תוכנית החלוקה: מה עושים עם הבית כשמתגרשים?
לפעמים רק צד אחד עוזר ברכישת דירה, לעתים הצד השני נותן יותר, ויש גם כאלה שמגיעים עם בית משלהם עוד לפני הנישואים. אז מי יקבל את הבית במקרה של פירוק החבילה? 3 עורכות דין המתמחות בדיני משפחה ובדיני מקרקעין מייעצות איך להפוך את הגירושים לכלכליים יותר
אך במקרים רבים היכולת הכלכלית של ההורים משני הצדדים אינה שווה. לעתים צד אחד נותן סכום גבוה יותר מהצד השני, ובמקרים קיצוניים רק צד אחד מסייע כספית או אפילו קונה לזוג דירה במתנה. מאחר שלא ניתן להתעלם מהסטטיסטיקה שלפיה אחד מכל 3 זוגות בישראל מפרק את החבילה ומתגרש, חשוב לוודא מה יעלה בגורלם של מאות אלפי השקלים שהורים נתנו לילדיהם.
"הבסיס לתקלות הוא תפיסת העולם הישראלית בכל הקשור לנישואים", מסבירה עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ"לית ארגון "משפחה חדשה" המתמחה בדיני משפחה, "אנשים בטוחים שהחוקים היבשים לא חלים על נישואים, והם טועים. נדל"ן הוא נדל"ן ולא משנה אם השותפים הם שותפים לעסק או בעל ואישה. פירוק החבילה במקרה של פרידת בני זוג הוא בדיוק כמו בין שותפים עסקיים, וכך גם בתי המשפט מתייחסים לפרידה".
לדברי רוזנבלום, יש שוני בחוק יחסי ממון בין בני זוג שנישאו עד 31 בדצמבר 1973 ובין מי שנישאו לאחר מכן: "עד 1974 חלה הלכה משפטית מפורשת ולפיה קיימת שותפות מלאה ברכוש זוגי, כולל הרכוש הנדל"ני, ואין משמעות לרישום או למקור הרכוש. המטרה היתה להגן על נשים שבאותן שנים עסקו לרוב בגידול הילדים ולא עבדו ולא להשאיר אותן חסרות כל אחרי הגירושים.
באשר לבני זוג שנישאו מ-1974 ואילך החוק קובע כי על הזוג תחול שותפות מלאה, אלא אם נרשם אחרת, וזאת במטרה ליצור איזון אמיתי בין המשאבים שכל אחד מבני הזוג הביא לזוגיות, כמו ירושה או מתנה. לכן חשוב מאוד לעגן את מערכת היחסים הזוגית בהסכם
אמנם הסכם ממון מסדיר בעיות עתידיות, אך הקושי של זוג צעיר, רגע לפני שנישא או אחרי שנישא, להעלות תסריטים של פירוק הזוגיות הוא גדול. על כן זוגות רבים נמנעים מלהעלות את הנושא בדרך כלל, גם אם הביאו עמם רכוש אל חיי הזוגיות. "אנשים מתייחסים להסכם ממון כאל דבר לא רומנטי, אך למעשה הסכם כזה הוא רומנטי ביותר", מסבירה רוזנבלום, "דווקא בני זוג שהנושא הכלכלי מעסיק אותם הם שמסרבים לחתום על הסכם ממון. למערכת זוגית מטבעה יש היבט כלכלי, ועל כן חוסר שקיפות, אי אמון ואפילו הדחקה של הטיפול בנושאי הרכוש והכסף מזמינים צרות. האמון צריך להיבנות בתחילת הדרך הזוגית. אם כבר בהתחלה זוג לא רוצה לחתום על הסכם ממון ולהסדיר את הנושא הכלכלי, מערכת היחסים מתחילה ברגל שמאל ורובצת עליה עמימות. הסדרת הנושא מסירה מכשול מעיק מעל בני הזוג ומאפשרת להם ליהנות מרומנטיקה נקייה ממשקעים".
מומחים בתחום מסבירים כי בחו"ל חתימה על הסכם ממון היא טריוויאלית, אך גם בישראל היא נפוצה ביותר. מדובר למעשה בכתובה, שהיא הסכם הממון העתיק בעולם. רבים לא יודעים, אך הכתובה היא מסמך משפטי תקף. כבר היו לא מעט מקרים של נשים שתבעו את כתובתן ואף זכו וקיבלו פסק דין שמימש את הכתוב בה.
"היה מקרה שמשפחה חיה באושר 32 שנה", מספרת רוזנבלום, "אך אז האם נפטרה והאב הכיר בת זוג חדשה, חתם עמה על הסכם ממון והשניים נישאו. מלבד הסכם הממון היתה גם צוואה, ולפיה ילדיו יירשו את נכסיו, למעט את הבית שיוריש לאשתו החדשה. הילדים שמחו על שהכל גלוי וידוע, אך שנה וחצי לאחר נישואיהם נפטר האב ובזמן השבעה הגישה רעייתו תביעה של 3 מיליון שקל על סמך הכתובה - וזכתה.
הילדים ערערו לבית המשפט העליון שהפך את ההחלטה וקבע כי ניתן היה להבין שהבעל לא התכוון להוריש לה גם את הבית וגם את הסכום שנרשם בכתובה. עם זאת, אין ביטחון שבמקרים אחרים הדברים יפורשו כך. אנשים נוטים לזרוק סכומי כסף בכתובה כלאחר יד, אבל גם נושא זה חייב להיות מוסדר בהסכם הממון".
במקרה אחר, מספרת רוזנבלום, אדם חתם על הסכם ממון עם אשתו השנייה. בהסכם נכתב שהדירה שירש מאשתו הראשונה לא שייכת לרעייתו החדשה, אך הוא לא ערך צוואה. כשנפטר הגישה האישה השנייה תביעה לזכויות בעלות על הדירה. בית המשפט קבע שהיא זכאית לכך משום שהסכם ממון שנערך בין שני אנשים חיים אינו תקף אם אחד מהם כבר לא בין החיים. כל עוד היא חיה איתו לא היו לה זכויות בדירה, אך משנפטר היא יורשת את עזבונו והדירה היא חלק מהעיזבון. אם האיש היה עורך צוואה, הדבר היה נמנע.
"צריך להביא בחשבון שכשאדם מתחתן בישראל יש לו הטבות וזכויות כלכליות חדשות או עתידיות כמו זכויות בביטוח לאומי, במס הכנסה ובפנסיה", מסבירה רוזנבלום, "ולכן אסור להקל ראש בזכויות הללו, וצריך לקבוע בדיוק מה יש לעשות איתן בעת מבחן".
עו"ד רות דיין וולפנר, מומחית בדיני משפחה, מסבירה כי מצב שכיח בתביעות משפטיות במסגרת הליכי גירושים הוא שאחד מבני הזוג מביא לחיי הנישואים דירה: "נכון שחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע שדירה מלפני הנישואים תישאר בידי בעליה במקרה של גירושים, אך לפעמים גירושים מובילים את אחד מבני הזוג למצוא את עצמו חסר דירה. במקרים רבים בן הזוג שלא היה בעל הדירה לפני הנישואים תובע זכויות בדירה בטענה שהובטחה לו שותפות בה. הוא טוען כי הבין שמדובר בדירה משותפת, שאם לא כן לא היה מסכים להתגורר בה אלא עומד על רכישת דירה משותפת".
דיין וולפנר מציינת כי על אף החוק יש מקרים שבהם טענות מעין אלה מתקבלות: "לפחות שני פסקי דין קבעו כי אחרי שנים רבות של מגורים משותפים היתה ציפייה מצד בן הזוג שאינו בעל הדירה לבעלות משותפת עליה. עצתי היא שעל אף הוראות חוק יחסי ממון חשוב להקפיד לחתום על הסכם ממון שקובע במפורש מי מקבל מה. הדברים נכונים במיוחד לגבי דירת המגורים של הזוג, כי מבחינה משפטית דירה היא גולת הכותרת של הרכוש המשפחתי והסממן העיקרי לחיים משותפים, זאת בניגוד לדירה להשקעה שהחזיק בה אחד מבני הזוג לפני הנישואים.
במקרה כזה הנכס לא מהווה חלק מחייו המשותפים של הזוג בדרך כלל, ויש לשים לב כי תשלומי המשכנתא אחרי הנישואים הופכים לתשלום המשולם במשק בית משותף. בן הזוג שלא מחזיק בדירה להשקעה עשוי לטעון כי לאחר החתונה שילמו את המשכנתה שני בני הזוג ועל כן לשניהם זכויות בדירה".
באחד המקרים שטיפלה בהם דיין וולפנר נחתם הסכם ממון בין בני זוג שעמדו לרכוש דירה בעזרת ההורים. לפי ההסכם, במקרה של גירושים הנכסים יחולקו לפי יחס ההשקעה של כל אחד מבני הזוג, כלומר אם הורים של צד אחד הביאו יותר כסף עבור דירה, בן הזוג מאותו הצד יקבל את החלק היחסי של הדירה לפי ההשקעה.
לפני החתימה על ההסכם האישה, שהוריה הביאו כסף רב יותר מזה שהביאו הורי בעלה, סירבה לחתום והתעקשה שהיא ובעלה יהיו שווי זכויות בדירה. אביה הכריע ואמר שללא הסכם ממון הוא לא יסייע לה כספית לרכישת הדירה. השניים קנו דופלקס יוקרתי, אך חודשיים אחר כך הודיע הבעל לאישה על רצונו להתגרש. אז הודתה האישה לאביה על שהתעקש על ההסכם.
המחאה החברתית העלתה על סדר היום את הקושי לרכוש דירה ואת ההישענות על ההורים. בשל כך מומלץ מאוד לחתום על הסכם ממון המנטרל את רגשות המרירות שנולדים עקב חוסר השוויון.
"על פי חוק יחסי ממון, נכסים שהיו לאחד מבני הזוג לפני הנישואים או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואים לא מהווים חלק מהרכוש המשותף, אך המציאות המשפטית אינה חד-משמעית", אומרת עו"ד אורית גדיש גלבוע המתמחה בדיני משפחה ודיני מקרקעין, "במקרים רבים בית המשפט קובע שהנכס משותף כי לא הוכח שלא היתה כוונת שיתוף. באשר לדירת מגורים שבה הזוג מתגורר ושהיתה רשומה על שם אחד מבני הזוג לפני הנישואים, הפסיקה קובעת כי גם לצד השני יש בה זכויות. על כן חשוב לחתום על הסכם ממון לפני הנישואים".
להורים המעוניינים להבטיח שהדירה הנרכשת לא תהיה חלק מאיזון המשאבים בין בני הזוג, ממליצה גדיש גלבוע "לרשום את הדירה על שם ההורים, גם אם הדבר כרוך בתשלום מס רכישה גבוה, ולאפשר לזוג לגור בה כברי רשות, ולחלופין לרשום את הדירה על שם ילדם ולרשום את המשכנתא לזכות ההורים בגובה סך ההשקעה - דבר שמבטיח את זכויותיהם בדירה אם החבילה תתפרק".
גם למקרה שבו זוג רוכש דירה מכספי סיוע לא שווים מצד ההורים יש לגדיש גלבוע הצעה: "לרשום את הדירה בטאבו על שם שני בני הזוג לפי החלק היחסי של השקעת ההורים. הרישום בטאבו מאפשר זאת ומדובר במקדם ביטחון. זכות קניינית רשומה לפי מידת ההשקעה, ושום שופט לא יוכל להתכחש לה בעתיד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם