ספרי בריאות לילדים: קליפורד בבית החולים
מהיום בתי הקטנה הפכה למבקרת ספרים גדולה. כל שבוע נבחן ספר אחר, עד שנמצא את המדף המושלם
"שוגי, אנחנו מתחילות בפרויקט חדש. נקרא יחד ספרי ילדים שעוסקים בבריאות ונכתוב את דעתך על המתרחש בסיפור". "אמא, איזה רעיון! את תרשמי כל מה שאני חושבת?". "כן, כן", עניתי חזרה בלי היסוס.
שחר מיד דאגה למסמר את פגישתנו כצוק ניצב, שאין תחליף למעמדו. "תרשמי את יום רביעי אחר הצהריים ביומן", היא דרשה, "אבא מגיע מוקדם לשמור על הבנים ואנחנו נפגש לקרוא. אמא, תרשמי כמו את כל הפגישות האחרות שלך". שתקתי, שינסתי מותניים, מסמרתי פגישה ביומן והבנתי שאנחנו יוצאות למשימה.
למחרת בדקנו את מדף הספרים וגילינו שלאחרונה קיבלו במתנה את הספר "קליפורד בבית החולים" מאת נורמן בריידוול. מדובר בספר קליל למתחילים בקריאה ששחר מאד אהבה, עם כתב גדול ומנוקד, מלווה בציורים צבעוניים, בכל עמוד שורות בודדות. בסך הכל ספר שמתאים לגילאי 6-3.
התחלתי בקריאה והקטנטונת הקשיבה ושתקה. "לאמילי אליזבת יש כלב ושמו קליפורד. כשהיה גור הוא ביקר את סבתא של אמילי בבית החולים. אמילי הכינה לכבוד הביקור סל עם עוגיות. קליפורד, שאהב בכל ליבו עוגיות, קפץ לתוך הסל והתחבא.
"אמילי ואמה הלכו לקנות לסבתא מתנה, ואז היא גילתה שקליפורד בא לביקור. אבל לכלבים אסור להיות בבית החולים. לפתע, האחות הגיעה לבדוק את סבתא. למדוד חום, דופק ולתת לה זריקה. קליפורד מפחד מזריקות והחליט שזה הזמן לברוח".
"אמא", שחר הפסיקה את רצף הקריאה, "הכלב יכול לעשות בלאגן בבית החולים וזה מפריע ומסוכן לחולים". "נכון", עניתי חזרה, "אבל בואי נראה מה קורה בהמשך". הגברת צדקה, קליפורד הפיל בבריחה שלו מהאחות את עגלת האוכל של החולים ואת האיש שהוביל אותה. הוא שיחק עם הילדים ששהו במקום, הם נהנו להלביש אותו בבגדים ותחפושות שונות.
למזלו, מצא אותו ילד והכניס אותו למיטת תינוק. קליפורד כמובן נהנה מהמקום הבטוח והשקט, אבל האב שהגיע לבקר את העולל שלו שבא לאוויר העולם, לא התלהב מהרעיון, נבהל וכעס וכך גם האחות והרופא. "רגע, רגע", קטעה אותי שוב עלמת הצדק, "את רוצה לומר לי שדבר כזה
"מותק, זה רק סיפור. את צודקת, אבוי אם כלבים יכנסו לחדר תינוקות שרק נולדו ולבית חולים בכלל. שם צריך לשמור על הניקיון והסדר כדי לדאוג לחולים", הוספתי. אבל לפני ששאפתי אוויר להמשך, פסקה השופטת: "אבל בחדשות לילדים ראיתי שמדברים על כך שבבית החולים לא נקי, אין מיטות לחולים. אפילו ראיתי שיש חולים במסדרון והראו גם שיש המון לכלוך".
בלי לשים לב פתחנו בדיון פוליטי עמוק שלא ממש התכוונתי אליו. בכלל, אני מגדלת מבקרת ספרים, או את מבקרת המדינה? אז גיליתי שהשעה כבר מאוחרת וקראתי לילדים להתארגן לארוחת הערב. כך הצלחתי לחמוק מדיון ארוך ומתיש שבחרתי להשאיר לנבחרי האומה.
רוצים להמשיך לדון בנושא? כנסו לפורום ספרות לילדים ולנוער בתפוז
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם