צרכנות

קלף מנצח: מה עומד מאחורי קלפי ההשראה הנשיים?

עשרות נשים צילמו עצמן כשהן אוחזות בקלף מצחיק ומעלות את התמונה לפייסבוק. הצלחנו לאתר את מי שעומדת מאחורי היוזמה: "סבתא מרסל לימדה אותי כמעט כל משחק קלפים אפשרי, אז המצאתי עוד אחד", אומרת ענת לב אדלר שמספרת על קלפי ההשראה לנשים

אילן בן דוד | 21/10/2017 23:00
תגיות: צרכנות 360,צרכנות,קלפים,נשיות
אחרי שכבשה את אוהבות הנייר עם מחברות ההשראה, חוזרת הסופרת והיזמית ענת לב-אדלר, מחברת הרומן רב המכר "כותבת ומוחקת אהבה", עם הדבר הבא: קלפי השראה יומיים (הוצאת דורנת), שמציבים על השולחן, עם מסרים מדויקים, מצחיקים ונשיים, שנועדו להזכיר לנו את מה שחשוב באמת.
 
צילום: גל חרמוני
זיכרונות מבית עירקי. ענת לב אדלר צילום: גל חרמוני

"את אהבתי לקלפים אני חייבת לסבתא מרסל, שלימדה אותי כמעט כל משחק קלפים אפשרי", היא אומרת ל-nrg360. "כאשר חשבתי על דרך מעוצבת ואוהבת להעביר לעוד נשים מסרים ליומיום שמח ומדויק יותר, קלפים היו הבחירה של הלב. בעולם תזזיתי ועמוס בגירויים, אני מזמינה את הנשים לעצור לרגע, לשלוף קלף ולהזכיר לעצמן את מה שחשוב באמת".

לבקשתנו, היא מספרת את הסיפור שמאחורי הקלעים של חמישה מהקלפים.
זה הכי בסדר להיות לפעמים לא בסדר

אני תמיד הייתי ילדה בסדר, בת בסדר, אשה בסדר, אמא בסדר, חברה בסדר, עובדת בסדר, באמת. הכל בסדר בסדר בסדר בסדר. עד שנסדקתי ונשברתי ושום דבר כבר לא היה בסדר. ואז הבנתי. הבנתי שאני בסדר עם כל העולם, רק לא בסדר עם עצמי. שבתוך המסע המטורף הזה של בית, זוגיות, ילדים, משכנתא, תשלומים, חוגים, הורים, ילדים, גננות, מורים אני רוקדת על כל החתונות, מג'נגלת בכל הכדורים אבל שוכחת דבר אחד מאוד חשוב – את עצמי. ואז החלטתי שאין שום סיכוי שאני ממשיכה ככה, בתור מישהי שקופה לעצמי. שהגיע הזמן לעשות ניסיון ולעשות רק מה שאני חושבת, רק מה שאני מרגישה, רק מה שאני רוצה. החלטתי שזה בסדר להיות לפעמים לא בסדר עם כל העולם כדי להיות הכי בסדר עם עצמי. ושהעולם לא יתמוטט מזה. והוא לא!

 

יחצ
ויראלי. קלפי ההשראה לנשים של ענת לב אדלר יחצ

מחשבת מסלול מחדש ומחבקת את השינויים

כל ילדה שגדלה בבית עירקי יודעת שהדבר שהורים עירקים הכי שונאים זה שינויים. כי הכי מרגיע להיצמד למוכר ולבטוח ובכלל, למה צריך לשנות, להזיז, לזוז, לנסוע, לבוא, ללכת? הכי טוב להישאר במקום ולא להסתכן. למשל, עד היום ההורים שלי שואלים אותי "מתי תקבלי קביעות במקום העבודה". אז מבחינתי, שינויים היו כל החיים משהו לא רצוי, עד שלמדתי שבלי שינוי אין תזוזה ובלי תזוזה אין חיים ושבכלל, השינויים מגיעים גם אם אנחנו מזמינים אותם וגם אם לא, ולכן כחלק מחישוב מסלול מחדש למדתי גם לחבק את השינויים. ואפילו לאהוב את חלקם.

זה הכי בסדר לא להספיק הכל

יש לי עניין עם זמן. אני לא מבינה לאן ולמה הוא בורח לי. אני לא-מספיקה-כלום סדרתית, למרות שכל הזמן שואלים אותי איך אני מספיקה הכל. ובכל, אני לא מספיקה הכל. אני בחוויה שלי בכלל לא מספיקה כלום. למה? ישבתי וחשבתי והבנתי. בכלל הציפיות שלי. בגלל הציפיות שלי להספיק הכל יוצא שאני כל הזמן חיה בתחושה שאני על יד, וכיוון שאין אצלי אמצע, רק שחור או לבן (עובדת על זה), הרי שאם לא הספקתי הכל, משמע לא הספקתי כלום. לכן אני מנסה להרגיע את עצמי שזה בסדר, זה בסדר לא להספיק הכל. מקווה שגם אצליח.
 

יחצ
קלפי ההשראה לנשים של ענת לב אדלר יחצ
 

מחשבת מסלול מחדש ועושה רק מה שמדויק

בעידן של עוד ועוד ועוד, וגם וגם וגם, בעידן של הצפה בכל התחומים, בעידן של ריבוי בלתי נגמר, בעידן שבו אנחנו חיים בתוך עיסה של רעשי רקע - אין לנו באמת סיכוי לעצור ולהקשיב לעצמנו, לבודד את הרצונות שלנו ואת הקול הייחודי הפנימי שלנו. כאשר הרגשתי שזה קורה לי, שכל הכדורים שלי נמצאים באוויר ואני לא מצליחה לתפוס את כולם, הבנתי שאני צריכה לעצור. שאני צריכה לוותר על חלק מהחלומות, מהרצונות, מהמשימות ולעשות רק מה שמדויק לי, כדי לעשות את זה טוב. כדי לחזור ולהיות אני.

מחשבת מסלול מחדש כי עכשיו תורי

יום אחד, קצת לפני גיל 40, קמתי יום אחד בבוקר והרגשתי שחוץ מאשר את הילדים שלי, ולפעמים גם את הילדים שלי – אני רוצה לזרוק מהחלון את הכל! לא רוצה יותר שום דבר ממה שיש לי. רוצה לחשב מסלול מחדש. רוצה לחיות חיים של מישהי אחרת, וזה למרות שמאוד מאוד אהבתי את החיים שלי. מה קורה לנו שם בנקודת הזמן הזאת של אמצע החיים, ששולח אותנו לבחון מחדש את כל המבנים הברורים של הקיום שלנו ולבדוק האם הם עדיין מתאימים לנו? מהבלבול הזה נולד הרומן רב המכר שלי, "כותבת ומוחקת אהבה", שנכתב מתוך משבר מאוד גדול שחוויתי בחיי האישיים, הזוגיים, המקצועיים ושגרם לי לקום ולהגיד – לא מוכנה להיות יותר שקופה. כי עכשיו אני, עכשיו תורי! היום אני יודעת שכל משבר הוא הזדמנות. עובדה.

זה הכי בסדר להיות נאמנה קודם כל לעצמי

הסופר יורם קניוק אמר באחד מהמפגשים שלי איתו בשבוע הספר ש"סופר צריך לכתוב את מה שהלב רוצה, באופן שבו הלב רוצה ובלי לדפוק חשבון לאיש". קניוק היה סופר נפלא ואדם חכם מאוד, ואני חושבת שלפעמים, כדי להמשיך את המסע, צריך לא רק לכתוב ככה אלא גם לחיות ככה. להעיף הצידה את כל מה שאומרים וכל מה שחושבים ואת כל הקולות של האחרים שמטרטרים לנו במוח, קולות שחלקם אפילו אין לנו מושג מהיכן הגיעו ואיך הם נתקעו שם, לעשות ריסטארט וריפרש ולשאול את עצמי – מה אני רוצה? מה אני באמת באמת רוצה? כי איך אוסקר ויילד אמר? תהיה אתה עצמך, כל השאר פשוט תפוסים.

להשיג בסטימצקי, בצומת ספרים, בקרביץ ובאתר דורנת, וכן באתר של ענת לב אדלר (www.anatlevadler.co.il) ב-50 שקלים (במקום 60 שקלים בחנות).

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים