הכלכלנים שמאחורי דוח ה-OECD: "ישראל קיבלה טיפול מיוחד"
הארגון, שהציג אתמול את התכנית בה הזהיר משוק הדיור והמליץ להעלות מסים עקיפים ולשמור על מסגרת תקציב, השקיע מאמץ מיוחד בכתיבת הדוח על הכלכלה המקומית
המינגס קיבל את הדוקטורט מאוניברסיטת אברדין בסקוטלנד והוא עובד זה 16 שנה בארגון היוקרתי. במשך כמה שנים הוא ניהל את הדסק הצ'כי-הונגרי של הארגון ואת הדסק הפיני-נורבגי, ואחר כך עבד בלשכת המדען הכלכלי הראשי של ה-OECD, במנהלה לנושאים חברתיים ובלשכת הסטטיסטיקה של הארגון. המינגס היה שותף בגיבוש מדיניות ההגירה של הארגון ובגיבוש אסטרגיית הצמיחה של ה-OECD.
פיטר ג'ארט, ראש המחלקה להכנת דוחות על מדינות בחטיבה הכלכלית, מספר כי ישראל קיבלה טיפול יוצא דופן בהכנת הדוח. המינגס עבד על הדוח של ישראל במשך שנתיים, בניגוד לנוהג הרגיל בארגון, שלפיו במהלך שנתיים כלכלן עוסק בשתי מדינות, בכל אחת במשך שנה. צורת עבודה זו, הוא מסכם, שונה מהמקובל בארגון.
העבודה על הסקר החדש החלה למעשה לפני שנתיים, לאחר שהוגש הדוח המקיף על המשק הישראלי. השניים הגיעו לביקור עבודה בישראל ונפגשו עם גורמים שונים במשרדי הממשלה ובבנק ישראל על מנת לקבוע מהם הנושאים שיטופלו ביסודיות בדוח.
לאחר מכן עסק המינגס במשרדי הארגון בפריז בקריאת חומרי רקע ובהתייעצות עם מומחים במחלקות השונות. לאור השיחות האלה גיבש המינגס מתווה לדוח החדש. אז חזרו השניים לארץ כדי לשוחח עם נציגי המשרדים וכדי לחפש ספרות נוספת ונתונים. זה כמה חודשים
המינגס שוקד על הכנת טיוטה של הדוח, והוא כבר גיבש המלצות ראשוניות. בשלב שלאחר מכן הוצגו ההמלצות הראשוניות בפגישות שקיים עם שרים, עם נגיד בנק ישראל ועם מנכ"לים של משרדים ממשלתיים כדי לשמוע את הערותיהם בנושאי הנדל"ן, האנרגיה והפיננסים. הם גם נפגשו עם עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, ועם שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים.
הדוח שגובש הוצג ב-2 בנובמבר בפני ועדת הכלכלה והפיתוח של הארגון, שבה מיוצגים 34 המדינות החברות ומשקיפים של קרן המטבע הבינלאומית, של האיחוד האירופי ושל הבנק האירופי המרכזי. לאור ההערות בוצעו תיקונים אחרונים כלליים ויישומים של ההמלצות.
המינגס וג'ארט מתייחסים לפער בתחזיות הצמיחה שפרסמו. הם מציינים כי במאי השנה היו אופטימים, ואילו בנובמבר הדברים שונים עקב האירועים בשווקים הפיננסיים ובשל הייצוא הישראלי. אחד מהגורמים שהבטיחו צמיחה גבוהה בישראל הוא הביקושים המקומיים החזקים, אבל הירידה בייצוא והעלייה בייבוא מתבטאים בגירעון במאזן המסחרי ובמאזן התשלומים. כמו כן חלה האטה בשוק הנדל"ן, והיא מבוקרת בהקפדה מצד בנק ישראל.
ביחס ל-2012 מציין המינגס כי מצב כלכלת ישראל לא יהיה קשה כפי שקורה בכלכלות של מדינות אחרות. אין צורך בצעדים קיצוניים בתחום הפיסקלי, פרט להעלאות מסים, כדי למנוע גידול בגירעון. בתחום המוניטרי, הוא מדגיש, יש מרחב תמרון לבנק ישראל, שיכול להוריד את שיעורי הריבית גם ב-2012 וגם ב-2013.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם