מחיר התהילה: ברזיל נערכת לאירוח המונדיאל והאזרחים משלמים
בזבוז כספי ציבור על אצטדיונים ראוותניים, עקירת עשרות אלפי תושבים מבתיהם, שביתות ומחאות על מחירי הכרטיסים: כך ברזיל מתכוננת לאירוח של גביע העולם ב-2014 ושל המשחקים האולימפיים ב-2016
אך מספר הולך וגובר של קולות מביעים דאגה ששני אירועי הספורט יובילו להרחבת הפערים החברתיים במדינה, שכבר כיום נחשבת לאחת מהשוויוניות פחות בעולם. התלונות נוגעות בעיקר להוצאות מנקרות עיניים על אצטדיונים, לעקירתם של אלפי אזרחים עניים מבתיהם ולתמחור יקר של כרטיסים שיותיר את מרבית המקומיים מחוץ למשחקים, במדינה שנחשבת לנגועה ביותר בחיידק הכדורגל.
שר הספורט הברזילאי אלדו רבלו אמר כי הרווחים שברזיל תפיק מאירוח התחרויות יצדיקו את החסרונות. "זוהי הזדמנות עצומה והכרחית עבורנו לשפר את יכולות התכנון, הבנייה וטכנולוגיית התקשורת, כמו גם הזדמנות להחזיר את ברזיל למרכז העניינים ברמה הגלובלית", אמר . יתרון בולט נוסף שהרשויות מציינות הן הציפיות ל-3.4 מיליון תיירים שיפקדו את המדינה במהלך גביע העולם ביוני 2014.
עם זאת, כריסטופר גפני, פרופסור אמריקאי לארכיטקטורה ותכנון ערים שחוקר את ההכנות לשני האירועים באוניברסיטת פלומיננשה בריו דה ז'ניירו, משוכנע הרבה פחות. "איזה ציבור ירוויח מכך?", תוהה גפני, שטוען כי ברזיל צריכה להוציא את כספה על פרויקטים חברתיים ולא על מתקני ספורט בעלות מיליוני דולרים.

אחת מטענותיו המרכזיות של גפני נוגעת להחלטתה של ברזיל להשתמש בטכנולוגיות המתקדמות והיקרות ביותר בעולם עבור 12 האצטדיונים שבהם יתארחו משחקי גביע העולם. נכון להיום העלות של הקמת המתקנים החדשים ושל שיפוץ המתקנים הקיימים היא 4 מיליארד דולר, ואילו ההערכות המקוריות עמדו על 3 מיליארד דולר בלבד.
במרבית האצטדיונים יותקנו מושבים נסוגים וגגות הנסגרים בעזרת אנרגיה סולרית. לא די שמי שיגזור את הקופונים על הקמתם יהיו בעיקר חברות טכנולוגיה זרות, אלא שעלויות התחזוקה השנתיות של המתקנים המתקדמים יעמדו על כ-10% ממחיר ההקמה.
"תוך עשור זה יהיה כאילו מחירו של כל איצטדיון הוכפל", אמר גפני ל גלובל פוסט. בהתחשב באפשרות שחלק מהמתקנים יהפכו לפילים לבנים בתוך שנים ספורות, הוא סבור כי ברזיל היתה חייבת לבחור אצטדיונים פשוטים יותר שיתאימו למציאות החברתית במדינה, שההכנסה החודשית הממוצעת בה עומדת על 680 דולר. רבים אחרים חיים על רק שבריר מהסכום.
בסאו פאולו הושקעו כ-280 מיליון דולר מכספי הציבור בשדרוג אצטדיונה של קבוצת קורינתיאנס, שעתיד להיות אחד מהמוקדים המרכזיים של גביע העולם. "אפשר היה להשקיע את הכסף הזה בבתים, בבתי ספר או באוניברסיטאות", אמרה טיטה רייס, חברה במועצת העם של סאו פאולו - קבוצת מחאה שכונתית שהוקמה בעיר, לעיתון הברזילאי או גלובו.
גורם נוסף שמלהיט את השיח הציבורי הוא עקירתם של תושבי שכונות עוני ברחבי ברזיל כדי לאפשר הרחבת אצטדיונים, סלילת כבישים
"פינויים רבים לא נעשו תוך כיבוד זכויות שמעוגנות בחוק המקומי והבינלאומי", אמרה אלשנדרה מנדש, לשעבר ראש מחלקת זכויות דיור בסנגוריה הציבורית של מחוז ריו ל-AP. האמצעים כוללים פינוי משפחות באישון לילה בזמן שהבולדוזרים ממתינים מחוץ לבתיהם, תמורת דיור אלטרנטיבי הרחק מקהילתם ופיצוי כספי זעום. גם פועלים המועסקים בבניית האולמות והאצטדיונים הביעו את מרמורם מתנאי העסקתם וארגנו שביתות מחאה על שכרם.
אבל בברזיל, שבה הכדורגל שקול לדת, הדבר שעורר את זעמם הרב ביותר של האזרחים הוא מחירם הגבוה של הכרטיסים. רק כמיליון מתוך 3 מיליון הכרטיסים למשחקים יהיו זמינים לשוק המקומי, ומחירם של חלק מהם יעמוד על 100 דולר ויותר. אמנם פיפ"א, התאחדות הכדורגל העולמית, אישרה את מכירתם של 300 אלף כרטיסים לתושבי ברזיל במחיר מוזל של 25 דולר והורתה לשמור 100 אלף כרטיסים נוספים לשכבות חלשות; אך כוכב העבר רומאריו, שהוביל את ברזיל לזכייה בגביע העולם ב-1994 ומשמש כיום כחבר קונגרס סוציאליסטי ומבקר עיקש של מה שהוא מכנה "האליטיזם של פיפ"א", אומר כי צעדים אלה אינם מספיקים.
"לפנסיונר ברזילאי לא יהיו האמצעים הכלכליים להרשות לעצמו הוצאות כאלה, ולכן הוא לא יהיה חלק מגביע העולם", צייץ לאחרונה בטוויטר.

