חוששים שהתינוק לא שומע? יש דרכים לזיהוי וטיפול בבעיה
שלושה מכל אלף תינוקות שנולדים בישראל סובלים מליקויים בשמיעה. גילוי מוקדם של הליקויים לא רק עשוי לשפר את השמיעה, הוא גם חשוב במניעת נזק התפתחותי. כיצד תוכלו לבדוק את השמיעה של תינוקכם בעצמכם? מדריך המגזין
"התפתחות הילד מושפעת מגיוון קולי ומהמצלול של השפה", מסבירה טלי גרינשטיין, מנהלת חטיבת הגיל הרך בעמותת מיח"א (מחנכי ילדים לקויי שמיעה) בתל אביב. "ככל שהתינוקות קשובים יותר לצלילים, כך הם יידעו לזהות קולות ולחייך לאנשים מוכרים, ואפילו להריע כשהם ישמעו את הצליל של פתיחת הצנצנת של הגרבר".
על פי נתוני משרד הבריאות, שלושה מתוך אלף ילדים סובלים מלקות שמיעה. אבחון מוקדם של הבעיה יכול לסייע מאד בטיפול ולהשפיע על אופן התפתחותו של הפעוט. "בדיקת הסקר מזהה את אותם תינוקות שעלולים להיות בסיכון של לקויות שמיעה", מסבירה מנהלת יחידת הילודים ופגים בבית החולים סורוקה בבאר שבע, ד"ר דניאלה לנדאו. "הבדיקה פשוטה ואינה כואבת".
לדברי ד"ר לנדאו, ככל שמאתרים את לקות השמיעה מאוחר יותר, כך עלול הילד להחמיץ את אבני הדרך הקוליות המעצבות את הבנתו השכלית. "כיום קיים מגוון שיטות וטיפולים שבעזרתם ניתן לשפר את השמיעה", מוסיפה ד"ר לנדאו, "בעזרת אבחון מוצלח ניתן לבחור לילד את מכשיר ההגברה המתאים, ובמקרים מסוימים אפילו לנתח ולהגביר את השמיעה".
אבל אבחון מוקדם לא רק עשוי לשפר את השמיעה, הוא גם חשוב במניעת נזק התפתחותי. לדברי גרינשטיין, כיום נהוג להצמיד לתינוקות שנולדו חירשים מכשירי שמיעה כבר בגיל חודש, ובכך למנוע פגיעה בהתפתחותם השכלית.
"בשלב ראשון נותנים מכשירי השמיעה לתינוק 'אוזן שומעת', אבל עדיין צריך ללמד אותו להפעיל את החלק במוח שאחראי לשמיעה ומפענח את הצלילים שהוא שומע. תינוקות בגיל צעיר יודעים לזהות צלילים של צחוק, גיהוק, אור ומים".
מחקרים
"חשוב מאד שההורים יהיו ערניים. אם הם רואים שהילד לא מגיב לרעשים חזקים בסביבתו ולא מפנה את הראש או מראה תגובות וערנות לצלילים מוכרים - לא להמתין ולגשת מיד לבדיקה", אומרת גרינשטיין.
בעמותת מיח"א, המתמחה בטיפול בלקות שמיעה, מדגישים כי השנה הראשונה לחיים מכונה גם שנת הלמידה להקשיב - והיא למעשה שנת הכנה וביסוס מיומנויות שמיעתיות שמקדימה את השימוש בתקשורת שפתית. מתברר שבשנה הזאת מראה התינוק התפתחות מהירה בכישורי השמיעה - כישורים המשתכללים בשלוש שנות החיים הראשונות.
גם השנים האלה נחשבות כמשמעותיות ביותר לתהליך התפתחות כישורי תקשורת מקדימי שפה ובהמשך התפתחות השפה והדיבור, ולכן קיימת חשיבות באבחון לקות בשמיעה ובהתערבות טיפולית.
"מיח"א מברכת את משרד הבריאות על הכנסת בדיקות הסינון לכל בתי החולים בארץ. משרד הבריאות, למעשה, מתקן חוסר שוויוניות של שנים, שבו ילודים מהפריפריה לא נבדקו, בניגוד לילודים מהמרכז, והגיעו לשיקום רק בגיל מאוחר", אומרת גלית כספי, מנכ"לית מיח"א.
במיח"א מחלקים את ההתפתחות השמיעתית של התינוק בשנת החיים הראשונה לשלבים: במהלך שלושת החודשים הראשונים לחיי התינוק הוא: מראה רגישות למגוון רחב של צלילים, משתתק כשהוא שומע את קול האם ומראה העדפה לקולה, מגיב שונה לגירויים בתדרים שונים: תדרים נמוכים וצלילים בעלי קצב קבוע הם בעלי השפעה מרגיעה, בעוד צלילים בתדר גבוה מעוררים תגובות חדות וערות יותר.
מגביר או מחליש עוצמת מציצה למשמע צלילים ודיבור בקרבתו, מקשיב למוזיקה ולעתים מחייך, מחפש מקור צליל על ידי הזזת עיניים (קרוב לשלושה חודשים).
בין שלושה לשישה חודשים הוא: מראה ערנות לקול אנושי, נעשה קשוב כששומע דיבור וממלמל כשרואה דמות מולו, מחפש מקור צליל על ידי הזזת ראש, מראה התרגשות כששומע צעדים מתקרבים, דלת נפתחת או פתיחת צנצנת אוכל. משמיע קולות המיה, המשתנים בעוצמתם ובעלי הנגנה, ממלמל או מפסיק לבכות כשהוא שומע מוזיקה.
בין שישה לתשעה חודשים הוא: ממקם צליל במרחב בביטחון ובדייקנות ממרחק של כחצי מטר מהאוזן, מגיב לשמו, מתחיל להבחין בין קול ידידותי לכועס ומגיב בהתאם, מתחיל להבחין בין קולות מוכרים לקולות זרים, קשוב כשמשוחחים בסביבתו, משתמש בקולו להשגת תשומת לב.
משתמש במלמול חזרתי הנשמע כמילה (בה בה בה), מקשר שמיעה עם הפקה ומנסה לחזור על צלילים ששמע.
בין תשעה ל-12 חודשים הוא: מסובב ראש וכתף לעבר מקור צליל מוכר, גם כשלא ראה את הפעולה, מנענע בראשו בתגובת לא, מתחיל להבין מילים בהקשר ( "קו-קו", " תעשה ביי ביי"), משתמש במלמול שנשמע כמשפט עם שינויי הנגנה, מגיב על ידי שימוש בקול כששומע מוזיקה.
מסתכל על אמא או אבא כשמזכירים אותם ועושה שימוש ברמות קשב שונות ומראה העדפה לשיחה בקרבתו.
סימנים שעלולים להעלות חשד ללקות בשמיעה אצל תינוקות: הוא אינו מתעורר למשמע רעשים חזקים בסביבתו, הוא נבהל מרעשים חזקים או רעשים פתאומיים, הוא לא מראה ערנות לצלילים שכיחים בסביבתו, למשל קול האם או דלת נפתחת.
הוא לא מחפש מקור קול, ולא מפנה ראש לחיפוש מקור קול סביב גיל שישה חודשים, הוא לא מרבה להשתמש בקולו, ומגוון קולות המלמול שלו אינו גדל סביב גיל 10-9חודשים, הוא לא מנסה לחזור על צלילים שהוא שומע סביב גיל 12-10חודשים.
הוא לא מתחיל להראות הבנה של שאלות פשוטות או הוראות ראשוניות כמו "'תעשה ביי ביי', או 'איפה אור?'" סביב גיל 15-12 חודשים, הוא לא מפתח אוצר מילים ראשוני סביב גיל 15-12 חודשים.
המלצות להורים שנמצאה אצל ילדם לקות בשמיעה: פנו לבדיקת רופא א.א.ג המומחה בילדים, בצעו בהקדם את בדיקת הסינון החוזרת, אם עולה הצורך, בצעו בהקדם אבחון שמיעתי מלא באחד מבתי החולים המתמחים בכך.
אם תינוקכם אובחן כבעל לקות שמחייבת התערבות, פנו בהקדם למרכז המתמחה בהפעלת תוכניות התערבות לתינוקות ולילדים צעירים עם לקות שמיעה, רכשו ידע בתחום לקות השמיעה והתפתחות כישורי השמיעה, התקשורת והשפה, קיימו שותפות עם אנשי המקצוע והיעזרו בהם וצרו קשר עם משפחות המוכנות לחלוק עמכם מניסיונן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם