אלטרנטיבה בת-קיימא: הקואופרטיבים מציעים פתרונות למצב הכלכלי
שנה וחצי חלפו מאז פרצה המחאה החברתית בישראל ויש כאלו שמתרגמים אותה למעשים; מהצפון ועד לדרום, מאות אגודות שיתופיות פועלות כיום בארץ. מסע אל המקומות שמנסים ליצור כלכלה אחרת ואולי גם חברה ישראלית שונה
מה ההבדל בין עסק רגיל לבין קואופרטיב?
"ההבדל הוא במהות. קואופרטיב הוא עסק בבעלות הצרכנים. מי שמחליט מה יקרה בעסק הזה הם הלקוחות, בצורה דמוקרטית".
סולל מסבירה שמטרת עסק מסחרי להרוויח, וכשמישהו מרוויח מישהו אחר מפסיד. ''בעלי ההון תמיד ינסו לתת לנו את המחיר הכי גבוה, לתת לעובדים את השכר הכי נמוך ולקחת כמה שיותר כסף לכיס שלהם, מדברים על רמי לוי ואומרים כמה שהוא זול, תסתכלו בתלושי השכר של העובדים שלו ותבינו איך הוא עושה זאת. כשהיינו באוהלים, לפני שנה וחצי, התחלתי לחשוב מה עושים הלאה.
"הבנתי שבסוף אנשים ילכו הביתה וצריך למצוא דרך להמשיך את המאבק ביומיום. נזכרתי שיש פתרון ואנחנו מכירים ויודעים איך לעשות אותו, הנה התשובה למי שאומר שהמחאה מתה: בשנה האחרונה קמו יותר מ-50 אגודות שיתופיות, מסעדה קואופרטיבית, חנויות מזון, מעונות יום ואפילו פאב! זו המהפכה האמיתית!", היא מצהירה.
איך זה עובד?
"יש תשלום דמי חברות בעבור מה שנקרא "מניה", בעת ההרשמה לקואופרטיב. בכספים האלו ובכספים שהקואופרטיב מעריך שיכניס מרכישות, קונים מוצרים ומוכרים אותם קרוב למחירי העלות, כשלוקחים בחשבון את הבלאי, והתקורה של הקואופרטיב. ברווחים איש אינו רשאי לעשות כבשלו, אלא רק מה שמקדם את האינטרסים של הקואופרטיב והוחלט בצורה דמוקרטית".
בעולם המערבי המודל מקובל?
"בוודאי! שנת 2012 הוכרזה באו"ם כשנת הקואופרטיבים. למעלה ממיליארד אזרחים בעולם שייכים לקואופרטיבים".
סולל מזכירה את המשבר העולמי של 2008 ומסבירה שבספרד שני חבלי ארץ נפגעו מהמשבר באופן מינימאלי, הבאסקים וקטלוניה. לדבריה, הסיבה לכך היא היקף קואופרציה משמעותי באזורים אלו. "מטרת הקואופרטיב לשמור על האינטרסים של הלקוחות והעובדים. כשבעלי ההון פיטרו את עובדיהם, הקואופרטיבים שמרו בכל מחיר על כוח האדם. לעומת זאת, בישראל אפשר לקחת את הדוגמה של פרי גליל, מפעל המרוויח, בקטן אמנם, אבל לא מפסיד.
הבעלים מאיים לסגור את המפעל לא מכיוון שהוא אינו רווחי, אלא בגלל שהוא רוצה להשקיע את הכסף במקום שיניב לו יותר. במפעל 130 עובדים מקומיים, וזה מקור ההכנסה היחיד שלהם, את בעל ההון זה לא מעניין, רק הכסף מעניין. אם המפעל היה קואופרטיב הוא לא היה בסכנת סגירה כל הזמן".
קו-אופ 'בשותף' בירושלים הוקם על ידי סטודנטים. בבית הספר הניסויי אחת הכיתות
כל חבר משלם 300 שקלים למנייה. בנוסף החברים מתנדבים 3 שעות בחודש בקו-אופ. הקואופרטיב פתוח פעמיים בשבוע, בשלישי ובשישי.
"הקואופרטיב הוקם לפני חצי שנה" אומר טלאל, אחד המייסדים "יש בו כמאה חברים שרובם סולדים מהרעיון ללכת לסופר, הקמנו אלטרנטיבה".
אתה קונה רק פה או משלים את הקנייה בסופרמרקט?
"למה שאשלים? יש לי את כל מה שאני צריך ובמחירים טובים. בדקנו את המחירים שלנו ביחס למחירים במיסטר זול ובשופרסל ויצאנו יותר זולים".
בדקתם גם ביחס לרשתות כמו רמי לוי?
"אנחנו לא מתיימרים לתת חלופה לרשתות האלו, כי חברי הקואופרטיב לא יקנו שם בכל מקרה. המטרה אינה המחירים הזולים ביותר, אלא יצירת כלכלה אלטרנטיבית והוגנת".
"אנחנו גובים על כל מוצר אחוזים מסוימים מעל העלות כדי להתגבר על בעיות בלאי וכדומה וכך אנחנו מתקיימים. השגנו כיתה ומחסן מבית הספר הניסויי כך שאין לנו עלויות מבנה, והשגנו הנהלת חשבונות בחינם באמצעות קשרים אישיים, ההוצאה היחידה שלנו היא על המצרכים עצמם. אנחנו מקווים לגדול ולהביא מגוון גדול יותר".
בשונה מ'בשותף', קו-אופ 'העגלה' הוא מכולת ממש הפועלת במצפה רמון במבנה ששימש בעבר למכולת שכונתית ושופץ על ידי החברים.
"הדבר המרכזי שהניע אותנו להקים את הקואופרטיב", אומר עמר ברט, אחד ממנהלי הקואופרטיב, "הוא שיש פה רק סופרמרקט אחד, שופרסל שלי, המותג היקר של שופרסל והמחירים בהתאם. תושבים במצפה רמון נוסעים 80 קילומטר לבאר שבע לקניות, זה לא נורמלי".
ברט וחבריו הגיעו לעיר בעקבות שנת שירות שעשו במקום, הקימו קיבוץ מחנכים של תנועת 'דרור ישראל' וכשראו שאינם מצליחים 'לסגור את החודש' בגלל המחירים, חשבו על אלטרנטיבה, והתחילו במכולת קטנטנה שבה רק 28 מוצרים. כיום יש בה יותר מ-300 מוצרים ו-50 חברים שכל אחד משלם 250 שקלים ומתנדב שעתיים בחודש.
אתם רווחיים?
"המוטו שלנו 'אנשים לפני רווחים'. אנחנו רווחיים והרווחים מושקעים בפיתוח הקואופרטיב. חשוב לנו להתקיים מההכנסות בלבד. אנחנו מקווים שבעוד שנתיים נתרחב ואולי נעסיק עובדים, בשכר הוגן כמובן".
באיזה עולם אנחנו רוצים לחיות?
בלב תל אביב החליטו מספר חברים להקים פאב מסעדה קואופרטיבי, הבר קיימא שמשמש פאב בערב ומסעדה טבעונית בצהריים. אירועי תרבות ממלאים את ערביהם של חברי הקואופרטיב ואורחיהם.
"השאלה היא באיזה עולם אנחנו רוצים לחיות", אומר אופיר אביגד ממקימי הבר קיימא. "אם אנחנו רוצים לחיות בעולם שמונע באמצעות ניצול אנחנו יכולים להמשיך בשיטה הקיימת. להמשיך לנצל בעלי החיים ובני האדם שמוגדרים עובדים, אבל אם אנחנו רוצים לחיות בעולם צודק אנחנו חייבים להחליף שיטה. הקפיטליזם היה גשר מעולה בין המונרכיה שהייתה בעבר לבין החופש אמיתי של הפרטים שיהיה בעתיד אבל כבר עכשיו ברור שהיא סיימה את דרכה.
"סיימנו להתלונן והבנו שאם רוצים לשנות צריך להתחיל ליצור אלטרנטיבה. בישראל ובעולם כולו הבעיה הכי גדולה היא שמוקדי הכוח הגדולים נמצאים בידי מספר מצומצם של אנשים וזה גורם לניצול של השאר. אנחנו רוצים ליצור מוקדי כוח שיהיו בידי הקהילות, ויונעו בתהליכים דמוקרטיים".
עלות ההרשמה היא אלף שקלים, עד היום נרשמו 265 חברים שלוקחים חלק בהחלטות שהקואופרטיב מקבל. המסעדה מעסיקה מלצרים, מנהלת ומזכיר בשכר, מעבר לכך ישנם מתנדבים רבים, חברי הקואופרטיב, שאחראים על תחומים שונים. "אם הייתי יכול הייתי משלם לכל מי שפועל בבר קיימא, בינתיים זה המודל שלנו ואולי בהמשך הוא ישתנה אבל לדעתי כסף הוא לא הכל עבור האנשים כאן, המטרה היא שיום אחד נהיה מועדון חברים עם מסעדה, מכולת, גן ילדים ובנק. זו רק ההתחלה".
וזכות קיום כלכלית?
"להקים את המסעדה עלה כ-400,000 שקל. מהחברים גייסנו עד היום 265,000 שקלים. אנחנו מאמינים שיצטרפו אלינו עוד אנשים רבים ונצליח לכסות את ההשקעה הראשונית. בהיבט החודשי, כל חודש אנחנו גומרים עם רווח של בין 5,000 ל10,000 שקלים. אחרי שסיימנו לשלם משכורות וכדומה".
גם למחאת העגלות יש נציגות בקרב תנופת הקואופרציה. סיון פיסטרוב, ממובילות המחאה בבאר שבע, החליטה להקים יחד עם קבוצת משפחות מעון קואופרטיבי בעיר'.
"היצע המעונות בעיר לא מספיק. במעונות הטובים התפוסה מלאה ואיננו רוצות לחנך את הילדים במעונות פחות טובים. במחאה דיברנו על איכות החינוך ביחס לתשלום, החלטנו לקחת את הדברים לידיים ולפתוח מעון קואופרטיבי".
ליצירת הון ראשוני, שילמה כל משפחה 3,000 שקלים למנייה. את הרהיטים אספו או בנו בעצמם. הכסף שימש רק לדברים הכרחיים כמו שכר הדירה.
"רצינו ליצור קהילת הורים צעירים שתיסוב סביב פעוטון איכותי עם ערכי צדק. שהמטפלות מרוויחות שכר הוגן, ההורים משלמים כמה שצריך וחשוב לא פחות, ילדי הפעוטון זוכים ליחס חם כיוון שיש בו מטפלת אחת לכל שלושה עד חמישה ילדים. מרוב ביקוש, אנשים קונים מניה עכשיו כדי שנשמור להם מקום ליום בו ייוולד להם ילד".
כיום בפעוטון חברות 16 משפחות המעורבות באופן דמוקרטי בהחלטות ומתוכן נבחרו חמישה אנשים לניהול, בהתנדבות כמובן.
מצליחים לכסות את ההוצאות?
"בשנה שעברה לא סגרנו את ההוצאות בכוונה, רצינו לראות אם המודל עובד. השנה רצינו להגיע לתקציב מאוזן אבל באמצע השנה אחד הילדים עזב ונותרנו עם חור בתקציב".
החברים משלמים 2,100 שקלים בחודש, ''אמנם לא רחוק מהמחירים בעיר, אבל אנחנו מעניקים לילדים שלנו הרבה יותר ממה שהיו מקבלים במעונות אחרים ולכן המחיר טוב. בזכות היותנו קואופרטיב ובזכות השכר הגבוה במעט שאנחנו מציעים, יכולנו לבחור את המטפלות בפינצטה ולשפר את הפעוטון אפילו יותר".
גרעין שובה, גרעין של חוזרים בתשובה שעבר למושב שובה בעוטף עזה לפני 8 שנים כדי לחזק את המרקם החברתי באזור הוקם כקואופרטיב עובדים שנועד לצמצם את העיסוק האישי בבירוקרטיה מתישה. החברים מעבירים חוגים וסדנאות לנוער ומבוגרים ומקבלים בסוף החודש תלוש שכר מהקו-אופ בהתאם להיקף העבודה.
"לא תראה אותנו יוצאים להפגין" אומר אהרון אריאל, מנהל הקואופרטיב. "והכוונות שלנו חברתיות. הפסקנו להתבכיין שהמשק קפיטליסטי וטענות שכאלו. יש לנו ביקורת וצריך להרבות כנגדה בעשייה חברתית. ראינו צורך לחזק את אוכלוסיית עוטף עזה ולכן באנו והקמנו את מערך הסדנאות והחוגים שלנו במחירים סבירים מאוד".
משלמים משכורות בזמן ועדיין מכסים הוצאות?
"מחזור העסקים הוא כמיליון שקלים בשנה ויש לנו כ-30 עובדים. לא כל מי שטוב בהעברת סדנאות מצליח ברובד הארגוני. כשאנחנו חוסכים זאת ממנו, הוא יכול להתרכז בעשייה החברתית ובעבודה. בסוף החודש כל אחד מקבל שכר לפי הסדנאות שהעביר. אחוז מסוים נשאר בקואופרטיב למטרות תקורה וכך אנחנו מחזיקים את הגרעין, בשוק חופשי יש מקום גם לקואופרציה, כל אחד צריך לבחור את הדרך שמתאימה לו וללכת בה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם