סילבן שלום: קיימת סבירות גבוהה להקדמת הבחירות
המשנה לראש הממשלה סילבן שלום חושב שצריך לאשר את תקציב 2013 בהקדם, מתנגד לפגיעה בשכבות החלשות ומאמין שהממשלה חייבת לסייע לגופי התקשורת למען הדמוקרטיה
למרות התקציב דל המשאבים של משרדו הצליח שלום לחולל פלאים והפך את אזורי הפריפריה למרכזיים יותר מתמיד. הוא משקיף בדאגה על אירועי השבועות האחרונים, וייתכן מאוד שזאת הסיבה להתקרבותו הפוליטית המפתיעה לראש הממשלה בנימין נתניהו.
אחרי נתק של שנים נפגשו השניים באחרונה לשיחה בארבע עיניים. בטקס הרמת כוסית לכבוד ראש השנה, שהתקיים לאחר השיחה, הפתיע שלום את הסובבים בנאום תמיכה גורף בראש הממשלה. אז מה קרה כאן? שלום מסביר: ”נפגשתי עם נתניהו ואמרתי דברים שאני מאמין בהם - מי שמציב את הנושא האיראני בראש סדר היום הבינלאומי ובזכותו נבחנות סנקציות נוספות הוא ראש הממשלה. מכיוון שהסבירות לקיום בחירות גבוהה, יש ללכת מאוחדים ובשילוב ידיים. התחייבתי ש-27 חברי הכנסת של הליכוד יעשו הכל כדי להשאיר בשלטון את המפלגה בראשות נתניהו".
האם יש סיכוי שתקציב 2013 יאושר אחרי החגים?
"אין די ברצון הטוב של ראש הממשלה או של שר האוצר לאישור התקציב, דרושה הסכמה של יתר מפלגות הקואליציה, וכל עוד זו לא ניתנת - אי אפשר לאשרו. נציגי הקואליציה לא מעוניינים בבחירות מוקדמות, אבל באותה הנשימה אינם מוכנים להתחייב שיתמכו בהצעת התקציב. חלק מראשי המפלגות אומרים לעצמם שאין טעם לחכות לאוקטובר 2013 ועד אז לנקוט מהלכים כלכליים לא פופולריים. זה כמובן מצב בלתי אפשרי. אם לא תתקבל החלטה בזמן הקרוב, נלך לבחירות, ולהערכתי הן יתקיימו בינואר-פברואר 2013".
אם התקציב יאושר הוא יכלול ללא ספק גזירות נוספות. מה לדעתך אסור לעשות?
"יש פער עצום בין יעד הגירעון לבין ההכנסות הצפויות. לא ניתן יהיה לרבע את המעגל מבלי לגרוע מתקציב הביטחון כדי לא לפגוע בתקציבי הרווחה, התשתיות הפריפריה והחינוך. המסים כבר הועלו, ואני מתנגד בחריפות להעלאת מסים עקיפים, כי הם פוגעים בעיקר בשכבות החלשות. הפעם, לאחר שהטיפול בהכנסות מיצה את עצמו, צריך יהיה להתמקד בהוצאות. כשכיהנתי כשר האוצר הטלתי מס רווחי הון בבורסה של 15% (לאחר מכן נתניהו העלה אותו ל־20% ול־25% - י.ש). לא נראה לי שבעיתוי הנוכחי ניתן להמשיך להעלות את המס. זה עלול לתת מכת מוות לשוק ההון".
להבנתי יש פריצת דרך בנושא סוף השבוע הארוך שיזמת והתוכנית תבוצע בשלבים.
"לאחרונה שוחחתי על כך ארוכות עם ראש הממשלה, והוא מגלה עניין רב בהצעה. גופים רבים במשק, ובהם ארגון המורים בבתי הספר העל־יסודיים, כבר נתנו את הסכמתם, אבל יש שמסתייגים לה, למשל בנק ישראל והתעשיינים (למרות תמיכת יו"ר הארגון צבי אורן - י.ש)".
כעת נבחנות דרכים נוספות ליישום התוכנית. אכן הועלתה הצעה ליישום מדורג שלה - לא כל סוף שבוע אלא פעם בתקופה - כדי לבחון את הסתגלות המשק, אבל עדיין לא נתתי את הסכמתי לכך. אני מקווה שאחרי החגים יהיו לנו בשורות חדשות. היוזמה בכל מקרה חיה וקיימת, ובקרוב היא תידון בוועדה הבין־משרדית שבראשות פרופ’ יוג’ין קנדל”.
אתה מסכים עם הנגיד סטנלי פישר שעננת הגרעין האיראני פוגעת במשק?
"המשק הישראלי מציג נתונים טובים הרבה יותר מאלה שנרשמים ברוב העולם המערבי. הדיבורים על אפשרויות התקיפה יוצרים חוסר שקט ואי-יציבות, ואלה לא תורמים לכלכלה. עם זאת, אנחנו כבר רגילים למצב שבו הכלכלה פועלת באי־ודאות. צריך להמשיך לפעול כרגיל, גם כאשר מסביב יהום הסער וגם כאשר יש סביבנו חורף אסלאמי. בתקופת כהונתי כשר האוצר נשמר דירוג האשראי, אפילו באינתיפאדה השנייה".
ייתכן שייערך גל פיטורים אחרי החגים, כולל בענף התקשורת. למה הממשלה לא מתערבת ומטפלת בנושא?
"אין ספק שהתקשורת המודפסת והתקשורת האלקטרונית חוות תקופה קשה, ועתיד הענף בסימן שאלה גדול. התקשורת צריכה ללא ספק לעבור שינוי והסבה לאינטרנט. הצעירים אינם מבינים מדוע צריך לשלם עבור עיתון. עם זאת, זה עסק המפרנס עובדים, לא משנה אם מדובר במפעל תעשייתי או בעיתון. יש לעשות הכל כדי לאפשר לאנשים לשמור על מקום עבודתם לטובת המשפחות, המשק והדמוקרטיה הישראלית".
ניתן לבחון דרכי פעולה רבות. אין מדובר בפתרון ארוך טווח, אלא במהלך שיסייע לצלוח את התקופה הקשה כפי שמקובל בקרב מפעלי תעשייה. כולם יצטרכו לשאת בנטל. הממשלה חייבת להתערב ולסייע בהצלת ענף התקשורת. צריך ליצור תוכנית הבראה שתאפשר לגופי התקשורת לשרוד. אסור לתת להם לקרוס, זה יהיה אסון".
האם הפריפריה כבר מקבלת את המקום הראוי בסדרי העדיפויות?
"לדעתי כן, ואני יכול למנות רק מקצת העשייה המדהימה בתעסוקה, בחינוך, בדיור, בתשתיות ובתרבות הפנאי במשרד שאני מופקד עליו. חברת טרה עברה לאזור התעשייה נועם שליד נתיבות, ולא רחוק משם נמצא מפעל סודהסטרים.
נוסף על כך, בסמיכות לאוניברסיטת בן־גוריון הוקם פארק היי-טק, בימים אלה נבנה הפארק המוטורי ליד חצרים ומתוכננת הקמתו של פארק גולף ליד עומר. לפני כחודשיים החלה לפעול מסילת הרכבת הכפולה המחברת
בהחלט כן, אבל על־פי תקציב 2013 תקוצץ ההשקעה בתשתיות.
"אני חושב שצריך להמשיך ולפתח תשתיות. זו אינה הוצאה, אלא השקעה שמקדמת צמיחה. כל אירופה התפתחה על־פי תשתית הרכבות, ובכל מקום בארה"ב שהיו בו מסילות קמו יישובים, כפי שהיה פעם ליד נהרות. קיצוץ תקציבי התשתיות יהיה מסר שלילי. בעולם צוחקים כשאנחנו מספרים שמסילת הרכבת הארוכה ביותר בישראל היא בת 170 ק"מ בלבד. זו בדיחה אמיתית".
מה חשבון הנפש שלך לקראת יום הכיפורים?
"תמיד יש מקום לחשבון נפש, ומי שלא עושה אותו מנותק מהמציאות. השנה האחרונה היתה שנת המחאה והייתי מאושר שהיא שמה על המפה את הנושא החברתי. בפריימריז של מפלגת העבודה נפל האסימון, ולסיבוב השני עלו בזכות הנושא החברתי חברי הכנסת יחימוביץ’ ופרץ ולא עמרם מצנע. קידום סדר היום החברתי יהפוך את המדינה לטובה יותר. זה שינוי סדר העדיפויות - השקעה בתשתיות ובחינוך ולא בביטחון בכל מחיר.
"גם שינוי שיטת הממשל באמצעות צעדים כמו העלאת אחוז החסימה, צמצום דרמטי של הצעות אי־האמון הסחטניות, מוטת שליטה רחבה של ראש הממשלה וצמצום מספר השרים בממשלה - הוא הכרחי.
"יש לחזור לדרכו של מנחם בגין, שכללה רגישות חברתית, התחשבות בזולת והידברות עם אנשים בגובה העיניים. אנחנו צריכים מנהיגים ישרים ונקיי כפיים, מנהיגות צנועה שמסוגלת לחוש את העם. כל אחד ואחד, בוודאי הפוליטיקאים, נדרש לחשבון נפש בעניין".
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תתכנס ביום שני הקרוב, ערב יום הכיפורים, כדי לעשות חשבון נפש מוניטרי ולהחליט על גובה ריבית בנק ישראל בחודש אוקטובר. ההחלטה הפעם אינה פשוטה וצפויה.
"לפני שנה וחצי יכולתי לומר בקלות מה יהיה. כעת ועדה מוניטרית קובעת את שיעור הריבית ואולי מקבלת החלטות אחרות בתחום הנדל"ן", השיב לי נגיד בנק ישראל פרופ’ סטנלי פישר בראיון מיוחד ערב החג. אך פרופ’ פישר מצטנע. כיו”ר הוועדה המוניטרית הוא נושא באחריות המרכזית לגובה הריבית. במקרה של תיקו בהצבעה הוא מחזיק בקול המכריע.
הפעם האחרונה שבה הופחתה הריבית ב־-0.25% היתה ב-25 ביוני 2012 (עבור חודש יולי). על-פי כל הסימנים, ריבית בנק ישראל לא תופחת בטווח הנראה לעין. כמהלך של מדיניות מוניטרית אין לשלול על הסף את העלאתה.
כך או אחרת הדילמה לא פשוטה. אמנם המשק עדיין מגלה סימני האטה, אך למרות התחזקות השקל מתחילת ספטמבר הייצוא מתחיל להתאושש. צעדי החילוץ מהמשבר שנקט נשיא הבנק המרכזי האירופי מריו דראגי מעוררים לראשונה אופטימיות זהירה בבנק ישראל.
מה שקובר סופית את האפשרות שהריבית תרד הוא מדד חודש אוגוסט המפתיע, שעלה ב-1% והמדדים הגבוהים הצפויים בחודשיים הקרובים. על-פי החוק החדש, היעד המרכזי של בנק ישראל הוא שמירה על יציבות המחירים. בהחלט לגיטימי לשאול אם אין טעם להעלות את הריבית כבר בשבוע הבא.
עם הפרסום של המדד הנוכחי ובהמשך של אלה שיבואו בעקבותיו יבחנו אנשי מחלקת המחקר לעומק את הסיבות לאינפלציה. הם יגלו שלפחות מרביתה אינה נובעת מביקושים, אלא מהעלאות מחירים יזומות של הממשלה. מרכיב נוסף הוא עליית מחירי הסחורות בעולם (כמו הדלק וחומרי הגלם), כלומר: האינפלציה בבסיסה היא זמנית.
עם זאת, מרכיב מסוים במדד - מחירי הדיור - מעורר דאגה בבנק ישראל. הדירות מתייקרות בגלל עודפי ביקוש, והמחירים עלולים להקפיץ את מדדי החודשים הבאים. בבנק ישראל יבחנו טיפול כירורגי בבעיה ללא העלאה גורפת של הריבית.
ככל שניתן להעריך ריבית אוקטובר תישאר ללא שינוי (2.25%). העלאתה בעיתוי הנוכחי עלולה להשפיע לשלילה על הצמיחה במשק. עם זאת, אם יוחלט שתקציב 2013 לא יובא לאישור אחרי החגים והבחירות יוקדמו, לא נופתע כשהריבית תעלה כבר בחודש הבא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם