המסלול העוקף של נובל אנרג'י
מנהלי חברת האנרגיה ניסו לגייס את ראש הממשלה לקידום האג'נדה האנרגטית שלהם. אחר כך הם התגלגלו לשטייניץ, והוא דחה את בקשתם בנימוס. ומה עם שר האנרגיה? לנדאו ממילא כבר הודיע שאין לו סמכויות
מבחינה זו סיפקו אנשי נובל מטקסס את הסחורה. אפשר לשאול, ובצדק, מה עם השותף הבכיר של נובל יצחק תשובה, שלא במקרה לא זומן לפגישה. בשלב זה העדיפו האמריקאים להחביאו בצל ולאפשר לו ליהנות מחגיגות המימונה. תשובה כבר סומן כבעל הון שסירב בעבר לצמצם את חלקו בתמלוגי הגז וגרם כך נזק רב. חוץ מזה, עכשיו הוא טרוד בהסדר הנושים בדלק נדל”ן.
הפגישה עם ראש הממשלה חשובה מאוד לאמריקאים. לא במקרה הם ביקשו לקיים אותה דווקא עם נתניהו, הקשוב לצורכיהם. לקידוחי הגז בישראל חשיבות אסטרטגית עליונה בעיני נובל, וזו ניכרת בהיקפי השקעותיה העצומים בקידוחים.
עד היום חשה נובל לרעה את נחת זרועה של הרגולציה הישראלית. דוח ועדת ששינסקי, שבחנה את נושא תמלוגי הגז והנפט, פגע בה קשות וגילח חלק מתמלוגיה העתידיים בקידוחי תמר ולוויתן. האפשרות להקים מתקן לפריקת גז בחוף דור טורפדה בלחץ תושבי זיכרון יעקב והארגונים הירוקים, ונוצר עיכוב בלתי נסלח בלוח הזמנים של אספקת הגז. בנובל מעוניינים שנתניהו יתערב בהקמת מתקן להנזלת גז (בטכנולוגית NLG), משום שזה יקל עליהם בייצוא הגז מישראל.
אנשי נובל מוטרדים גם מההמלצות המסתמנות של ועדת צמח, שלפיהן יש להשאיר בישראל לפחות מחצית מהגז שיופק מקידוחי תמר ולוויתן. הם דורשים נתח גדול יותר מהגז שיופק לייצוא, שכן שם מונח הכסף הגדול. הוועדה, בראשות מנכ”ל משרד האנרגיה שאול צמח, מקשה גם באי-הסכמתה לקזז את יתרות הגז בין קידוח תמר לבין קידוח לוויתן לצורך שמירת רזרבות הגז.
נתניהו נכנס לעובי הקורה שלא מרצונו. הוא מבין היטב שמשרדי הממשלה, ובהם האוצר, האנרגיה והפנים, רואים את סוגיית הגז מבעד למשקפיים הצרים שלהם. נתניהו, האמון על הגישה המערכתית, רואה עצמו ללא בולדוזר אחר בסביבה, כמי שיפרק את הבירוקרטיה ויעקוף את ועדות התכנון והבנייה בדרך לקידום האינטרסים של המדינה בתחום האנרגיה. במעורבותו זו הוא עוקף את שר האנרגיה (”אין לי סמכויות”) עוזי לנדאו ואת שר האוצר (יוזם דוח ששינסקי) יובל שטייניץ.
השבוע נחשף בעסקים שלאחר פגישתם עם נתניהו נפגשו ראשי נובל גם עם שר האוצר. זאת הפעם הראשונה מאז פרסום דוח ששינסקי שנערכת פגישה כזאת. הרוח הרעה ששררה עקב הטענות שנובל הפעילה לחץ למיתון המלצות ששינסקי באמצעות הממשל האמריקאי - התחלפה ברוח טובה. שטייניץ, על כל פנים, לא סיפק להם את הסחורה המיוחלת.
שר האוצר תפקד גם כשר האנרגיה והתעלם מבקשות נובל לשנע חלק גדול יותר מתפוקת הגז לייצוא. הוא הסתפק בציון חשיבות ייצוא הגז וסיפר שדן על כך גם בביקוריו האחרונים בהודו ובסין. פגישה נוספת התקיימה עם לנדאו, ובנובל עדיין ”סופרים” אותו בעיקר מטעמי נימוס.
עלות העיכובים באספקת הגז למשק נאמדת ב-10 מיליארד שקל והיא כבר הביאה לעלייה בתעריפי החשמל. ראש הממשלה מנצל את מיטב היצירתיות הפיננסית שלו כדי למתן את ההתייקרות. אם הוא לא ייכנס בעובי הקורה הוא עלול לשלם על כך מחיר גבוה בקלפי.
בסיום הפגישה של נתניהו עם נובל פרסמה לשכת ראש הממשלה את ההודעה ש”נתניהו רואה צורך חיוני בתכנון וביצוע מהירים של נקודת כניסה נוספת של גז טבעי לישראל. זה חיוני לביטחון האנרגיה בישראל וליציבות החברות הגדולות הפועלות באזור”.
לנתניהו חשובות מאוד סדירות אספקת הגז והגעתו במועד לישראל. בנובל מבינים את הרגישות ולכן הבטיחו לנסות להקדים את האספקה לאפריל 2013 ואולי גם קודם לכן. הם גם הבטיחו לפתח מקורות גז נוספים כדי למתן את המחסור בחודשי הקיץ. בדרך הם לא שכחו שהסיבה העיקרית לפגישה היתה רצונם להגדיל את ייצוא הגז. ”איכות הגז הישראלי גבוהה ועלות ההפקה שלו נמוכה, והוא ייחשב תחרותי ומבוקש מאוד בשוקי חו”ל בהשוואה לגז האוסטרלי”. מה לא עושים או מבטיחים כדי שהמדינה תסכים לעקוף המלצות של ועדה מקצועית.
שמואל אשל ויוני שר הם שני בנקאים לשעבר העוסקים לפרנסתם בייעוץ מקצועי. אשל, שעבד בבנק אגוד וכיום מעניק ייעוץ כלכלי, מייצג בפרשת הסדר החוב בדלק נדל”ן את קבוצת מנורה (מחזיקי האג”ח מסדרה ד’). שר, לשעבר בנקאי בכיר בבנק הפועלים, מייצג בפרשה את קבוצת הראל המחזיקה באג”ח מסדרה ה’. לצדן תקועה קבוצת משקיעים שקנתה אג”ח מסדרה כ”ה שהיקפן 580 מיליון שקל. המשקיע הגדול בסדרה זו הוא מגדל שוקי הון.
כמו כן ישנם משקיעים פרטיים ססגוניים כמו איז’ו שני, מבעלי רשת קולנוע לב, ויצחק שטויר. לשני רומן ארוך טווח עם שוק ההון הישראלי, ואין זה הסדר החוב הראשון שנקלע אליו.
דלק נדל”ן חייבת לבעלי איגרות החוב שלה 2.15 מיליארד שקל בסך הכל. על-פי הערכות, מרבית הכסף כבר ירד לטמיון, וכעת מתנהל מרוץ פיננסי להצלת היתרה. דלק נדל”ן, כפי שציינה שופטת בית המשפט המחוזי ורדה אלשייך, היא חדלת פירעון.
בעל השליטה יצחק תשובה הציע תספורת הנאמדת ב-50% מהחוב - וכמיליארד שקל התנדפו מתיקי ההשקעות של קופות הגמל, של קרנות הפנסיה ושל פוליסות הביטוח. הוויכוח האמיתי הוא על מיליארד השקלים הנוספים שאמורים לקבל בעלי איגרות החוב במסגרת ההסדר. האם סביר להניח שהכסף יגיע ומה באמת שווה נייר ההסדר שיחתמו עליו כעת? לא ברור.
המשקיעים באיגרות החוב חלוקים בשאלה אם למחול על כבודם ולאמץ את ההצעה של תשובה. באסיפה שקיימו אתמול מחזיקי האג”ח מסדרה ה’ המליץ נציגם יוני שר לאמץ את ההסדר ולא לבחור בפירוק. שר הציע למצות את המשא ומתן עם תשובה בתקווה למקצה שיפורים. מחזיקי האג”ח מסדרה ד’ יערכו אסיפה דומה בתחילת השבוע הבא. עם סיום האסיפות תוגש עמדתם לשופטת אלשיך.
אל
עו”ד גיסין הסביר לי השבוע את המהלך: ”בהתחשב בחלופת ההסדר שהציע תשובה, הצעת הפירוק שלנו היא אמיתית. על-פי ההסדר שהוצע ב-31 בינואר, מרבית הכסף יגיע לנושים המובטחים, ולבעלי האג”ח לא יישאר כמעט כלום. מדובר בהצעה שאי אפשר להסכים לה, והצהרנו על כך כבר בתחילת הדרך. אנו מעוניינים בהסדר הגון וראוי, והצעת הפירוק עדיפה מזו של תשובה, שלא תשאיר בידינו דבר. מבחינתנו זו אינה טקטיקה”.
על-פי הרושם שנוצר בימים האחרונים תשובה כבר אינו מתרגש מאפשרות הפירוק. בתחילת השבוע הוא הדהים בהודעתם של באי כוחו, עורכי הדין אמיר ברטוב ויוסי מנדלבאום ממשרד ליפא מאיר, לבית המשפט שמרשם לא יתנגד לחלופת הפירוק, הגם שאינה עדיפה עליו.
את הפסח הוא חגג עם רעייתו חיה באירוע המימונה של איש העסקים ליאון אדרי בקיסריה, הוא הפגין נוכחות גם במימונה של מנכ”ל דלק אנרגיה יוסי אבו, ובימים האחרונים נראה יותר ויותר באירועים פומביים.
בתחילת השבוע בוטלה פגישה שתוכננה בין נציגי דלק נדל”ן לבין נציגות איגרות החוב. מקורב לתשובה הסביר שבתנאים שנוצרו ולאחר שבעלי האג”ח חזרו בהם מהסיכומים לא היה טעם בקיום הפגישה. ואולם, בעקבות התערבות השופטת אלשיך חודשו שלשום המגעים על ההסדר. תשובה מפגין ביטחון עצמי למרות אפשרות הפירוק. המוניטין של מי שנחשב ל”מר עממיקו” או ל”מר מזליקו” (תלוי בתקופה) ממילא כבר ספג מכה קשה.
בגיוסי ההון הקרובים בשוק ההון הישראלי (כמו גיוס 700 מיליון השקלים המתוכנן בקבוצת דלק) תתומחר רמת הסיכון החדשה, ותשובה יתבקש לשלם פרמיה גבוהה יותר. הוא יופתע לגלות עד כמה קצר הזיכרון של הגופים המוסדיים הישראליים ושתוספת פרמיה לריבית יכולה לסייע במחיקתו. למימון קידוחי הגז הוא ייעזר ממילא בבנקים הזרים. מבחינת המערכת הבנקאית הישראלית - מי שחשוב מבחינתו - הוא נותר אורח רצוי שלא שבר את הכלים.
לאור נסיבות אלה יש לתמוה מדוע תשובה ”מתנדב” להזרים לדלק נדל”ן מיליארד שקל אף שעצם קיומה (גם לאחר ההסדר) מוטל בספק. אז נכון שאין מדובר בהזרמה מיידית של מזומן, אבל זה עדיין כסף גדול. האם ייתכן שתשובה באמת פוחד מתוצאות פירוק דלק נדל”ן ולכן מסתיר את הקלפים?
את ההכרעה על עתיד דלק נדל”ן תקבל בתוך שבוע-שבועיים השופטת אלשיך, שניהלה ביד רמה את הסדר החובות באפריקה ישראל. בדיונים היא טרחה להבהיר שדלק נדל”ן אינה אפריקה ישראל ושמחויבות תשובה לדלק נדל”ן אינה כמחויבות לב לבייב לאפריקה ישראל.
השופטת לא היססה לחבוט גם בתשובה. היא הבהירה שלא ניתן להסתתר מאחורי מוסד החברה בע”מ ושהיא מבינה לחלוטין את דרישות בעלי האג”ח לקשור את תשובה אישית לדלק נדל”ן. גם בעניין מתכונת ההצבעות באסיפות בעלי האג”ח נטתה אלשיך חסד למחזיקי האג”ח.
בתום יום העצמאות תזמן השופטת ישיבה, לאחר שתשמע את עמדת מחזיקי איגרות החוב. היא חותרת להסדר ועל כן תנסה לקרב בין העמדות, אך לא בכל מחיר. אלשיך הזהירה מפני רעיון הפירוק והביעה את תקוותה שהמהלך הינו ”פרי שיקול דעת מאוזן ומושכל. עבור הנושים אין הפירוק מועיל אלא בדרך להשגת מטרה מרחיקת לכת וסבוכה בהרבה (הגשת תביעות אישיות - י.ש), אך עלול להתברר כחרב פיפיות”.
השופטת תאמץ את גישת הפירוק רק אם תשוכנע שזו עמדתם הסופית של מרבית מחזיקי האג”ח ושהתקבלה משיקולים כלכליים. שום שיקול אחר, כולל הפן המוסרי של הפרשה, אינו מעניין אותה. חבל. בימים שבהם במשרד האוצר מדברים על חינוך פיננסי פירוק אפשרי של דלק נדל”ן יכול להוות דוגמה מצוינת לפרק המבוא של תורת ההשקעות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם