"המשבר בבורסה הגיע למימדים מדאיגים"
דוד גרנות, יו"ר חברת ההשקעות סקורפיו וחבר בדירקטוריונים מרכזיים במשק, חושש שהרגולציה והערפל סביב הגרעין האיראני ידרדרו את שוק ההון. באמונה פוחתת בבורסה המקומית ובביקורת על הסדרי החוב הוא מכריז: "למי שחושש מאש מומלץ לא להתקרב למטבח ששמו שוק ההון הישראלי"
כיום משמש גרנות יו"ר דירקטוריון חברת ההשקעות סקורפיו, שבבעלות איש העסקים בני שטיינמץ. במסגרת תפקידו הוא עוסק בתפירת עיסקאות מימון עבור עסקיו חובקי העולם של שטיינמץ, בין היתר באפריקה, באסיה ובאירופה, ונעזר בידע העצום שצבר בבנקאות כדי להשלים בהצלחה מהלכים עסקיים מורכבים בזירה הבינלאומית.
הוא מכהן בדירקטוריון קבוצת הביטוח הראל השקעות ובדירקטוריון חברת הנדל"ן אלרוב שבבעלות איש העסקים אלפרד אקירוב, ובאחרונה הצטרף לדירקטוריון אורמת טכנולוגיות, הנשלטת בידי משפחת ברוניצקי וקבוצת פימי שבניהול ישי דוידי. המצב הנוכחי, מתברר, מצליח להדאיג אפילו אותו.
"המשבר בבורסה הוא שילוב של המצב הגאופוליטי ושל הבעיות המקומיות. משקיעים זרים בורחים וממדי המשבר מדאיגים", הוא מסביר. "גם המשקיעים המקומיים מתבצרים באפיקים סולידיים כמו פיקדונות ואיגרות חוב ממשלתיות, והסדרי החוב האחרונים לא מגדילים את התיאבון לסיכונים".
כיצד משפיעים הסדרי החוב על התיאבון להשקעות?
"בשוק ההון נהוג לומר שמגייסים כשאפשר ולא כשצריך. חברות אחזקה רבות גייסו סכומים גדולים כשהתאפשר, אבל לעתים השתמשו בכספים בחוסר אחריות ובצורה לא ממוקדת. בחוכמה שלאחר מעשה חלק מההשקעות לא היו נבונות, ולו המוסדיים היו יודעים מראש לאן הולך הכסף הם לא היו משתתפים בהנפקות.
"עקב המשבר פחת התיאבון של המשקיעים המוסדיים וגם של הציבור הרחב. לכך יש להוסיף את המחאה החברתית ואת הפגיעה הקשה בחברות בסלולר וברשתות הקמעונאיות. הבורסה לא מעניינת כרגע את הציבור".
יש הטוענים שההתנהגות האגרסיבית של המוסדיים כלפי בעלי החוב פוגעת בעמיתי קרנות הפנסיה והגמל, שלא יראו הרבה מהחוב.
"אי אפשר להכליל. בתקופת הסדרי החוב של לב לבייב ושל חברת סקורפיו היה בית השקעות אחד (פסגות - י.ש) שהתנהג באגרסיביות, שחלקה היה קשור ברצון לשדרג את התדמית שלו. תופעה זו חוזרת על עצמה גם כיום. גוף עסקי שמגייס כסף בשוק ההון חייב להביא בחשבון שנורמות ההתנהגות של גוף מוסדי שונות מאלה של בנק, שחילוקי הדעות בו לא נחשפים ויש לו עסק עם כמה גורמים ולכל אחד מהם אג'נדה משלו.
לכן הוא צריך להיערך לאפשרות שאחד המוסדיים ינקוט פעולה אגרסיבית. למי שחושש מאש מומלץ לא להתקרב למטבח ששמו שוק ההון הישראלי. אפשרויות גיוס ההון מוגבלות, ולכן שוק ההון הוא אחת החלופות ההכרחיות. הבנקים בארה"ב הקצו בעבר 80% מהאשראי למגזר העסקי והיום היחס הפוך".
כיצד פותרים את בעיית מיחזור החוב, שהפכה חמורה מתמיד בעקבות מאות איגרות חוב שנסחרות בתשואות דו־ספרתיות.
"לא ניתן להגדיר זאת כבעיה גורפת כי חברות רבות נערכו היטב וכושר פירעון ההתחייבויות שלהן טוב. לדעתי, חברות בעלות כושר החזר לקוי ייאלצו לבקש הסדרי חוב במהלך 2013, גם אם היום אינן מודות בכך. לא צריך להתבייש בהסדר חוב, לדעתי הוא מרצה הן את בעלי החוב והן את הגופים המוסדיים.פריסת מחודשת של החובות בתנאים חדשים אינה בעייתית. ברוב המקרים חלופת הפירוק גרועה יותר, שכן התמורה בגינה נמוכה משמעותית מזו שמתקבלת בהסדר".
אילו חברות יגיעו להסדר?
"לא אנקוב בשמות, אך החברות הללו גילו שבשנתיים הקרובות הן יסבלו מבעיות תזרימיות בעקבות הנחיית רשות ני"ע. הבעיות האלה כבר מגולמות ברמות התשואה לפדיון. כמי שמכיר מקרוב את סוגיית הסדרי החוב (סקורפיו היתה מעורבת לפני שנתיים בהסדר חוב - י.ש) אחת המסקנות שלי היא שחברות גדולות מעדיפות לעקוף את הבורסה ולגייס כספים לטווח הארוך באמצעות אשראי פרטי ולא בהנפקת אג"ח ציבורית. התופעה הזאת כבר מורגשת ולדעתי היא תלך ותתעצם".
אחרי שהתוודע מקרוב לבנקים בישראל וניהל שלושה מהם הוצע לו לנהל בנק נוסף. גרנות אמר: עד כאן. יש לו דעה מגובשת על המערכת הבנקאית - שהבנקים חוסים תחת מעטה כבד של פעילות רגולטורית. האחרונה בשורת ההנחיות הללו נוגעת לדוח ועדת זקן, שנועדה לעודד את התחרות בין הבנקים.
המערכת הבנקאית יציבה, לפחות בהשוואה לאירופה, והיא צלחה את משבר 2008. האם זה עדיין עסק אטרקטיבי להשקעה?
"מאזני הבנקים מוכיחים שהמערכת יציבה, וגם על המשבר הנוכחי היא מתגברת. אין ספק שהרגולציה היום מחמירה ואני אומר את זה מניסיון של עשרות שנים. אני לא דואג ליציבות הבנקים, אבל הרווחיות שנרשמה באמצע העשור הקודם לא תחזור על עצמה. הרגולציה, שעלותה יקרה, אינה מאפשרת לבנקים לקחת סיכונים כמו בעבר. גם דרישות ההון, ההתערבות בהקצאת אשראי וההכרח לנקוט צעדים מאזניים שמרניים הפכו את ההשקעה בבנקים לכדאית פחות".
אתה נפגש עם הרבה מאוד בנקאים זרים. היית ממליץ להם להשקיע כיום בבנק בישראל? על־פי הבורסה המחירים אטרקטיביים מאוד.
"במצב הנוכחי, לנוכח הקשיים הרגולטוריים והקשיים של הבנקים לייצר רווחים סבירים, רכישת גרעין שליטה כיום היא צעד כלכלי סביר.כשקונים צריך לחשוב גם על האקזיט. יש כמה בעלי שליטה שהיו שמחים למכור כיום לו היו מסוגלים לגייס משקיע במחיר סביר, אבל אין כאלה בנמצא. גם אם יימצא אחד כזה יהיה עליו לעבור סדרת בדיקות בבנק ישראל, ואולי הן יוציאו לו את החשק ויפגעו באטרקטיביות ההשקעה שממילא מועטה".
אתה הרי מכיר את המערכת הבנקאית משני צדי המתרס. התחרות המדוברת קיימת או לא?
"במקטע הקמעונאי היא לא תחרותית מספיק. שני הבנקים הגדולים מחזיקים במונופול על הבנקאות הקמעונאית וקשה מאוד להתחרות בהם. היום כבר כולם מבינים שוועדת בכר, שניסתה להשתית תחרות בין הבנקים, נכשלה בגדול. במקום להוציא מהבנקים את הנכסים הפיננסיים צריך להגביל אותם מבחינת פלחי השוק שמותר להם להחזיק בהם נכסים, כמו קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות נאמנות. לבנקים
"ועדת בכר, שהעבירה נתחים גדולים של הבנקים לשוק החוץ בנקאי, פגעה בציבור, והוא לא הרוויח כלום. אחת הבעיות לקיים תחרות היא היעדר מערכת מידע מרכזית הצוברת את הנתונים על האיכות הפיננסית של הלקוחות, כפי שיש בארצות אחרות. מבחינה זו ההמלצות של ועדת זקן הן צעד בכיוון הנכון. מידע כזה עשוי בהחלט לסייע בהגברת התחרות".
במסגרת תפקידך אתה מבקר הרבה מאוד בחו"ל. מה אתה שומע מהזרים על ישראל והאם יש להם תיאבון להשקיע כאן?
"בסך הכל אנשים אומרים דברים טובים, וזאת בהתחשב בנסיבות המיוחדות שאנחנו פועלים בהן. אני שומע מחמאות על אופן ניהול הכלכלה של שר האוצר, של ראש הממשלה וכמובן של בנק ישראל. יש לישראל בסיס טוב להגדלת ההשקעות, אולם אחת הסיבות שהזרים לא מגיעים לישראל היא הגרעין האיראני. לבנימין נתניהו אין ברירה והוא חייב להתעסק בזה, אבל הדיבורים הפומביים מפריעים מאוד. שמעתי מכמה בנקאי השקעות שהזרים לא משקיעים בגלל הערפל האיראני".
עד היום לא השמעת את קולך בנושא המשבר באירופה. האם גוש היורו ייחלץ מהמצב, ייפול או ימשיך להתקיים בלי יוון או ספרד? בראיונות של הנגיד ערב ראש השנה הוא הביע אופטימיות זהירה.
"גוש היורו לא יחזיק מעמד לאורך זמן במתכונת הנוכחית. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר הרצון של המדינות העשירות בגוש להתחלק בעושרן עם המדינות העניות. הנוסחה הזאת לא יכולה לעבוד זמן רב וזה יתפוצץ. נוסף על כך, היוונים והספרדים אינם מוכנים לקבל את התכתיבים של המדינות העשירות. כיום האינטרס של כולם הוא לשמר את המצב כמה שניתן, אבל לאחר שהוא יתייצב יימצא הזמן המתאים לעשות שוב חושבים בנוגע למבנה הרצוי. אני לא רואה איך גרמניה, הולנד ובלגיה ממשיכות לתחזק את המדינות החלשות".
מה קורה איתך בימים אלה? חשבת לחזור לכהן בתפקיד ניהולי באחד הבנקים?
"לא אכחיש שלא הוצעו לי תפקידים, כולל דירקטור בבנק לאומי, אבל סירבתי. טוב לי בקבוצת שטיינמץ ובעיסוקיי הנוספים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם