פינת הפסיכולוגית: קנאת ציירים
למה הבן שלי חוזר הביתה עם ציורים של חברו הטוב ואומר שהם שלו?
"ילדים מביאים עבודות של חברים משתי סיבות: הראשונה היא השכיחה - כיוון שיכולותיהם הגרפו-מוטוריות פחות טובות, והם מנסים לחפות על כך. לעתים גם בגלל שיכולתם היצירתית נופלת משל חבריהם", מסבירה ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית, חינוכית והתפתחותית.
ילד מצייר. צילום: SXC
"ילדים רבים נלחצים מאוד כשחבריהם מתייחסים לציוריהם כאל "קשקוש" ומנסים לברוח מהתמודדות על ידי הצגת עבודות של ילדים שעולים עליהם ביכולותיהם. ככל שמקדימים לטפל בבעיה על ידי ריפוי בעיסוק במשולב עם עבודות בבית, היא מתמתנת. חשוב לעודד את הילד לצייר, לתרגל משחקים שמבוססים על פעילות גרפית, השחלת חרוזים, הדבקת צורות, שרוכים ועוד.
"הסיבה השנייה שבגללה ילדים מעדיפים להציג עבודות של חברים היא קנאה. מה שעושה האחר נתפס כ'יפה, טוב, חכם יותר משלי'. כמובן שלעתים אין הצדקה אובייקטיבית ליחס לזולת יתרונות שאין לו.
"הקנאה באחר יכולה להיות תוצאה מקנאה בבית, מעמדה ביקורתית של ההורים, מנטייתם להשוות את ילדם לאחרים, או את עצמם לאחרים או אפילו מדימוי עצמי נמוך של הילד ושל אחד או שני ההורים. במצב זה, ההתערבות צריכה להיות בהיבט הרגשי - הדרכת הורים, טיפול בילד עצמו, או שילוב של השניים. המנגנון שמפעיל הילד הוא הימנעות (אני לא אתמודד, אקח משל האחר שיעשה בשבילי,( הסתרת הקושי (לא אספר שצוחקים עליי, שאני לא מצליח לצייר) והעמקת הבעיה על ידי בריחה מתרגול או התנסות.
"יש להיזהר מלכנות את הילד שקרן, גנב (שלוקח בלי רשות מחברו) או תבוסתן, ולטפל בנושא בזהירות וברגישות".
נא להמתין לטעינת התגובות
