דוח של משרד הפנים: מיליארדי שקלים עירוניים יורדים לטמיון
אחוזת החוף שבבעלות עיריית תל-אביב קיבלה עובדים ללא מכרז, החברה הכלכלית אשקלון לא הגישה דוחות שנתיים לרשם החברות מאז 2004, ובדירקטוריון החברה הכלכלית כרמיאל מכהנים 12 אנשים במקום שבעה החברות העירוניות - תמונת מצב פיננסית
הדוח, שערך רו"ח דודי ספיר, מנהל אגף בכיר לתאגידים עירוניים במשרד הפנים, בחן את התנהלותם של 47 תאגידים עירוניים בכמה רשויות מקומיות. ממצאי הדוח, שמתפרסמים לראשונה בעסקים, מציגים תמונה קשה על מצבה של הקופה הציבורית.
תאגידים עירוניים הוקמו בעשור האחרון על-ידי הרשויות המקומיות כדי לייעל ולקצר תהליכים שהתנהלו בעצלתיים בשל מגבלות שמטילות הרשויות. אך בחלק מהמקרים השיג התאגיד את המטרה ההפוכה ואף הפך לנטל כלכלי על הרשות. כך למשל, החברה הכלכלית בית שאן, שלא מכהן בה מנכ"ל, מצויה בגירעון, והמשך קיומה כעסק חי מוטל בספק. את הדוחות הכספיים שלה לשנת 2009 טרם אישר דירקטוריון החברה, והם לא נדונו במועצת הרשות המקומית ולפיכך עדיין לא נחתמו. עוד עולה מהדוח כי החברה מפעילה את פרויקט מרכז דרים - חדר כושר וספא, שבשנים 2009-2008 סיים את פעילותו בגירעון, וכי מהדוחות הכספיים לשנת 2008 עולה שלחברה לא היו הכנסות מפעילות המרכז.
מעיריית בית שאן נמסר: "במסגרת תוכנית ההתייעלות של החברה פוטרו עובדים, ובהם מנכ"ל החברה הכלכלית, והניהול השוטף של החברה עבר לידי העירייה כדי לצמצם עלויות. העירייה הכינה תוכנית לסגירת חובות החברה".
גם בחברה הכלכלית טבריה התעוררו בעיות. לעובדים בה אין חוזי עבודה, ושכרה של המנכ"לית היוצאת אינו תואם את ההוראות, שכן עם סיום עבודתה היא קיבלה מהחברה תשלומים החורגים מהתשלום הקבוע. החברה שילמה לעובדיה עבור רכיבי שכר ושעות נוספות וכן תוספות שכר בניגוד להוראות מפורשות של הממונה על השכר באוצר ובניגוד למקובל בקרב העובדים בשלטון המקומי. פרויקט שהסב לחברה גירעון גדול הוא הפארק הארכאולוגי ברקו. לפי הדוח, לא נחתם הסכם בין העירייה לבין התאגיד על הקמת הפארק ועל תפעולו ולא הומצאה בדיקה כלכלית לביצוע הפרויקט. כמו כן לא נמצאו החלטות לגבי חלוקת העלויות וההכנסות בין העירייה לבין התאגיד, ולחברה נגרמו גירעונות מפעילות הפארק. החברה גם לא העבירה דיווחים למועצת העירייה על היקפי ההשקעות ועל היקפי הגירעונות השוטפים הנצברים מפעילויות הפארק.
מעיריית טבריה נמסר בתגובה: "לעניין שכר המנכ"לית, שכרה אושר על פי כל כללי המינהל התקין. לעניין הפארק, בשנים עליהם מתייחס הדוח, הפארק היה בשלבי הקמה והושקעו בו תקציבים מתוך מטרה לקדמו. החלטת ממשלת ישראל השבוע לאשר העברת תקציבים לביצוע פרויקטים רבים ברחבי העיר, כולל בפארק ברקו, מעידה עשרות
"יש חברות עירוניות שרק גורמות להפסדים ואין הצדקה להחזיקן", אומר ספיר, "התנהלותה של החברה הכלכלית בית שאן למשל מעידה שהיא החצר האחורית של הרשות המקומית. יש עיריות שלא רוצות לחשוף גירעונות ולכן מעבירות פרויקטים גירעוניים לחברה העירונית. לציבור יש מודעות פחותה למצבה הכלכלי של החברה העירונית, ולכן זה נוח לרשויות. מצב גירעוני דומה ישנו בתאגידים עירוניים אחרים".
בשנת 2009 התקבלו עובדים לחברת אחוזת החוף שבבעלות עיריית תל אביב-יפו בלי שנערך מכרז לבחירתם. עוד נמצא כי הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2009 לא הוגשו למועצת העיר כמתבקש. בדוח צוין כי אין בידי החברה פרטים מלאים באשר לתהליך מינוי המנכ"ל וכי ראש העירייה רון חולדאי לא מכהן כיו"ר הדירקטוריון שלה. הדבר נוגד להוראת חוזר מנכ"ל משרד הפנים, שלפיה ראש רשות מקומית צריך לשמש כיו"ר דריקטוריון התאגיד. מהדוח עולה עוד כי בדוחות הכספיים של חברה נוספת בבעלות העירייה, המשכן לאמנויות הבמה, לא ניתן גילוי ל-5 מקבלי השכר הגבוה ביותר בתאגיד, וכך גם לגבי הספארי. באשר לחברת היכלי ספורט תל-אביב-יפו, משרד הפנים לא אישר את החוזה של מנכ"לה ואת תנאי שכרו.
מעיריית תל-אביב נמסר כי לעירייה 33 תאגידים המנוהלים במקצועיות ובפיקוח. על העובדה כי חולדאי לא מכהן כיו"ר הדירקרטוריון נמסר כי "בעיריות שלהן יותר מ-4 תאגידים עירוניים ראש העיר יכהן כיו"ר הדירקטוריון רק ב-4 מהם . ראש עיריית תל-אביב מכהן כיו"ר ב-4 תאגידים עירוניים אחרים". לגבי הליך קליטת העובדים באחוזת החוף, "נושא זה נמצא במשא ומתן עם משרד הפנים במסגרת הפעילות המשותפת הנוכחית של העירייה ושל אגף תאגידים עירוניים במשרד הפנים לגבי נוהל הרגולציה. לגבי פרסום שכרם של 5 הבכירים במשכן לאמנויות הבמה, העירייה מגבשת מדיניות ונוהל מתאים לצורך פרסום בדוחות הכספיים; לגבי תנאי השכר והחוזה של מנכ"ל היכלי הספורט, הם הועברו לאישור משרד הפנים".
הדוח מעלה ליקויים חמורים בהתנהלות החברה העירונית לפיתוח אשדוד. ב-2007 הצטרפה החברה כשותפה באמצעות אחזקה ב-50% מחברת מלונאות והשקעות אשדוד בלי שהתקבל אישור שר הפנים להשקעה ובניגוד לצו העיריות. התאגיד נטל אשראי בסך 9 מיליון שקל והעביר את הכסף לחברת המלונות במקום חברה פרטית המחזיקה ב-50% האחרים ממנה לצורך מימון חלקה של החברה הפרטית בהוצאותיה השוטפות של חברת המלונות. "במקרה הזה נלקחה הלוואה בלי אישור שר הפנים", מסביר ספיר, "החברה רכשה חלק מבעלות על מלון והתנהלה כחברה פרטית". בדוח צוין עוד כי בעוד סמנכ"ל החברה אמור לקבל שכר ששיעורו 70% משכר המנכ"ל, בינואר-יוני 2010 החברה שילמה לו שכר שערכו 85% משכר מנכ"ל העירייה ולא הושב ההפרש ששולם. נוסף על כך לא התקבלה הצהרת המנכ"ל בדבר העסקת עובדים קרובי משפחה בתאגיד ובעירייה.
מנכ"ל החברה הכלכלית אשדוד יהודה אבידן: "העיסקה קיבלה את אישור מועצת העיר ואת הסכמת שר הפנים דאז רוני בראון. את הדבר בדק מבקר המדינה ולא ניתנה שום הערה בנושא. החברה הוקמה לפני הוצאת תקנות התאגידים עירוניים ולא חלים עליה הכללים הנהוגים. על-פי התקנון שמאשר משרד הפנים, החברה לפיתוח אינה נדרשת לאישור לעיסקאות מסוג זה, אלא אך ורק לאישור הדריקטוריון. בנושא שכר הסמנכ"ל הכספים הושבו. הסיבה כי לא התקבלה הצהרת מנכ"ל בדבר הימצאות עובדים קרובי משפחה בתאגיד ובעירייה היא כי אין כאלה".
מהדוח עולה כי החברה הכלכלית בני ברק לא קיבלה אישור ממשרד הפנים להקמתה. בהמשך התאגיד לא קיבל את אישור משרד הפנים להתקשרויות ארוכות טווח כמתחייב על-פי חוק. "בבני ברק התינוק נולד בחטא", אומר ספיר, "החברה פשוט נוסדה ללא אישור שר הפנים".
מעיריית בני ברק נמסר: "החברה הכלכלית בני ברק קיימת זה כ-15 שנה , ומשרד הפנים אישר בשעתו את הקמתה. האישור הפורמלי לא נמצא, ולכן עומדת החברה בקשר עם המשרד לאשרור הקמתה".
מהדוח עולה כי החברה הכלכלית אשקלון לא הגישה דוחות שנתיים לרשם החברות מאז 2004. לפי דוח רשם החברות, ההון המונפק והנפרע שלה הוא 200 שקל, ואילו בדוחות הכספיים של החברה ההון המונפק והנפרע שלה הוא 30 מיליון שקל. כמו כן, לא נמצא חוזה עם ספק שהיקף ההתקשרות עמו הוא 443 אלף שקל.
גלעד אורן, מנכ"ל החברה הכלכלית אשקלון: "דוחות כספיים הוכנו כנדרש ואושרו בדריקטוריון. דיווחים שלנו לרשם החברות לא נקלטו מסיבה לא ברורה, אך הליקוי תוקן מיד. המבקרים בדקו אצלנו מכרזים, והכל כשורה".
גם בחברה לתרבות פנאי וספורט בת ים שולטת העמימות. הון המניות המונפק והנפרע שלה, כפי שמופיע בנתוני רשם החברות, נמוך ב-10 מיליון שקל מזה המופיע בדוחות הכספיים שלה. החברה גם הגדילה את מסגרת האשראי הבנקאי כנגד שעבוד תקבולי כרטיסי האשראי שלה ללא אישור משרד הפנים ומסרה ערבות בנקאית בסך 10,000 שקל ללא אישור המשרד.
מעיריית בת ים נמסר: "העירייה שמחה על ממצאי הדוח שעניינם ליקויים טכניים בלבד. כל הליקויים טופלו והוסדרו רישומית עוד בזמן טיוטת הדוח, והלקחים הופקו".
מדוח משרד הפנים עולה כי חברת מוריה לפיתוח ירושלים לא הגישה דוחות לרשם החברות משנת 2005, ומשרד הפנים לא אישר לה את תנאי העסקת המנכ"ל.
מחברת מוריה לפיתוח ירושלים נמסר בתגובה: "חברת מוריה פועלת לטובת תושבי ירושלים בהתאם להוראות החוק והנחיות הנהלת עיריית ירושלים ודירקטוריון החברה. חברת מוריה קיבלה הערות מינוריות בלבד בדוח הבדיקה ואנו שמחים לבשר שהליקויים כבר תוקנו. חברת מוריה תמשיך להתייעל ולפעול לפיתוח התשתיות והעיר ירושלים".
משרד הפנים מצא כי בדריקטוריון החברה הכלכלית כרמיאל מכהנים 12 אנשים בניגוד לתקנון הקובע כי יכולים לכהן בו רק שבעה, וכי מועצת העיר אישרה מינוי של אחד מהדירקטורים מטעמה תוך ציון הסיעה שהוא משתייך אליה, אך ללא אזכור שמו.
מנכ"ל החברה כלכלית לכרמיאל עמי נדיר מסר בתגובה: "מספר חברי הדירקטוריון כיום הוא 8 שזה אחד מעל התקנון. הכללים הנקובים בחוק החברות לא מאפשרים לפטר דירקטור מסיבות אדמיניסטרטיביות. עם כינון מועצת העיר החדשה בעוד כשנה ומחצה אנו נקפיד על הערת המבקר. מטווח כרמיאל התנהל בהיקף קניות קטן ולאחר בדיקה של הצעות מחיר, נבחרה חברת להב. הגידול בפעילות היה הדרגתי וכך גדל היקף העסקים עם להב. אנו ניישם בעתיד כל התקשרות כזאת במכרז. לגופו של עניין, פעילות המטווח הצטמצמה ליום ששי בלבד והיקף הרכישה הדו-חודשי, עומד על 500 ש"ח בלבד ולא מצדיק מכרז. אנו מבצעים סבב טלפוני של הצעות מחיר, מידי חצי שנה".
המשנה למנכ"ל משרד הפנים ד"ר שוקי אמרני מסביר כי חברות כלכליות עירוניות אכן סייעו בצורה משמעותית לפיתוח יישובים ולקידום פרויקטים, "אך הבעיה היא שבמקרים מסוימים חברות עירוניות התנהלו בהיעדר תקינות. ממצאי הבדיקה שביצענו מוכיחים כי יש מקרים שבהם התבצעה חריגה מהוראות החוק".
אמרני מוסיף כי במשך 15 שנה לא פיקח על החברות והתאגידים גוף כלשהו: "אף על פי שהם מחויבים למנות מבקרים, הביקורת מזערית. כספי ציבור במיליארדי שקלים מנוהלים על-ידי החברות העירוניות ומועברים באמצעות חוזי התקשרות מעיריות לנותני שירותים". עם זאת, מדגיש אמרני, "מדובר במערכת חשובה, שאם היא פועלת לפי החוקים המקובלים היא יכולה להביא לתועלת".
לדבריו , כוונת משרד הפנים היא שהחברות יפעלו כנדרש: "גילינו מצב בעייתי, שכן יו"ר של חברה עירונית הוא ראש הרשות המקומית וחברי הדירקטוריון הם אנשי עירייה. מצד אחד, על-פי חוק, אנשי העירייה מחויבים לאינטרס הציבור, אך מצד אחר, חוק החברות קובע כי צריכה להיות נאמנות לחברה. הבעיה החמורה בשירות הציבורי היא מינוי עובדים לא ראויים. לעתים מתמנים אנשים לא מתאימים תוך חריגה בוטה מכללי המכרז. חברות רבות מינו עובדים ללא מכרז ומנכ"לים בניגוד לתקנון, ביצעו חריגות שכר וחתמו על חוזי התקשרויות ללא אישור שר הפנים. הבעיה חמורה שבעתיים כשאת הליקויים מבצעת מערכת שמשתמשת בכספי ציבור בסכומי עתק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם