יוסי לוי הוא לא מחפש הנפט הטיפוסי: "תגלית תמר היתה כמו לידה"
אחרי 30 שנה בענף ורזומה שכולל את התגלית החשובה של שדה תמר, מנכ"ל שמן משאבי נפט וגז יוסי לוי מתכנן לשחזר את ההצלחה מול חופי אשדוד. עם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי לימינו כיו"ר דירקטוריון והשקעה של 85 מיליון דולר, הוא יחל בעוד פחות משנה לקדוח ויגלה אם ישראל בדרך להפוך גם למעצמת נפט
ב-20 השנים האחרונות הפך לוי לגורו של מחפשי הנפט בישראל. הוא האיש העומד מאחורי הצלחתה יוצאת הדופן של חברת ישראמקו, והתעקשותו היא שהביאה בסופו של דבר לגילוי שדה הגז תמר שבים התיכון. הוא מעוניין לשחזר את ההצלחה הזאת בקידוח נפט נוסף שיבוצע ב-2012 מול חופי אשדוד באמצעות חברת שמן משאבי נפט וגז שבניהולו. הוא איש הביצוע. האיש שינסה לסייע מאחורי הקלעים בקידום הקידוח הוא הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, שמונה ליו"ר דירקטוריון שמן.
את לוי הכרתי באמצע שנות ה-80. הוא שימש אז כמנהל אגף במשרד האנרגיה, קצת לאחר כניסתו של משה שחל לתפקיד השר. שחל החל בתפקיד במלוא הקיטור. הוא התנפל על המשרד, הוציא אל הפועל רפורמה מקיפה בענף הדלק והכניס לענף הרדום מתחרות חדשות. הוא ראה בלוי פקיד כלבבו, קידם אותו ונתן בו את אמונו.
שחל מינה את לוי לדירקטור בבתי הזיקוק ובחברת חנ"ל (שהיתה בעבר חברת חיפושי הנפט הלאומית). חברותו בדירקטוריונים אלה היוותה עבורו בהמשך הדרך כרטיס כניסה לעולם חיפושי הנפט. לוי סיים את לימודי התואר הראשון בכלכלה וסטטיסטיקה והמשיך ללימודי מינהל עסקים. "בתחילת הדרך שימשתי כרפרנט אנרגיה ברשות החברות הממשלתיות באוצר וכיהנתי בדירקטוריון חברת החשמל כנציג המדינה. אז נחשפתי לראשונה לעולם האנרגיה", משחזר מנכ"ל שמן.
בזכות שחל, נזכר לוי,
"התחלתי לגייס בבורסה הון עבור נפטא ודיללתי את אחזקות הממשלה בה עד שירדו ל-44% ב-1996 החליטה הממשלה למכור את גרעין השליטה בחברה, וקנתה אותה קבוצת אקוויטל (שבשליטת חיים צוף) שהחזיקה גם בחברת ישראמקו. כך נולד הרומן שלי עם ישראמקו", מגלה לוי.
בעקבות הפרטת נפטא קיבל לוי הצעה מחיים צוף ומקובי מימון, בעלי השליטה בקבוצה, לנהל את זרוע הנפט שכללה את נפטא ואת ישראמקו.
את ישראמקו הקים ב-1988 ג'ו אלמליח במטרה לעסוק בחיפושי נפט בעיקר בים התיכון. ב-1990, לפני שהוא מכר את השליטה, התחילה החברה בקידוח ים 2 מול חופי אשדוד כדי להגיע לעומק של 5,800 מטר. בקידוח שותפו דלק, נפטא ואיל הנפט הבינלאומי ד"ר ארמנד האמר, שכיהן כיו"ר חברת הנפט אוקסידנטל, אשר האמין שיש נפט בישראל.
הקידוח, שבמונחים היסטוריים עלה 35 מיליון דולר, לא השיג מטרתו בגלל קשיים טכניים, ובסופו של דבר ננטש אף שבשכבת המטרה נמצא נפט באיכות מעולה. מחירי הנפט הנמוכים מנעו קידוח נוסף שם, וגם מערכת הביטחון הערימה קשיים שלא אפשרו לערוך קידוחים באזור.
חברת חיפושי הנפט שמן שבניהול לוי קיבלה בסופו של דבר את הזיכיונות לביצוע הקידוח. בעוד פחות משנה תגיע אסדת קידוח לקבוע אם ישראל הפכה רק למעצמת גז או שהיא בדרכה להפוך גם למעצמה בתחום הפקת הנפט.
חזרה לעידן ישראמקו. ההצלחה הגדולה של לוי בניהול החברה היתה הבאתה לישראל של חברת בריטיש גז ולהכנסתה לתחום חיפושי הנפט והגז. בתחילת שנות ה-2000 התחילו תגליות הגז מול חופי ישראל. הבולטת ביותר בהן היתה כמויות הגז המסחריות בקידוח מרי (המכונה ים תטיס) שבבעלות קבוצת דלק של יצחק תשובה ונובל אנרג'י. התגלית סייעה לפיתוח תשתיות הגז בישראל והעבירה את תחנות הכוח של חברת החשמל באשדוד ושל רדינג לשימוש בגז טבעי.
במקביל צירפו ישראמקו ובריטיש גז שותפים לחיפושי הגז כמו כלל תעשיות, דור כימיקלים, המפעלים הפטרוכימיים, גרנית הכרמל ואיש העסקים בני שטיינמץ. בשנת 2003 שיגרה בריטיש הודעה מרעישה: ברישיון תמר פוטנציאל למציאת גז בכמויות מסחריות. צריך רק לקדוח. השותפים הספקנים לא רצו לקחת את הסיכון ובשלב מסוים פרשו מהפרויקט. ישראמקו נשארה בפנים. בריטיש גז ניסתה לאתר שותפים אחרים והציעה ל-120 חברות בעולם להחליף את הישראלים בקידוח תמר. אף אחד לא בא, ובריטיש גז הכתה את השותפים בתדהמה בהחלטתה לנטוש לחלוטין את חיפושי הנפט בישראל. לוי ביקש להעביר את זכויותיה של בריטיש לישראל - וזו עשתה זאת בשמחה ובחינם.
מדוע חברת ענק כה מנוסה נהגה בטיפשות ובחובבנות?
"השיקולים שלה לא היו ברורים. בתקופה זו התאמצה בריטיש מאוד למכור לישראל גז שהתגלה מול חופי עזה, ואפילו ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר התערב לאריאל שרון, אבל זה לא עזר. ישראל לא רצתה את הגז הבריטי והעדיפה לקנות גז ממצרים. בריטיש שיגרה איום מרומז שאם ישראל לא תקנה את הגז ממנה היא תעזוב את המדינה - וכך היה".
לאחר שבקידוח תמר התגלה גז בשווי עשרות מיליארדי דולרים, הבריטים לא ידעו את נפשם מרוב צער. לוי מספר: "אחרי שעזבו המשכתי במאמצים רבים לגייס חברות אחרות לפרויקט, ובסופו של התהליך נמכרו הזכויות ליצחק תשובה (לחברות דלק אבנר) ולנובל אנרג'י. נשארו בידינו 29% מהמניות בלבד. התנאי שלי, שאכן בוצע, היה שנובל אנרג'י תביא אסדת קידוח בתוך כמה חודשים".
ב-2008 החל קידוח תמר למרות גיוס כספים לא פשוט, שנבע מהמשבר הפיננסי העולמי. חברות התמוטטו ובני שטיינמץ, שעדיין החזיק בזכויות הקידוח, פרש וויתר על חלקו שהיה 5%.
איך מגייסים כסף למימון הפרויקט בזמן משבר?
"עלויות הפיתוח בפרויקט הסתכמו ב-3 מיליארד דולר. נובל גייסה בתחילת 2009 מיליארד דולר והיתה לה הנזילות הנדרשת. לנו בישראמקו ולדלק לא היו משאבים מספקים. החלטנו להמר על כל הקופה ולגייס את הכסף בעצמנו. דויטשה בנק לונדון סייע לנו בגיוס 750 מיליון דולר. זה לא היה קל כי המימון נועד לפרויקט שטרם התחיל למכור. כמות הגז שהתגלתה בתמר היתה מסוגלת לספק את כל תצרוכת מדינת ישראל ל-25 השנים הבאות. הוא פרץ למעשה את הדרך לתגליות הנוספות, שבראשן לוויתן וקידוח הגז בקפריסין".
איך הגבת כשנודע לך על התגלית?
"זאת היתה התרגשות חריגה. כמו לידה של ילד. נמלאתי התרגשות אדירה. קידוח תמר נולד אחרי 9 שנים של חיפושים ולא אחרי 9 חודשי לידה. אין ספק שזאת היתה תחושה בלתי רגילה. כשנודע על התגלית שהינו במשרדים של נובל, כל השותפים התכנסו והרימו כוסית. גם אנשי נובל, שהם מנוסים קצת יותר בתחום הקידוחים, אמרו שלא ראו דבר כזה בכל תולדות פעילותם בעולם הנפט והגז".
דווקא בשיא ההצלחה ולאחר שנדמה היה שדלתות עולם האנרגיה נפתחו בפניו החליט לוי לפרוש מישראמקו. זמן קצר לאחר מכן הצטרף לקבוצת שמן. "הרבה מאוד שנים הייתי במערכת, ותגלית תמר היתה מבחינתי השיא. ניהול ישראמקו ידע ימים קשים והיו אכזבות רבות בדרך. החלטתי שמיציתי את עצמי בתפקיד ושאני הולך לדרך חדשה. הוצעו לי כמה הצעות מגורמים בשוק הישראלי ובחו"ל, אבל החלטתי להישאר בישראל".
כל מי שקפץ לעגלת חיפושי הנפט רק בעשור האחרון התעשר וחגג. אתה בתחום כבר 30 שנה ולא הפכת למיליונר. הסנדלר הולך יחף?
"לא דאגתי לקבלת אופציות. חשבתי על הפרויקט יותר מאשר על יוסי לוי", מתוודה מנכ"ל ישראמקו לשעבר ומוסיף: "ייתכן שפספסתי בגדול, אבל פעלתי מתוך אמונה. בסך הכל עברתי תקופה מצוינת בישראמקו ונהניתי מכל רגע של עשייה. תגלית תמר היתה מבחינתי השיא, ואמנם זה לא מפצה על הכסף, אבל מבחינתי הסיפוק המקצועי לא חשוב פחות".
למדת את הלקח. בשמן כבר יש לך אופציות.
"כשפרשתי הגעתי למסקנה שאני צריך לחשוב קצת יותר על עצמי. מבין כל ההצעות בחרתי בשמן כי אני מכיר את הרישיון של החברה ואת הפוטנציאל הטמון בו. קיבלתי אופציות הניתנות להמרה לכ-3% ממניותיה".
מי היה מאמין שלעגלת ענף חיפושי הנפט יצטרף גם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. הוא הגיע לשמן בזכות היכרותו המוקדמת עם משפחת ליבוביץ', מבעלי החברה, ובתוך זמן קצר החל להשתתף בפרזנטציות. את מפות שדה הקרב העתידי הוא החליף במפות קידוחי הנפט בישראל.
"אני רואה בעבודה עם הרמטכ"ל לשעבר כבוד גדול. אני ג'ובניק שהשתחרר כסמל ראשון ועובד עם רב אלוף. בחודש האחרון ביליתי איתו אינסוף שעות, עבדנו יחד ונוצרה בינינו כימיה טובה מאוד. יש בינינו מערכת יחסים של כבוד מקצועי שאני מאחל לכל יו"ר ומנכ"ל", אומר לוי.
איך התנהג הרמטכ"ל לשעבר ב'רוד שואו' מול המשקיעים?
"הוא לא מעורב בדרך כלל בצדדים המקצועיים. הוא אמר שהוא לוקח חלק בחברה כדי לתרום לישראל, והוא חושב שתחום האנרגיה חשוב למדינה, הולך ומתפתח ושם אותנו על מפת האנרגיה העולמית. הוצעו לו הצעות אטרקטיביות יותר, אבל הוא בחר בתחום האנרגיה, שמביא עצמאות אנרגטית למשק, כי זה מעניין אותו. מטבע הדברים הוא השאיר לי את הטיפול בצד המקצועי".
"אשכנזי לא מקרין מרות. נוצרה מערכת של אמון ושל שיתוף פעולה, והחלפנו חוויות לא רק בתחום הנפט, גם בנושאים שונים. למי יש הזדמנות לשבת ימים ולילות ליד רמטכ"ל טרי לשעבר ולשמוע דעות ותובנות שלעולם לא אפרסם".
האם הוא כבר ביקר באסדה?
"אין ספק שכשהאסדה תגיע הוא יבקר שם. אנחנו דנים עם חברת אמריקאית באפשרות שמכונת הקידוח תגיע במהלך השנה הבאה, ובמקביל מנהלים עבודת מטה מול משרד הביטחון. משרד הביטחון ומשרד התשתיות מתואמים ומבינים את חשיבות חיפושי הנפט והגז במדינה. אנחנו עושים כל מאמץ שהאסדה תגיע ברבעון השלישי של 2012".
ההשקעה בקידוח נאמדת ב-85 מיליון דולר. אנחנו מכוונים לשכבת מטרה בעומק 5,800-5,000 מטר ומחזיקים ברישיון למבנה נוסף באזור. התגלית שלנו תגדיל את הסיכויים של המתחרים, ובהם קבוצת מודיעין המחזיקה ברישיון נוסף מצפון לנו ונובל שרוצה להעמיק את קידוח לוויתן למטרות נפט עמוקות עם סיכוי למציאה של 16% אם היא תמצא את הנפט באותה שכבת המטרה, יעלו הסיכויים למציאת נפט בכל האזור".
דוח ששינסקי כבר אושר. עם יד על הלב, לא היה מקום להמלצות שיגדילו קצת יותר את חלקה של המדינה בהכנסות?
"ועדת ששינסקי יצרה יתרונות כלכליים גדולים עבור המדינה בתחום החיפושים, ותרמה רבות לכלכלה. כיום המדינה שותפה בכירה בהכנסות. כשכיהנתי כמנכ"ל ישראמקו הצגתי את עמדת החברה שאי אפשר להחיל מס רטרואקטיבי על תגליות שבוצעו. אנשים שוכחים ששנים רבות מאוד לקחנו סיכונים, השקענו מאות מיליוני דולרים ולא גילינו. זה לא הוגן לשנות את כללי המשחק בדיעבד,
ואמרנו את זה לוועדה. אבל מרגע שהחוק התקבל אני מכבד את החלטת המדינה בעניין".
"בדיעבד אני מודה שישראל צריכה היתה לשנות את כללי המשחק אבל לא בדרמטיות - ממס נמוך מהממוצע בעולם (30%) לשיעור מס כפול מזה כמעט. צריך היה לתקן את המצב, אך לא לגבי תגליות עבר כמו קידוח תמר. לתמר ניתנה הקלה משמעותית כשנקבע שאם הם יתחילו להפיק גז עד 1 בינואר 2014, יירד שיעור המס ל-45% לעומת 60%".
מה המדינה צריכה לעשות בתמלוגים?
"כשנתניהו אימץ את ההמלצות הוא אמר שלמדינה אסור לבזבז את ההכנסות ממשאבי הטבע. עליה להקים קרן מיוחדת מהתקבולים המיועדים לחינוך ולתשתיות ולהשאיר בה כספים לדורות הבאים. צריך ללמוד בעניין זה מנורבגיה".
כשאני תוהה אילו תכונות נדרשות ממחפש נפט שנאלץ לחוות אכזבות עד למציאת הכמות המסחרית, לוי מודה שהוא אופטימי מטבעו, אם כי מפוכח. "מי שנכנס לתחום צריך לדעת מראש שאין ודאות בהצלחה ושייתכנו הרבה כישלונות. מובן שאחרי התגליות ופיצוח הקוד הגנטי של מפת הסיכונים הריזיקה יורדת. התגלית בקידוח תמר הביאה לפריצת דרך גם של החברות החדשות".
האם לאורך שנות פעילותך האמנת שבסוף יימצא נפט או גז?
"ודאי. אתה לא יכול לבצע קידוח אם אתה לא מאמין בו. זה בלתי אפשרי. מי שלא חושב שיצליח לגלות לא יכול להשתייך לעולם הנפט. הוא חייב להיות אופטימי. נכון שבדרך נזרקים תשקיפים, אך לבסוף מישהו אחר יכול לקחת אותם ולמצוא. מחפשי הנפט צריכים להיות אופטימים מטבעם ולקדוח רק במקומות שהם מאמינים שיימצא".
האם יש בענף תחרות או פרגון?
"אני אישית לא מקנא באף אחד. ככל שירבו התגליות ייעשה טוב יותר לכל מחפשי הנפט. ככל שיהיה יותר נפט ייעשה טוב יותר למדינה. לגבי גז, אחרי תגלית תמר, תגליות גז כמו לוויתן מיועדות לייצוא. ריבוי תגליות יאפשר בעתיד לשתף פעולה גם בהקמת מתקנים משותפים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם