דור הווב 2.0: נפתלי בנט קורא למהפכה יהודית-ציונית
אחרי שנלחם כמטכ"ליסט, ניהל את מועצת יש"ע ואת המטה של בנימין נתניהו ועשה אקזיט של 145 מיליון דולר, נפתלי בנט מתפנה להתמודדות חדשה - על ראשות מפלגת הבית היהודי. בתווך הוא כותב ספר לסטארט-אפיסט המתחיל, ממליץ להשקיע קצת יותר בהון האנושי וחולם על פיתוח מואץ ביהודה ושומרון: "אם נחיל ריבונות ונבנה שם, נפתור את מצוקת הדיור בתוך 5 שנים"

"הטעות המרכזית של חברות הסטארט-אפ הישראליות היא שהן משקיעות 99% מהזמן ומהקשב שלהן בטכנולוגיה וברעיון ובקושי בודקות את הרכיב החשוב ביותר בחברה - האנשים. זה הדבר הראשון והחשוב ביותר עבור משקיע," אומר בנט ומציין שאחרי הכל המציאות שונה בתכלית מהתוכניות שעל הנייר ושבעולם האמיתי היכולת של אדם להתאים את עצמו לנסיבות ולשגשג חשובה יותר מסכום הכסף שיש בידו.
"בתעשיית הון-הסיכון יש עוד בעיה מובנית - יותר מדי כסף. קרן שמגייסת הון ל-10 שנים נחשבת מצליחה אם היא משלשת את כספה. בשביל לעשות זאת היא צריכה להשקיע בשורה של סטארט-אפים מצליחים, והם צריכים להגיע לאקזיטים, אבל כמה כבר אפשר," הוא אומר ועושה את החשבון הבא.
בנקודת המכירה או ההנפקה מחזיקה קרן הון-סיכון בכ-15% בממוצע מהחברה שהשקיעה בה. בהנחה שהסכום שהושקע בקרן הוא 300 מיליון דולר, כדי להגיע ל-900 מיליון דולר היא צריכה להיות שותפה לאקזיטים ששוויים לא נמוך מ-6 מיליארד דולר. לשם השוואה, בשנת 2011 הגיע היקף האקזיטים בישראל כולה ל-5.2 מיליארד דולר.
לבנט יש הצעה נוספת - לאמץ את המודל של אגדות עסקיות רבות שהחלו דרכן במוסך או בסלון של ההורים. "בשביל להקים סטארט-אפ בסוף שנות ה-90 יזם צריך לקנות חוות שרתים, חומרה יקרה ותשתיות תקשורת ולממן שירותי מחשוב. היום, בעידן ה-Web 2.0 זה פשוט הרבה יותר. צריך רק אנשים טובים, יצירתיות והתמדה."
"ליזמים צעירים שפונים אליי אני ממליץ לא לבזבז שנה בניסיונות לגייס כסף מקרנות הון-סיכון, אלא ללוות כמה עשרות אלפי דולרים מההורים, לשבת בבית, לחיות על פיצות ולספק מוצר ראשוני שעונה על צורך אמיתי," הוא אומר. את המודל שלו לקרן הון-סיכון בעולם חדש שכזה הוא מכנה אינקובטור, מצב שבו היזמים מקבלים משרדים בסיסיים, תשתיות לוגיסטיות ומשפטיות, פיצות ו-20 אלף דולר, וצריכים לבשל את הדבר הבא.
הניתוח הזה מתאים, לדברי בנט, גם לפוליטיקה הישראלית. גם שם, הוא טוען, נדרשות נחישות, גמישות ויצירתית ויש להתבסס על אנשים טובים. "ההיי-טק הישראלי לא ממצה את האנשים המעולים שישנם מסיבות לא ענייניות," אומר בנט ומצביע על הפריפריה ועל האוכלוסיות החרדית והערבית.
"כל הזמן חיפשתי נשים
"אני אוהב את ההצעה לתת לחרדים פטור מלא משירות כדי שיצטרפו לשוק העבודה, אך היא לא תעמוד במבחן בג"ץ. צריך לספק להם שורה של תמריצים - מקלות וגזרים שידחפו אותם לשוק העבודה והכשרות תעסוקתיות על חשבון חלק מהשירות הצבאי שלהם. ברגע שהם יתערו באוכלוסייה הכללית דרך עבודה, הם יתגייסו לצה"ל באופן טבעי."

מקום נוסף שבנט מבקש לאמץ בו חשיבה מחוץ לקופסה הוא יהודה ושומרון - סלע המחלוקת עם הפלסטינאים לדעת חלק מהציבור וסלע קיומנו לפי השקפה אחרת. אך עלפי רוב הישראלים, גם אלה הרואים באחזקה בהם הכרח ביטחוני או לאומי, יהודה ושומרון הם משקולת כלכלית. לתפיסתו של בנט, הם הפתרון למצוקת הנדל"ן בישראל.
בסרטון יוטיוב שצבר יותר מ-12 אלף צפיות פורס בנט את תוכניתו המדינית: סיפוח שטחי C שישראל שולטת בהם ביטחונית ומנהלית, לשטח המדינה ופיתוח מואץ שלהם. מלבד הפן הביטחוני והפן המדיני, בנט סבור כי לצעד יש יתרונות כלכליים: "אם נחיל ריבונות בשטחים ונבנה בשומרון, נפתור את מצוקת הדיור בתוך 5 שנים."
מה בנוגע ללחץ מדיני? חרמות שישראל עלולה לסבול מהם? חיסול הסיכוי לשלום?
"אנחנו לא מעניינים את העולם כמו שאנחנו חושבים, יש לו בעיות אחרות לפתור. גם אם נרצה משא ומתן זה לא צריך להפריע, כפי שלא הפריע לממשלות ישראל לשאת ולתת על הגולן."
ומה בנוגע לפלסטינאים?
"הם המרוויחים העיקריים מההתיישבות ביהודה ושומרון. 30-25 אלף פלסטינאים מתפרנסים שם מעסקים יהודיים או מעסקים בבעלות משותפת של יהודים ופלסטינאים, וכיוון שהם זוכים להגנות של החוק הישראלי שכרם גבוה פי חמישה מהשכר הממוצע של פלסטיני ברשות," הוא אומר ומעריך כי עבודות אלה מפרנסות 20% מהם.
כעת, כדי לממש את החזון, נדרש בנט לקצת פוליטיקה. הוא מבקש לבחון את הבית היהודי - מפלגתו של הציבור הדתי-לאומי שמחזיקה ב-3 מנדטים בקואליציה - בדרך שהוא בוחן חברה במשבר. בזכות פוטנציאל מצביעים לא קטן, שהעניק בעבר 12 מנדטים למפד"ל, נדרש לדעתו שינוי תפיסתי שבמסגרתו תהפוך המפלגה "ממש"ק הדת של הממשלה למפלגה לאומית שיש לה דעה על כל נושא שעל סדר היום."
כעת הוא פועל לגיוס עשרות אלפי פעילים נלהבים וליצירת גלריה חדשה של דמויות, שכוללת את הרב אביחי רוצנקי וגם את איילת שקד, שאיתה הקים בתחילת 2010 את תנועת "ישראל שלי" הפעילה דרך רשתות חברתיות. גם כאן הוא בוחר להישען על ההון האנושי. •
