120 רשויות ביקשו העלאת ארנונה לאזורי התעשייה
סמנכ"ל הרגולציה בהתאחדות התעשיינים: "המדינה מקצצת את התקציבים לרשויות המקומיות, ואלו מגלגלות את הנטל על בעלי המפעלים. זה מוביל לבריחה של תעשיינים מהארץ"
הבולטת מבין הרשויות שביקשה העלאת ארנונה חריגה היא קריית גת, שם שוכנים מפעלי היי-טק של חברות בינלאומיות כמו HP ואינטל. העירייה ביקשה העלאה של 10% בארנונה לשנת 2012, לאחר שב-2010 כבר אישר משרד הפנים לעיר העלאה חריגה של 7.5% וב-2011 העלאה נוספת של 3.5%. בסך הכל מדובר בהעלאה של 22% בארנונה תוך 3 שנים.
לטענת אבי שקד, מנכ"ל שיריונית חסם שמפעלה נמצא בקריית גת, הבקשות להעלאת ארנונה אינן מוצדקות, שכן בעלי העסקים אינם מקבלים דבר בתמורה. "אני משלם 89 אלף שקל ארנונה לחודש ולא מקבל שום שירות מהעירייה", אומר שקד. "כשאני מביא לפה אורחים מחו"ל, הם חושבים שאני חי באמצע המדבר בשל שדות הקוצים שמסביב. העירייה לא מטפחת שום דבר. זה גורם לי להרגיש מתוסכל, כי אני מבין שאני משלם ארנונה לשווא. אין כאן אפילו שירותי חירום בסיסיים כמו רמקולים לאזעקה בעת מתקפת טילים. כדי לשמוע את האזעקה הייתי צריך לרכוש אותה בכספי ולחבר רמקול נפרד".
לדבריו, על השירותים שהוא כן מקבל מהעירייה הוא צריך לשלם בנפרד, כולל פינוי אשפה. "פינוי מכולות האשפה עולה לי 3,500 שקל בחודש ורק על הזכות להציב שילוט אני משלם עוד 500 שקל אגרה בחודש. בעירייה לא דואגים לאמצעי תחבורה ואני נאלץ לשלם על הסעות לעובדים מאות אלפי שקלים. ככל הידוע לי, תחבורה ציבורית ופינוי זבל הם שירותים שאמורים להיות באחריות העירייה, אבל הם רק יודעים לקחת כסף. לצערי זה המצב של התעשיינים בכל הארץ, והחוצפה היא שבקריית גת מבקשים יותר מכולם".
גינל, סמנכ"ל הרגולציה בהתאחדות התעשיינים, טוען גם הוא כי הבקשות להעלאת ארנונה הן בעיה קשה ברמה הארצית, והן מחריפות את מלחמת ההישרדות הכלכלית של המפעלים בכל רחבי המדינה. "הארנונה היא אחת מהעלויות המרכזיות המעיקות על התעשייה בישראל. היא גורמת לפגיעה בכושר התחרות של המפעלים ומובילה לייקור המוצרים לצרכן הסופי", הוא טוען.
לדבריו, "מפעלי התעשייה מדווחים לנו בקביעות שיוקר המיסוי המוניציפלי הוא אחת הסיבות העיקריות להוצאת פעילות הייצור לחו"ל. לצערי מצב זה נוצר לאחר שבשנים האחרונות בחרה המדינה לצמצם ולקצץ את התקציבים לרשויות המקומיות ובמקביל היא מאשרת לרשויות את העלאת הארנונה למגזר העיסקי. התאחדות התעשיינים פועלת מול משרד הפנים ומול הרשויות המקומיות במטרה לבלום את ייקור הארנונה ולבנות סל שירותים מוניציפליים בהסכמה, אך עדיין לא הגענו ליעד".
גינל טוען כי הרצון לעשוק את המפעלים מגיע גם מכיוון משרד האוצר.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "המשרד בוחן את הבקשות לשינוי צו הארנונה. על-פי רוב, רק חלק מהבקשות מאושרות. השנה טרם התקבלה ההחלטה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בניגוד לטענות התעשיינים ככלל, היטלי הפיתוח לא יכללו גבייה נוספת מעבר לזו הנהוגה כיום באמצעות חוקי עזר עירוניים. מטרת חקיקת ההיטל היא להסדיר את הגבייה הנהוגה כיום באמצעות חוקי העזר, למנוע סרבול משפטי לרשויות המקומיות ולאפשר שמירה על רמת פיתוח נאותה".
מעיריית קריית גת נמסר בתגובה: "מחירי הארנונה הנגבים מאזורי התעשייה בעיר נמוכים משמעותית לעומת הארנונה הנגבית בערים אחרות. אזור התעשייה מנוהל כהלכה וחברת י.ש. גת לניהול אזור התעשייה דואגת למתן שירותים הולמים למפעלים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם