מהסלון לוולסטריט: הנשים בארץ מגלות את המסחר במניות דרך האינטרנט
תשכחו מגברים עצבניים בחליפות שנובחים זה על זה בפאניקה: יותר ויותר נשים - בהן עקרות בית, פנסיונריות או סתם סטודנטיות שמחפשות קצת קיצורי דרך בחיים - מתיישבות אחר הצהריים מול המחשב, מתמכרות לגרפים האדומים והירוקים ומשלימות הכנסה באמצעות הבורסה האמריקאית. החיסרון היחיד (חוץ מההפסדים, כמובן): בסלון ממשיכים לחכות, נו, איך קוראים לזה, הילדים
היום, בדירתה בכיכר המדינה היא אמנם קרובה פיזית לסצנת האופנה המקומית, אבל קשורה יותר לזירה אחרת, הרבה יותר תחרותית. כל יום בשעות הצהריים היא נכנסת לחדר המסחר הפרטי שלה בבית, מתחברת לבורסה ומתנתקת משאר העולם. במשך שעות היא יושבת מרותקת אל ארבעה מסכי מחשב, ובמקביל מזפזפת בין ערוצי הכלכלה האמריקאית בטלוויזיה. "בעלי כבר מזמן קורא לעצמו 'אלמן וול סטריט,' כי מי רואה אותי בערבים? אני מתמסרת לזה לגמרי. זאת בעיה, בפירוש. מצד שני, את לא יכולה לעזוב את המסך. אני משתדלת להתחפף מזה לפחות לשעתיים, לטובת המשפחה, אבל הלב שלי שם. מה המניה עשתה עכשיו? קשה לי להתנתק.
"דווקא הילדים התרגלו מהר לזה שאמא סוחרת בבורסה.זה לא נראה להם חריג או משונה. אנחנו, המבוגרים, לא כל כך רגילים לראות נשים מול מסכים. החברות שלי לא ידעו איך לאכול את העניין הזה, הן היו בהשתאות. אבל הילדים רגילים לפייסבוקים וכאלה, והם לא מתרגשים."
יש גם אנשים שמגיבים בזלזול?
"לא כשאני פותחת את הפה. אנשים לא מביעים זלזול כשהם שומעים ידע.''"
אין ספק, התופעה צוברת תאוצה: מספר הנשים שלוקחות חלק במסחר היומי בבורסה גדל בהתמדה. בהתאמה, יותר ויותר נשים בישראל לומדות בבתי ספר למסחר בבורסה, שבעבר היו מאוישים על ידי גברים בלבד. עם השנים הבורסות צמחו וקרסו, השוק טיפס ודשדש, בועות התנפחו והתפוצצו, אבל דבר אחד לא השתנה: הוא נשאר מגרש סגור שבו משחקים בעיקר בנים. הסטריאוטיפים הנקשרים בכללי ההתנהגות בעולם המסחר לקוחים בעיקר מדימויים על הנעשה בבורסה האמריקאית, ובעיקר בוול סטריט. זו האחרונה מצטיירת כזירה כוחנית, קרה ומנוכרת שבה גברים בוגרים, לבושים וסטים כעורים, צועקים ודוחפים זה את זה מול מסכים אלקטרוניים בכאוס מתוזמר בקפידה.
אבל המציאות רחוקה מהתמונות שמכרו לנו בסרטים האמריקאיים של שנות התשעים. מחשוב המערכות וכניסת האינטרנט המהיר בעשור האחרון הובילו להסרת החסמים מאנשים רבים שרוצים גם הם נתח ממכונת הכסף. הסוחרים הפרטיים נהנים ממידה לא מבוטלת של עצמאות, חלקם עוסקים בכך במשרה מלאה, ואחרים כהשלמת הכנסה. השילוב של השעות הנוחות והעדר הצורך ברישיון, ניסיון או ידע קודם הם רק חלק מההסברים לגידול במספרן של נשים שמבקשות כעת ללמוד ולהיכנס לתחום המסחר בבורסה. למעשה, טוענים היום מומחים, נשים הן סוחרות מוצלחות יותר מגברים. אז אם הן יכולות, אולי גם לי יש סיכוי? החלטתי לנסות.
תקשיבי, אני כבר יודע מה עובר לך בראש," אומר לי המורה בשיעור הראשון. "זה נורא פשוט וזה תמיד הולך ככה: גברים שבאים לפה שואלים אותי כמה כסף הם יכלו להרוויח נשים רוצות לדעת כמה הן יכולות להפסיד." שיט. זה בדיוק מה שרציתי לשאול. להבדיל מאנשים אחרים, גם העובדה שאין לי מה להפסיד לא מעניקה לי ביטחון.
הוא בסך הכל בן 27 וכבר הספיק לצבור הון לא מבוטל מעסקאות בבורסה. בתיכון שיחק כדורסל, בצבא היה לדבריו מעין "בר מוח," אחראי למערכות מידע. "אמנם יש לי משקפיים ואני יושב מול המחשב כל היום, אבל אני לא מרשה לך לקרוא לי חנון," הוא מזהיר אותי. "אני ילד טוב. איש של מספרים."
ללימודי ראיית חשבון נרשם כדי לשמח את אמא, אבל כשמסביב ראה את כל החברים קורסים תחת הנטל של עבודות מזדמנות ולמידה למבחנים, התחרט. "לא נולדנו בשביל לעבוד
זמן לא רב אחר כך החייל המשוחרר שגר אצל ההורים החל להרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש. "ההורים שלי עובדים קשה כל היום, ולמדתי מהם את הערך של עבודה קשה, אבל אני רוצה לחיות קצת אחרת, לא להיות משועבד. אבא שלי עובד 18 שעות ביממה, אמא על הרגליים 13 שעות, ואני עובד שעתיים. אני זוכר את הפעם הראשונה שהרווחתי 1,000 דולר בשעה. השעה הייתה 8 בערב, וההורים שלי עדיין היו בעבודה. הייתי מבסוט מעצמי. למחרת הפסדתי את הכל. ערבבתי בין גאווה לשכל. היום הרצון שלי הוא לחסוך את זה מאנשים אחרים. המטרה שלי היא לעבוד מעט ולחיות יותר."
איך אתה מסביר את העלייה במספר הנשים שמתעניינות במסחר בבורסה?
"לאנשים, ולנשים במיוחד, נמאס לעבוד קשה כל היום ולפספס את כל חוויות החיים. במיוחד כשהן עובדות לא פחות קשה מגברים, אבל מרוויחות פחות. את שואלת אותי מה החלום שלי? לאכול ארוחת צהריים עם הילדים שלי. אני לא יודע מה איתך, אבל אני הייתי ילד מיקרו. כסף זה הרבה מעבר לעוד תכשיט. זה נותן לך את היכולת לקום בבוקר ולעשות מה שבא לך. לא לתת דין וחשבון לאיזה בוס."
רוז מנסה להסביר לנו את עקרונות המסחר באמצעות מטאפורות שלדעתו יקלו על נשים להתחבר. "נניח שאתם הולכים בקניון ואתם רואים חולצה במאה שקל, ואתם חוזרים אחרי שבוע והיא עולה מאתיים." "אה, סליחה," קוטעת אותו מרים רוזנטל, "אצלנו בקניון בבאר שבע אתה חוזר ואחרי שבוע זה בסייל, עולה ."50 רוז מתעקש. "אבל נניח שזו חולצה ממש יפה, ונשארו רק עוד כמה בחנות, המחיר שלה יעלה, לא."?
רוזנטל מגיבה בידענות. "לא, מצטערת, זה ממש לא עובד ככה." היא פנסיונרית בת ,66 מהנדסת מכונות מהדרום, והיא עשתה את כל הדרך באוטובוס כדי ללמוד "משהו חדש ומעניין." במהלך השיעור היא מתקילה את רוז בשאלות, לא עושה לו הנחות. "כשיצאתי לפנסיה אנשים התחילו להזהיר אותי שאני אכנס לדיכאון, נתנו לי עצות איך למלא את הזמן, לעשות צעדות או קשקושים אחרים. ואני בכלל לא חשבתי שאני אשתעמם או ארגיש חסרת תועלת. כבר כמה שנים אני רוצה להבין מה קורה ולמה קורה בכלכלה. פשוט לא היה לי זמן. עכשיו יש לי זמן להגשים את החלומות שלי." היו אנשים שהרימו גבה, היא אומרת, אבל רוזנטל מסבירה שמאז ומתמיד היא בבית "מנהלת החשבונות ושרת הכלכלה."
בינתיים רוז מסביר כמה עקרונות ברזל במסחר בבורסה. "יותר אנשים שקונים, מקפיצים את ערך המניה למעלה, ושווי החברה מטפס. המטרה שלנו היא לזהות מה הגדולים, הגופים המוסדיים, עושים, ולרכוב על הגל איתם." בהמשך, כשהוא שואל, "איך אפשר להרוויח כשהבורסה יורדת? איך עושים כסף בחיים, חוץ מלהתחתן עם בעל עשיר,"? רוזנטל משיבה לו בפשטות: "הולכים לעבודה ועובדים קשה".
אבל לפני שאנחנו יוצאים לכבוש את השוק, לגלוש עם הגדולים, להרוויח את הירוקים, אנחנו צריכים לצלוח את משימת התרגול הראשונה: ניתוח גרפים אמורפיים. עוד פחות פשוט ממה שזה נשמע. וכך, בזמן שכולם עוצרים ומתפעלים מהשקיעה המרהיבה, אני מנצלת את ההפוגה להעתקה. מה שעבד בתיכון, אין סיבה שלא יעבוד במגדל גבוה ומפואר במזרח התיכון.
"את לא צריכה להעתיק, תראי, זה נורא קל," מעודדת אותי הילה חנן, .26 היא סטודנטית לניהול מערכות מידע ובמקביל עובדת בחברת היי-טק. זו כבר הפעם השנייה שהיא לוקחת את הקורס. "באתי כי חיפשתי הכנסה קלה יותר," היא אומרת. "רציתי שעות גמישות ולעסוק בזה בערב ולא על חשבון הלימודים. כשאת שומעת על זה בהתחלה, את חושבת שזו מתיחה או איזו תרמית פירמידה, אבל אני מכירה את דודו מהצבא והתחלתי לראות את הסטטוסים שהוא מעלה בפייסבוק. הוא היה כותב 'עבדתי שעה, עכשיו יוצא לטייל.' ראיתי שהוא הגיע למה שהגיע והוא התחיל מאפס. דגדג לי, רציתי גם, לפחות לנסות."
מה מושך אותך בזה?
"להיות עצמאית. לא להיות שכירה ולא תלויה באף מעסיק. לא להיות תלויה בהורים. אני רוצה קצת יותר כסף ויותר חופש. אני לא רוצה לראות את עצמי עובדת במשמרות לילה כל החיים. אני רוצה לעשות כסף מהר. חיפשתי משהו שאני יכולה לעשות אותו בטווח הרחוק ובמקביל לחיות את החיים שלי בניחותא. זה החלום של כל אחד, לא."?
אז למה בעצם לעבור את הקורס פעמיים?
"בפעם הראשונה לא היה לי זמן להשקיע ולא הצלחתי בזה, עשיתי אולי איזה חמישה דולר. הפעם אני נותנת פוש אמיתי. גם כסף כיס כמו אלף שקל בחודש יעזור לי, כי כרגע אני לא גומרת את החודש. ותראי, כנראה שיש פה משהו שמאוד מדבר לנשים. בקורס הקודם היינו רק שתיים. והנה, עכשיו, בקורס הזה, אנחנו כבר חמש."
אלו תגובות קיבלת כשהתחלת?
"כל הגברים שהיו איתי בכיתה שאלו אותי למה באת, ומה את עושה פה, כמה את משועממת וכמה כסף יש להורים שלך. התייחסו לזה כאל קוריוז."
גם בני המשפחה של שרית מרגלית, ,58 רואת חשבון ואם לשלוש בנות מקיסריה, שסיימה את הקורס של "סימפל טרייד" בשנה האחרונה, התייחסו לזה בהתחלה כאל הרפתקה חולפת. "הם אמרו לי, קחי עשרת אלפים דולר, תבזבזי אותם, ואחר כך את לא סוחרת יותר. זה נתפס בתור משהו זמני. אבל אני החלטתי לעשות מזה השלמת הכנסה קטנה. למה לא? בשנתיים האחרונות הפסקתי לעבוד, וזה נותן לי תעסוקה והכנסה. זה אחלה שאפשר פתאום למצוא עניין בתחום חדש שהוא פתוח בפנייך. גם הבנות שלי התבגרו והתפנה לי הרבה זמן. סקרנות כלכלית תמיד הייתה לי. אבל מה אני אגיד לך, קל זה לא. לעשות את זה בחפיף אי אפשר. זה לא בום וגמרתי, בטח לא כשיש לך גם ילדים קטנים שצריך במקביל גם לקחת אותם לחוגים ולהכין להם שניצלים."
במסחר יומי צריך לדעת לקבל החלטות מהירות, ולפתח יכולת התמודדות רגשית עם יצירת רווחים מהירים כמו גם עם הפסדים כספיים כואבים, צורבים. אחת הסטיגמות השחוקות שאיתן מתמודדות נשים בעולם המסחר היא שהן אמוצינליות, רוצה לומר היסטריות, כלומר, לא יודעות לקבל החלטות, ומכאן - לא יכולות לתפקד כסוחרות טובות בעולם שמצריך קור רוח, חשיבה ואסטרטגיה ארוכת טווח.
"אני, את עולם הרגש משאירה מחוץ לחדר המסחר שלי," אומרת מרגלית בתגובה. "צריך המון משמעת עצמית. אני שונאת להפסיד. כל סוחר שונא להפסיד. השיעור הראשון שלי היה שאני יכולה להרוויח חמישים דולר ביום, אבל באותה מידה אני יכולה להפסיד חמישים דולר ביום. הבעיה המנטלית היא ללמוד להתמודד עם ימים לא טובים. למשפחה אני לא מספרת שום דבר, גם לא לבעלי. אני אומרת, היה לי יום טוב, היה לי יום רע. חברה מסחרית לא באה כל יום ומספרת מה היא עשתה במאזנים הכלכליים שלה,.
"זו עבודה סזיפית שמצריכה עצבים מברזל. כל יום זה משהו אחר.
את הרגש, היא מודה, היא מתקשה להשאיר מחוץ לחדר העסקאות: "אני יכולה להתחמם עד השמים, ואני לא יכולה לנתק את זה מהמסחר. זה עניין של אופי. אני מכירה את הסיסמאות האלה, 'בלי רגש.'את מספר האנשים שבאמת עובדים ככה אני יכולה לספור על כף יד אחת. כשאני מפסידה זה נורא כואב. תמיד זה 'למה הכל נגדי.'? ואם אני מרוויחה? וואו. אני מרגישה ש'איי דיד איט.' סיפוק אדיר. בעלי ממש לא רוצה לדעת מהדברים האלה, אבל אני קופצת, לא מתאפקת, מתה לספר לו.
רוז, המרצה שלנו, סבור כי היתרון של נשים במסחר נובע פשוט מכך ש"אין להן אגו גברי. הן לא חייבות לנצח כל הזמן. הן יותר שקולות. כשהן מרוויחות, הן מרוצות והן מפסיקות. כשאני מדבר עם גברים ואני שואל אותם כמה הם רוצים להרוויח, הם עונים לי 'כמה שיותר.' יצר הכיבוש הזה, של עוד ועוד, זה הרסני למסחר. המטרה שלי פה היא לנטרל להם את האגו הגברי."
את אילוף הסוררים הזה הוא עושה בשעות התרגול של המסחר. בסיום הקורס מוצע לחניכים ב"סימפל טרייד" שלב חניכה וליווי אישי בפרקטיקת המסחר, וכך הסטודנטים יכולים להגיע ולסחור עם המומחים. בהמשך השבוע אני חוזרת לשם כדי לראות את המסחר בפעולה. הרבה אקשן אין בשעה הראשונה. משמאלי יושב ליאור, מעצב תכשיטים ביום, סוחר בבורסה אחר הצהריים. לא עוברות שלוש דקות והוא מדווח על "טרייד חמוד." הוא הרוויח 60 דולר.
הדשדוש שאפיין את השעה הראשונה מתחלף במהרה בתכונה ופעלתנות. בתוך שניות המסך נצבע בירוק, וכולם חמים על מניית .NBR כל הסיפור אורך כמה שניות. אצבעות נעות במרץ על המקלדת. רוז גוזר קופון של 500 דולר, רווחי התלמידים נעים בין 40 ל150- דולר. אלה שלא הספיקו לעלות על הקנייה שותקים מתוסכלים מול המסך. רוז מודיע להם שהם סיימו את היום, סוגר להם בכוח את המסכים. ככה זה, הוא אומר לי אחר כך, "לגברים אני צריך לנטרל את עודף הביטחון, בנשים אני צריך לנטוע ביטחון. לא מעט מהן חסרות ביטחון, כמוך למשל. אבל אין סיבה שלא יצליחו."
אני חוזרת אל שאו. "הכל שטויות," היא אומרת לי. "זה תלוי בכישורים שלך, בכלל לא תלוי במגדר. אם את טובה ויודעת לעבוד כמו שצריך, את יכולה להצליח."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם