המטרה: מעצמת חלל ישראלית
דווקא בתקופה של צמצומים וקיצוצים, האוצר אישר את הכפלת תקציב משרד המדע כדי לפתח את סוכנות החלל; היעד: להגדיל את הייצוא בענף ל-5 מיליארד דולר בשנה; ההיי-טק הישראלי מסתער על שוק בהיקף 250 מיליארד דולר
"ישראל היא מעצמה בתחום החלל", מסביר שר המדע דניאל הרשקוביץ, שקידם את המהלך. זה השר היחיד בממשלה הנוכחית שהצליח להגדיל את תקציב משרדו ביותר מפי שניים וצפוי-אם הכל ילך כשורה - למנף את הייצוא של ישראל במכפילים גדולים אף יותר. "כשנכנסתי לתפקיד ראיתי את הפוטנציאל האדיר שיש בתחום החלל", אומר השר, שעיניו נשואות מעלה-אל הכסף הגדול שעשוי להגיע מהשקעה בענף.
ישראל נחשבת מובילה עולמית בשורה של תחומים בחלל, בהם לוויינים קלי משקל ולווייני תצפית מופעלי רדאר. את התעשייה מובילות כ-20 חברות שונות הפועלות בתחומים של פיתוח וייצור לוויינים, מכירת שירותי תקשורת וציוד קרקע התומך בלוויינים. 11 לוויינים ישראליים קיימים היום, 8 מהם סובבים בחלל ולפחות 5 מתוכם לווייני תצפית. עד כה ישראל לא תרגמה את ההישגים לכסף, וכאן נכנס לתמונה הרשקוביץ, שמעוניין להפוך אותה למעצמת חלל אזרחית, כפי שהיא מובילה את התחום הצבאי.
היתרון הטכנולוגי וגודלו העצום של שוק החלל העולמי, המוערך ב-250 מיליארד דולר, מצביעים לטענת הרשקוביץ על פוטנציאל אדיר ובלתי ממומש. מתוך הסכומים האדירים המוקצים לענף בעולם כ-120 מיליארד דולר המסחריים, שרובם לוויני תקשורת. בתחום זה ישראל מפגינה את יכולותיה, ובו, על-פי תוצאות ניתוח שהזמין בשנה שעברה משרד המדע, היא יכולה לצמוח לייצוא בהיקף של 6-4 מיליארד דולר בשנה בתחום האזרחי בלבד. אם תעשה זאת יהווה הענף (בניכוי ייצוא היהלומים) עשירית מסך הייצוא.
בין החברות המובילות בתחום נכללות התעשייה האווירית, שמב"ת שבבעלותה עוסק בייצור לוויינים, אלתא מערכות העוסקת בפיתוח אנטנות, אל-אופ בתחום המצלמות המתקדמות, רפאל ועוד. "ישנם תחומים רבים בתעשייה שהינם פרטיים, חלל לעומת זאת הוא עסק שמתנהל ברמה אחרת לגמרי", אומר הרשקוביץ ומציין: "ייתכן שזה ישתנה בעתיד, אבל נכון להיום מדינות הן שמשגרות בדרך כלל לחלל".
תקציבה של סוכנות החלל הישראלית, שהיה בשנת 2011 3.7 מיליון שקל, יזכה לתוספת של 165 מיליון שקל עבור שנתיים. זינוק זה ישנה לחלוטין את פניה של הסוכנות הקטנה שתקציבה צפוי לעבור את זה של משרד המדע עצמו, שעמד בשנה האחרונה על 103 מיליון שקל בלבד. אך השינוי הדרמטי בתקציב הסוכנות לא צפוי להפוך אותה לסוכנות לשיגור חלליות ולחקר הכוכבים כמו המקבילה האמריקאית, אלא רק לגרום לה להתנהל על-פי דגם משודרג של המדען הראשי במשרד התמ"ת שבו תפקידה לסייע במימון פרויקטים גדולים בתחום החלל וביצירת קשרים עם סוכנויות זרות. עם שיתופי הפעולה הנבדקים בימים אלה נמנים פרויקט הלוויין ונוס עם
"עוד פרויקטים פירושם עוד מקומות עבודה", אומר הרשקוביץ, "נכון להיום אנחנו לא מנצלים אפילו אחוז קטן מהפוטנציאל שלנו".
תוספת התקציב המשמעותית שיקבל המשרד בשל הגידול בתקציב סוכנות החלל אינה היחידה: סעיפים נוספים של תקציב המשרד, אשר תומכים גם הם בחיבור שבין מדע ותעשייה, יזכו להגדלה. כך למשל, קרן המחקרים האסטרטגיים, המחברת בין מחקר בסיסי לבין מחקר תעשייתי, צפויה להכפיל את תקציבה לכ-100 מיליון שקל, ובמרכזי המחקר האזוריים יגדל המימון מ-15 מיליון שקל ל-27 מיליארד שקל בשנה.
"היעד הוא למנף את תשתית החלל שנבנתה פה לצורכי ביטחון למשק, לכלכלה, למדע ולמגזר האזרחי", אומר יו"ר סוכנות החלל, פרופ' יצחק בן ישראל, "הרעיון הוא לחזק את התעשייה הקיימת כבר היום כדי להיות שחקן מוביל בתחומים נוספים בתחום טכנולוגיית התעופה והחלל, שאינם צבאיים".
לטענת בן ישראל, לא ניתן להסתמך אך ורק על המגזר הפרטי בקפיצת המדרגה במקרה זה: "יש דברים שהסיכון בפיתוח שלהם גדול, וקיים כשל שוק כיוון ששום חברה לא רוצה להסתכן בהם גם אם פירותיהם מרובים", אומר בן ישראל ומדגים: "יש קבוצת צעירים המכונה Spaceil שמעוניינת לבנות חללית קטנה ולא מאוישת לנחיתה על הירח. הקבוצה מתחרה על פרס של כ-20 מיליון דולר שגוגל עתידה להעניק לקבוצה הראשונה שתעשה זאת. 20 מיליון דולר נשמע כמו הרבה מאוד כסף, אבל בסדרי גודל של חלל מדובר בדמי כיס. עם זאת, הצלחה בפיתוח טכנולוגיה שתוכל לשלוח חללית כזו בתקציבים של עשרות מיליונים בודדים היא בעלת פוטנציאל מכירות של מיליארדים רבים".
"בעיניים של חברה עסקית מדובר כמעט בזריית כסף לרוח או ליר, אבל בעיניים של מדינה שרואה את התמונה הרחבה, גם אם הקבוצה לא תהיה ראשונה, היא תפתח טכנולוגיות ופתרונות שישתלמו בגדול למשק כולו", אומר בן ישראל ומציין כי מדובר בפרויקט בעל פוטנציאל לזכות בתמיכת סוכנות החלל על משאביה החדשים.
"כאשר מדינה משקיעה כמות משמעותית של משאבים בתחום מסוים, מדובר בקריאת כיוון לכלל השחקנים בו. אני מאמין שההשקעות של סוכנות החלל יזכו למכפילי כוח משמעותיים לאחר שהמדינה תפקיד "דמי רצינות" המעידים שהיא מוכנה להשתתף ולדחוף לקפיצת מדרגה כזו", הוא מוסיף.
תקצוב של 165 מיליון שקל כמעט לשנים 2013-2012, שזוכה לו בשלב הראשון סוכנות החלל, הינו תוצאה של עבודה מקיפה של צוות בראשות בן ישראל שמינו הנשיא וראש הממשלה לפני כשנתיים. המלצת הצוות היתה להקצות תקציב של כ-300 מיליון שקל לסוכנות. "ההערכה שלנו היתה כי בהינתן סכום כזה ניתן יהיה להגיע למכירות של 5-3 מיליארד דולר בשנה בתחום החלל", אומר בן ישראל ומציין: "לאור הבנה שהושגה היעד הוא מיליארד דולר, אבל אני מקווה שאם הפרויקט יוכתר כהצלחה מימון נוסף לא יהווה בעיה".
"בתחומים מסוימים, ובעיקר בתחום הלוויינים הקטנים והזריזים, אנחנו מהמובילים בעולם, כך גם בתחומי הצילום בחלל וציוד המכ"ם", אומר טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר למחקר אסטרטגי, "בהשקעה מתאימה ישראל יכולה לגזור נתח משמעותי מתעשיית הלוויינים. חברות כמו רפאל, שמוכרות מנועים לווייניים וכבר עושות היום חיל, יוכלו לעשות קפיצת מדרגה בזכות התוכנית הזאת".
"כפי שכיום אנחנו עושים חיל בתחום הייצוא הביטחוני, כך עלינו לדעת איך להשקיע משאבים כדי לקצור פירות גם בתחום החלל האזרחי המסחרי, שיש לו פוטנציאל גדול לא פחות", אומר ענבר. עוד הוא אומר כי היעד שהציבה הממשלה הינו בר השגה וכי אפשר להגיע לייצוא בהיקפים גדולים עוד יותר: "על רקע גודלה העצום של התעשייה הזאת השמיים הם רק הגבול התחתון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם