רשת הסלולר הווירטואלית FIVE פונה לאדם הקטן מהפריפריה
אתמול השיק יחיאל בן שושן את רשת הסלולר הווירטואלית FIVE בעיר הולדתו שדרות; הוא מבטיח שבמותג החדש שלו, שמשתמש בתשתית האנטנות של פלאפון ושל פרטנר, מחיר החבילות, החריגות והשיחות בחו"ל יהיה שווה לכל נפש; רק אל תזכירו לידו את השם רמי לוי
בבלוק מול האחיין החייל גרה אמא של יחיאל, אישה בת 80 שמחזיקה בסלולרי בעיקר משום שהילדים התעקשו שתמיד יהיה לידה מכשיר טלפון. במקרה שלה אין מה לדבר על חבילת גלישה. נכון יותר לומר שהשימוש שלה כולל בערך שתי שיחות יוצאות ואולי עוד שלוש נכנסות, ביום טוב. זה לא מונע מהחשבון החודשי שלה להגיע ל-300 שקל בחודש.
בגלל שתי הדוגמאות האלו, ועוד רבות אחרות, החליט בן שושן שהגיע הזמן שגם למשפחה שלו יהיו מכשירים סלולריים במחיר הוגן. אז הוא הלך והקים חברת סלולר חדשה שהושקה אתמול בשדרות, עיר הולדתו.
רק אל תזכירו לידו שני שמות: רמי לוי ומסעודה מזרחי. כי הוא לא רמי לוי, ואת מסעודה מזרחי המטפורית הוא מכיר מקרוב. לצורך העניין קוראים לה חווה בן שושן, והיא אמו, שבזכותה נולד המותג החדש: FIVE.
אתם מוזמנים לחשוב על הקונוטציה המתבקשת - חמסה. זה בטח לא יזיק, אבל הסיבה שבן שושן בחר בספרה 5 היא שהוא שואף להימנות עם 5 חברות הסלולר המובילות בארץ ולפעול במחירים זולים והוגנים על פני 5 יבשות.
בן שושן הוא עוד אחד מאותם סיפורים שיום אחד הופכים לרב-מכר או לסרט ב-HBO. אתמול הוא הגיע לשדרות, רכוב על הדור השלישי, לרגל ההשקה החגיגית של חברת הסלולר שלו וחילק שם במתנה עם ראש העירייה לא פחות מ-200 ניידים משוכללים לילדי כיתות א'.
בן שושן התגייס לישיבת הסדר, אבל סולק מכיוון שלדבריו לא היה ימני מספיק. את מלחמת לבנון הוא חווה כחייל בגבעתי, וכשהשתחרר ושב לשדרות הודיע לאמו שהוא מתכנן לטוס לניו זילנד במסגרת חילופי סטודנטים. הרעיון שבנה לא יאכל את הקוסקוס שלה כל יום שלישי ושישי לא הלהיב אותה. היא התפטרה מהמפעל שעבדה בו עשרות שנים, לקחה את הפיצויים ופתחה עבורו חנות צילום בשדרות, רק שיישאר קרוב לבית.
"משום שהייתי חובב צילום תמיד הבטיחו שיקנו לי מצלמה, אבל לא היה כסף. בסוף אמי קנתה לי חנות צילום ושינתה את חיי", הוא מספר, "הפכתי להרפתקן". הוא בילה לא מעט בהופעות של להקת שפתיים, צילם אירועים ומכר סרטי צילום, וכשנשא לאישה את ליסה, יהודייה ממוצא אמריקאי, עבר לירושלים ופתח עסק חדש בתחום ההוצאה לאור, בעיקר של ספרי קודש בהזמנה אישית.
כשמיצה את העניין פנה ללמוד תכנות מחשבים. הוא היה בן
בזכות חבר שטס לחו"ל ושאל ממנו את הטלפון האמריקאי שלו נולד העסק הבא. "ככה נכנסתי לתחום ההשכרה של טלפונים ניידים לטסים לחו"ל. מכיוון שהייתי עצלן והיה לי אתר רק באנגלית, עיקר הלקוחות היו יפנים או בריטים. בעקבות ההצלחה של השכרת הסלולריים טסתי לארה"ב לבדוק חברות שיתנו לי שם שירות". כך נולד הסיבוב השני של בן שושן בארה"ב, שבסופו הוא התמחה בענף של חברות הסלולר הווירטואליות שמציעות שירות תוך שימוש בתשתית של חברות אחרות.
"מערכות הסלולר הווירטואליות בארה"ב פועלות לפי המודל שרמי לוי חיקה", הוא מסביר, "אין להן כלום פרט לשירות ללקוח והן משתמשות בתשתית קיימת. קניתי 5 חברות כאלה בארה"ב, מיזגתי אותן וייעדתי אותן לאוכלוסיות שונות עם צרכים שונים. בניתי מרכזייה למקסיקנים, מרכזייה לאפרו-אמריקאים, מרכזייה לסינים וכו'. כל אחד קיבל את החבילה בשפה שהתאימה לו. התגלחתי על הזקן של האמריקאים".
אחרי אקזיט קטן שהניב לו את האשראי המתבקש החליט בן שושן לעלות מדרגה ולפתוח במונטנה רשת סלולר אמיתית הכוללת את כל התשתית. מאוחר יותר מכר את החברה למשקיעים בריטים ושב בפעם השנייה לישראל. "הבנות שלי יצאו לשירות לאומי, אשתי והילד הקטן לחצו שנחזור לישראל ובקיץ 2010 שבנו, בדיוק כשנפתח המכרז למפעיל סלולרי נוסף", הוא מסביר.
הוא ניגש למכרז בשיתוף משפחת גמזי אן, שהציעה את הגב הכספי הרחב הנדרש להקמת רשת סלולרית. אך הקבוצה פרשה מהמכרז בשלב מוקדם והשותפות התפרקה. חיים רומנו, שהיה אז פנוי לאחר שפרש מניהול אל על ולפני שמונה למנכ"ל פרטנר, חיבר בין בן שושן לבין איזי שרצקי, בעל השליטה באיתוראן.
שרצקי בחן אפשרות למנף את היכולות הטכנולוגיות ומערכי השירות המשוכללים של איתוראן לעסקים נוספים, וחברת סלולר נראתה לו רעיון לא רע. שרצקי היה אמור לספק את המימון ובן שושן את הידע המקצועי לשותפות החדשה, סלראן. אבל חודשים מספר לפני ההשקה המתוכננת קיבל שרצקי רגליים קרות. אחרי שגורמים רבים נכנסו לשוק העסק כבר לא נראה לו אטרקטיבי. בן שושן לא ויתר, רכש משרצקי את חלקו והמשיך הלאה.
למה היה לך חשוב כל כך להשיק את המותג החדש דווקא בשדרות?
"אמי, אחי וכל המשפחה שלי עדיין גרים בשדרות. שם נמצא קהל היעד של המוצר שלי, ולא היה דבר טבעי מזה. רומנו עזר לי להבין שהדרך הנכונה היא לכבוש עירעיר, דווקא מהפריפריה, והמקום שאני הכי מתחבר אליו הוא כמובן שדרות".
האם השוק באמת זקוק לעוד חברת סלולר?
"אני פונה לאדם הקטן שגר בפריפריה; זה שאין לו את אלביט או את אל על בהסכם מוזל ונוח; זה שבזכות חשבונות הטלפון שלו החברות הגדולות יכולות למכור לאלביט דקת שיחה ב-7 אגורות. אני לא יכול ולא מתיימר להתחרות ב-3 חברות הסלולר הגדולות, אבל אני בהחלט יכול להציע לכל אחד חבילה במחיר הוגן".
אתה שב לשדרות על תקן רובין הוד.
"לא באתי להציל אף אחד, באתי לעשות עסקים ולהרוויח. אני איש עסקים. אבל אם נישאר רגע בשדרות, לחצי מהאנשים שם יש אייפון ולחצי מהאנשים יש חשבונות שהם לא מסוגלים לשלם עבור אותו אייפון. אבל אנשים נתקעים עם חוזים מסובכים. עשרות אלפי חיילים חייבים לחברות הסלולר מיליוני שקלים. זה קרה לאחיין שלי וזה מה ששיגע אותי והוביל אותי לעשות מעשה".
אבל לא כל תושבי הפריפריה הם מקשה אחת.
"אני פונה לאוכלוסייה מאוד מסוימת והבשורה שלי מתאימה לאמא שלי, לאחיינים שלי ולעוד עשרות אלפי אנשים במדינה".
השפן הסלולרי שבן שושן שלף אתמול מהכובע יימכר תמורת 54 שקל לחודש, ללא מכשיר הטלפון עצמו. "במחיר הזה מקבלים 100 דקות שיחה, 100 הודעות טקסט ו-100 מגה-בייט לגלישה. לכל לקוח יהיו שני מספרי טלפון קבועים שאליהם הוא יוכל לצלצל גם אם סיים את מכסת הדקות החודשית שלו, כך שלא ייווצר מצב שילד שחוזר מבית הספר לא יהיה מסוגל לצלצל לאמא שלו כי נגמרו לו הדקות".
100 דקות לא באמת מספיקות היום.
"תתפלאי לכמה אנשים החבילה הזאת מתאימה. אבל גם כל מה שמעבר יהיה במחיר מוגבל והלקוח הוא זה שיחליט על גובה החריגה, כך שאין מצב שפתאום בסוף החודש הוא יגלה חשבון של מאות שקלים בגין 'חריגות'. אני מבטיח שגם המחיר לכל דקת שיחה מעבר לחבילה יהיה זול מאוד. החבילה שלנו תהיה הטובה ביותר לשיחות בחו"ל. מוכרים בשוק כל מיני חבילות מוזלות לחו"ל ולא משנה בכלל כמה הלקוח דיבר, הוא תמיד משלם הרבה יותר. אצלנו מדברים - משלמים, לא מדברים - לא משלמים. המחיר בחו"ל הוא שקל לדקה ובארה"ב ובאנגליה הוא יהיה זול מחצי שקל לדקה".
איך זה שאני משלמת 10 שקלים לדקת שיחה בחו"ל מוזל ואתה מציע את זה בשקל?
"בזכות החשבונות בחו"ל אני פונה גם לאוכלוסיות המבוססות יותר שטסות הרבה לחו"ל. כבר לא צריך לרוץ ולקנות כרטיס סים מקומי. בסים שלנו מותקנים מעין דרכונים שונים מכל העולם - אמריקאי, בריטי, אסייתי וכו' - והסים המקומי מזהה את הרשת המקומית הזולה ביותר ומשתמש בשירותים שלה".
אתה נשמע ממש רמי לוי של חו"ל.
"התקשורת הפכה אותו לאביר התקשורת הסלולרית, ובעיני הציבור הוא נתפס כבעלים היחיד בארץ של רשת וירטואלית. רמי לוי פונה רק ללקוחות שקונים בחנויות שלו, אין לו כלום פרט לשירות. אנחנו עולים לאוויר עם 130 נקודות מכירה, מקריית שמונה ועד אילת. אגב, בדיוק במקום שבו היתה חנות הצילום שלי ימכרו עכשיו את המוצר שלי. יש לנו מרכזייה משלנו, תשתית משלנו ואנחנו משתמשים באנטנות של פלאפון ושל אורנג', ותודות לכך יש לנו בעצם פריסה של שתי חברות סלולר. אז גם השירות שניתן ללקוחות שלנו יהיה טוב יותר, כי אם יש בעיה באחת הרשתות, כפי שקרה לאחרונה, עדיין ללקוחות שלנו יהיו אנטנות שיהיו זמינות מהחברה השנייה".
אם החברות הגדולות יראו שאתה מצליח הן יתחרו בך על פלחי השוק שאתה פונה אליהם.
"לטעמי הן טועות, כי הן פונות בעיקר ללקוחות הגדולים ולחברות הגדולות, ואמא שלי לא באמת מעניינת אותן. אני בכלל לא מתחרה בהן כי אני פונה לאנשים שלא מעניינים אותן".
בן שושן לא מוטרד ממידת ההצלחה הצפויה למוצר החדש שלו. נדמה שהוא נרגש מסגירת המעגל הפרטית של מי שיצא מהעיר עם מצלמה ושב אליה כבעלים של חברת סלולר. מצב רוחו מרומם במיוחד והוא נפרד ממני בהומאז' לשירו של לאונרד כהן: "קודם ניקח את שדרות, ואז את מנהטן ואת שאר העולם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם