ראשי » עסקים » דעותגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

התיקון לחוק ההגבלים העסקיים: סנקציה פלילית או מנהלית?

בעקבות התיקון לחוק ההגבלים העסקיים, טשטוש הגבול בחוק בין סנקציה פלילית ובין סנקציה מנהלית עלול להוביל לעיוות דין

נוכח העלייה באכיפה הפלילית של עבירות ההגבלים ראוי שהמחוקק יבהיר את קו הגבול בין עבירה פלילית לבין עבירה מנהלית וימעט לסווג הפרות הגבליות כפליליות. לאחרונה עבר בכנסת תיקון לחוק ההגבלים העסקיים המאפשר לממונה להטיל עיצום כספי על אדם או על חברה שיתקשרו בהסדר כובל אסור, יבצעו מיזוג ללא אישור, ינצלו את מעמדם המונופוליסטי לרעה, יפרו הוראות שהממונה נתן למונופול או יפרו צו מוסכם.
סכום העיצום הוגבל ל-8% לכל היותר ממחזור המכירות של המפר אם המחזור גדול מ-10 מיליון שקל, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 24 מיליון שקל. אם מחזור המכירות של המפר קטן מ-10 מיליון שקל הוגבל סכום העיצום למיליון שקל. התיקון קובע כי על הממונה לשקול בין היתר את נסיבות ההפרה, את תקופתה, את מידת הפגיעה שעלולה להיגרם לתחרות או לציבור ואת יכולתו הכלכלית (יחיד)או קיום חשש משמעותי כי החברה תפסיק את פעילותה (תאגיד).

התיקון מחדד את הדיון בשתי סוגיות ותיקות: מדוע החוק אינו מספק קריטריונים לאבחנה בין עבירות פליליות לעבירות מנהליות, ואם בתחום ההגבלים ראוי להטיל אחריות פלילית או שזהו תחום מסחרי, שהטיפול בו הוא אזרחי ומנהלי. הממונה מעולם לא פרסם הנחיות לגבי אמות המידה שיש לנקוט לצורך סיווג הפרה כפלילית או כאזרחית-מנהלית.

הכוח הרב המצוי בידי הממונה וטשטוש הגבול בין הסנקציה הפלילית לבין הסנקציה המנהלית בחוק ההגבלים עלולים להוביל לעיוות דין. אם הגוף החוקר הוא המחליט על העמדה לדין, יש בכך לפגוע בזכות הנאשם להליך הוגן. התיקון מאפשר לממונה להטיל עיצום כספי משמעותי על תאגיד ועל אדם מבלי שתינתן אפשרות לנושאי משרה בחברה לבטח את עצמם או לקבל שיפוי מהמעביד כנגד הטלתו. ראוי לאפשר ביטוח כזה. רצוי שהממונה יעודד חברות לאמץ תוכנית אכיפה פנימית ויחזק את מעמדה כנסיבה מקלה בעיניו בבואו לבחון אם להטיל עיצום כספי.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

לכל הטורים של