת הוא להיות בכאילו, גם אם מדובר בתחפושת של השנה שעברה. ייתכן כי השנה יש לה אופי אחר, הילד מגלה בתוכה אסוציאציות אחרות. דרך התחפושת הילד בונה מסכת של אמונה פנימית. מומחים טוענים כי כאשר ילד נמצא בתחפושת הוא יכול לחשוב בדיוק כמו הדמות אותה יצר, להיות בעל התכונות שלה, אותן הוא בוחר לאמץ לעצמו, גם אם הוא מתחפש אליה שוב ושוב.
נשאלת השאלה, אם נאפשר לילדינו להתחפש כל השנה האם לא נמתח קו דק בין דמיון למציאות, קו שיכול לא פעם לטשטש את הקטנטנים? נראה כי שוב, מדובר בהצבת גבולות. בשנה שעברה נתקלתי באם אחת שהבהירה כי היא בביתה מגדירה את החוקים מראש.
כאשר פורים נגמר היא הרשתה לילדיה להמשיך ולהתחפש בביתם, אבל בטח שלא ללכת עם התחפושת לגן הילדים או לבית הספר וגם לא לקחת עימם אביזרים הקשורים לתחפושת, כמו חרב, כתר או סכין מפלסטיק.
על אף שפורים חלף עבר לו, אנחנו הרווחנו, כי נוספה לנו עוד תחפושת נפוחה לארגז. במידה שאין בביתכם עדיין ארגז שכזה, תמיד תוכלו ליצור אותו ולהתחיל עם התחפושת של השנה, אליה להוסיף מעט מן האביזרים שאולי נותרו בחנויות ולאפשר לילדכם להתחפש מתי שרק מתחשק לו.
העיקר שיזכור שרק בפורים מותר לצאת עם התחפושת החוצה ולהציג אותה בראוותנות, אפילו אם מדובר בדיוק באותה התחפושת של השנה שעברה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם