דויד ברוזה מימן את אלבומו עם קיקסטארטר, גם אתם יכולים
המטרה של אתרי מימון ההמונים פשוטה: מישהו מציג פרויקט ואת הסכום הדרוש לו, ומכאן השיפוט עובר לקהל הגולשים: מי שנדלק על העניין יכול להתחייב לתרום סכום קטן או גדול לטובת מימוש החזון • תתפלאו, אבל לפעמים זה עובד - תשאלו את דויד ברוזה
גיוס הכספים היה אמור להימשך חודש; סכום היעד, 400 אלף דולר, הושג בתוך 8 שעות. אבל זה לא נגמר שם: שטף התרומות רק הלך וגבר. כשעמוד הקיקסטארטר של הפרויקט נסגר לבסוף היו רשומות על שמו של שייפר תרומות בסך יותר מ-3 מיליון דולר, והוכחה ניצחת לשני דברים: הראשון, שלמשחקי הרפתקה קיים קהל שאוהב אותם, מחכה להם ואפילו מוכן להשקיע בהם; והשני, שמימון המונים עובד.
לא תמיד הוא עובד ביעילות כזו, כמובן. הפרויקט של טים שייפר הוא המצליח ביותר בתולדות קיקסטארטר, ואחד מבין 3 בלבד שגייסו יותר ממיליון דולר. ההצלחה העצומה שלו נבעה מצירוף של כמה גורמים ייחודיים, בהם הסטטוס של שייפר בתעשייה, שעזר לו להשיג חשיפה במהירות רבה. כ60%- ממבצעי גיוס הכספים בקיקסטארטר לא מצליחים להגיע לסכומים המבוקשים. ובכל זאת - אפילו עם שיעור הצלחה של 40% הצליחו קיקסטארטר ואתרים אחרים במודל מימון המונים להפוך על ראשיהם כמה מוסכמות כלכליות מקובלות.
בעזרת קיקסטארטר ואתרים מקבילים, כמו ArtistShare ,Petridish ו,IndieGoGo- כבר מומנו סרטי קולנוע, הפקות תאטרון, המצאות טכנולוגיות, משחקי מחשב, מוזיקה, ספרים, אמנות ומחקרים מדעיים. רבים מהם לא היו מתממשים בדרך אחרת והיו נשארים בגדר פנטזיה.
יש גם סיפורי הצלחה ישראליים: דויד ברוזה מימן את הפקת אלבומו החדש, ב-63 אלף דולר, בעזרת קיקסטארטר. מימונה, אתר מקביל ישראלי, מימן את סקר המתפקדים של מפלגת קדימה עבור הבלוג הפוליטי הפלוג. חברת Mob Adventure הישראלית מנסה לגייס חצי מיליון דולר כדי ליצור משחקים חדשים בסדרת לארי המיתולוגית, ועד כה השיגה כבר יותר מ-300 אלף דולר.
עם ההצלחה הגיעו גם הרעש, והניצול לרעה של השיטה. מהרגע שמקימים פרויקט קיקסטארטר, שם המשחק הוא ויראליות: ככל שמפיצים את השמועה, כך משיגים יותר כסף. קל יחסית להשיג מימון לפרויקט
אבל לאדם אלמוני קשה הרבה יותר למשוך תשומת לב לחלום שלו - בעיקר אם הוא צריך להתמודד מול אלפי פרויקטים אחרים שמתחרים על ליבו ועל כיסו של התורם הפוטנציאלי. בתחום מימון הקולנוע, למשל, הבמאי קווין סמית' יכול בוודאי לסמוך על קיקסטארטר כמקור מימון לכל סרטיו העתידיים, אבל לכל אדם אחר עם תסריט ועם חלום - הוא עדיין רחוק כמעט כפי שהיה קודם.
בעיה אחרת היא שקיקסטארטר לא מציע הגבלה או פיקוח על הפרויקטים המוצעים בו. כל אחד יכול ליזום מה שהוא רוצה, בלי שאיש יבדוק אם הפרויקט באמת פרקטי. עד היום לפני שחברת סטארט-אפ הצליחה לצאת מהמוסך היא היתה צריכה להתדפק על דלתותיהם של משקיעים ושל קרנות למיניהם, ולעבור שם תחקיר ארוך, מקיף ומתיש. אין קרן הון-סיכון שהיתה מוציאה דולר אחד מהכיס לפני שהיתה מבררת היטב שלאנשים שמקבלים אותו יש לא רק רעיון טוב, אלא גם האמצעים, הידע והיכולת להוציא אותו לפועל.
בקיקסטארטר, לעומת זאת, המדד היחיד הוא המגניבות. צריך רק להציע רעיון שימשוך די תשומת לב (שניהם פרויקטי קיקסטארטר אמיתיים) - והכסף יגיע. ייתכן שמקצת היוזמות הן לא יותר מהונאות - ליוצריהן אין באמת כוונה ליצור משהו, אלא רק לקחת את הכסף ולברוח - אבל אלה ככל הנראה אחוז זעיר. בעיה משמעותית יותר היא אותם אנשים שמעוניינים, בכנות, להרים את הפרויקט שלהם, אבל אין להם מושג איך. כסף וכוונות טובות לבדם לא פותרים הכל. 100 אלף דולר לא יעזרו ליזם חסר ניסיון או תוכנית עסקית ברורה, ותרומות רבות כאלה עלולות לרדת לטמיון.
"גמרנו עם קיקסטארטר," הכריז ג'ו בראון, עורך הבלוג הטכנולוגי המוביל גיזמודו, במאמר מערכת בחודש שעבר. הבלוג פרסם בשנים האחרונות שורה ארוכה של פוסטים על פרויקטי קיקסטארטר מעניינים, אבל המצב הגיע לכך שיחס האות לרעש, לטענת בראון, כבר לא מתקבל על הדעת. "פעם אהבתי גאדג'טים מטורפים, כי היתה לי מידה מסוימת של ביטחון שמאחורי הרעיון היה צוות בעל יכולת, תוכנית או משהו. לא עוד. קיקסטארטר גרמה לי לחשוש מחדשנות." הוא הכריז שהבלוג לא יפרסם עוד רעיונות למוצרים מקיקסטארטר, אלא אם הם מגוחכים מספיק ללגלג עליהם.
החשש הוא שתור הזהב הקיקסטארטרי הוא זמני. אנשים אופטימים שרוצים להיות חלק ממשהו מגניב ישמחו לתרום מכספם פעם אחת, פעמיים, אולי ;3 אבל אחרי שיראו את התרומה שלהם יורדת לטמיון שוב ושוב יפסיקו ההמונים להאמין במימון המונים, וכך היעילות של המודל כולו תפחת. דבר דומה קרה לאתרי הקופונים בנוסח גרופון, שצצו בהמוניהם בתחילת השנה שעברה ואז קרסו או נסגרו בזה אחר זה כשציבור הגולשים מיצה את הקטע.
קיקסטארטר יחגוג השבוע יום הולדת 3 וכבר נדרש ממנו להתבגר. לא ברור אם הוא תחילתה של מהפכה או גחמה חולפת שזמנה עבר. אפשר עדיין לקוות לעתיד מבטיח. קיקסטארטר, אחרי הכל, הוא האתר שעשה מודל כלכלי ישים מתקווה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם