מיומנו האישי של בעל שליטה בחברת פער

בעל השליטה המצליח איתו שוחחתי ייאלץ ללמוד מחדש את תאוריית המגבלות הרגולטוריות ואת הנהיגה הנכונה בשוק ההון. וגם, אז כמה חרדים עובדים אצל הנשיא שקרא למעסיקים לקלוט עובדים מהציבור החרדי. והאם הדורות הבאים ידעו קצת יותר על פיננסים וקריאת תלושי השכר שלהם

יהודה שרוני | 11/11/2011 10:01

הוא נחשב לאחד מבעלי השליטה המוצלחים בחברות הבורסאיות. המשקיעים המוסדיים פונקו אצלו בתשואות שנתיות דו-ספרתיות. בעלי המניות נתנו בו את אמונם, שיחרו לפתחו והזריקו לו הון כל אימת שהיה זקוק לכסף. עד היום הוא התמקד ברווחיות החברה ובחלוקת דיווידנדים למשקיעים. גורלו נחרץ כשוועדת התחרותיות קטלגה אותו כ"חברת פער".

פער בין מה למה? הוא שולט בחברה בורסאית המחזיקה בעקיפין פחות מ-50% מהון המניות של חברה-בת, ומכאן הפער. זה מצב שבו חברה מוחזקת בשרשור: הראשונה מחזיקה בשנייה שמחזיקה בשלישית וכן הלאה - והפער הוא בין החברה הגדולה לבין החברות הבנות והחברות הנכדות שהיא מחזיקה בהן בעקיפין.

בן שיחי חושש לחשוף את שמו. אין לו עניין לריב עם המשקיעים המוסדיים או עם רשויות הפיקוח. נכנה אותו ל', כי בקרוב ייאלץ ללמוד מחדש את תאוריית המגבלות הרגולטוריות ואת הנהיגה הנכונה בשוק ההון.

גורלו של ל', כמו זה של 140 בעלי השליטה בחברות פער, נועד דה-פקטו לכלייה עסקית. ועדת התחרותיות השיתה שורת מגבלות שהקשר ביניהן לבין תחרותיות מקרי לחלוטין. כשאני שואל את ל' מה הכי מטריד אותו, הוא נאנח ומסביר: "הוועדה החליטה להעביר את אישור ההחלטות הניהוליות המרכזיות לגופים המוסדיים. אם תשאל אותי מה הם גופים מוסדיים ואילו חובות מוטלות עליהם - אין לי תשובה".

המוסדיים, ובהם קופות הגמל, קרנות הנאמנות, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח, לא לוקחים אחריות במקרה של דילמה, כך טוען ל'. "אני בכלל חושב שהמוסדיים פוחדים להחליט או להצביע. בעניינים בעייתיים הם מעדיפים להעביר את כאב הראש לחברת אנטרופי ‏(חברה פרטית המצביעה בשם הגופים המוסדיים‏).

אז איך ייתכן שהנהלות החברות יחליטו על גיוסי הון אשראיים, על עיסקאות רכישה ועל גיוס מנהלים אם הכל מותנה באישור האסיפות? מי יאשר, ילד בן 25 המועסק בגוף מוסדי? הרי איש לא יוכל לבוא אליו בטענות אם יטרפד עיסקה מצוינת או ימנע גיוס הון חיוני".

ל' ממשיך לקטר על הגופים המוסדיים בחוסר חשק: "הם משחקים אותה 'ראש קטן'. פעם ביקשתי את אישורם לתגמל את הדירקטורים החיצוניים באופציות כדי לתמרץ אותם על פי המותר בחוק. הם נעמדו על הרגליים האחוריות והתעקשו - 'רק לא אופציות. אנחנו מוכנים שתכפיל להם את השכר. אך אם נאשר לך אופציות מחר, לא נוכל להתנגד לבקשה דומה מבעל שליטה שאנחנו לא סומכים עליו'".

כשאני שואל אותו כיצד הבנקים מתייחסים להמלצות הוועדה הוא מחוויר: "אני חושש מאוד שהבנקים יקשו בעתיד הזרמה של מימון. ברגע שהשליטה תעבור לאסיפה הכללית יוחמרו תנאי המימון וגם חברות דירוג האשראי עלולות יהיו לשנות את הדירוג בשל הפגיעה בבעלות". הדאגה החמורה ביותר שלו היא שהבנקים לא יסכימו לממן עיסקאות שליטה בגלל ההמלצה לחייב ברכישת מניות המיעוט: "ועדת הריכוזיות הפחיתה משמעותית את התיאבון לעסקים חדשים", הוא מזהיר.

ההצעה לכפות על בעלי שליטה עיסקאות במבי ‏(Buy me buy you‏) מפחידה אותו במיוחד. ועדת הריכוזיות קבעה שבעל שליטה חדש יחויב להעלות הצעת רכש בפני כלל בעלי המניות. בעל מניית מיעוט יוכל לכפות על בעל השליטה הצעת רכש במחיר העולה על 10% ממחיר הבורסה, ואם הבעלים ידחה אותה הוא יחויב לרכוש את מניות המיעוט באותם התנאים.

"הצעד הזה הוא אחת ההמלצות המסוכנות", מסביר ל', "במשבר 2008 צללו מניות החברה שבבעלותי עם כל השוק. ניצלתי את ההזדמנות וקניתי ככל שהמחיר ירד. בשלב מסוים הפסיק הבנק לממן אותי אך המניה המשיכה לצלול. תאר לך שבעל מניות מיעוט עם קצת כסף היה קונה את המניות שלי במחיר אפס וכופה עליי למכור את אחזקותיי אפילו ב-50% מעל מחיר השוק. מובן שלא הייתי מסכים, אבל הייתי נאלץ לרכוש את כל מניות המיעוט בתנאים אלה. מאיפה הייתי מביא את הכסף? מה עבר בראש לחברי הוועדה? האם הם רוצים שבעלי השליטה יאבדו את מפעלי החיים שלהם?".

כשאני מנסה לקנטר אותו ואומר שאם הוא מוגדר כחברת פער אז שישלם את המחיר או שיפסיק להיות חברה כזאת, ל' לא נשבר: "לא ברור מדוע נקבע שחברה שהאחזקה בה נמוכה מ-50% מההון היא ההגדרה לחברת פער. אפילו פרופ' אריה בבצ'וק, ששימש כיועץ הוועדה, טען ששלטון המנהלים ‏(מנהל בחברה שאין בה שליטה מובהקת או פיקוח אשר קובע בעצמו איך תנוהל החברה כמעט באופן בלעדי - י.ש‏) מתייחס רק לכאלה השולטים בשברירי אחוזים. אולי צריך להוריד את הגדרת חברת הפער ל-25% או ל-10%? אני לא מבין מי שקבע ש-50% הוא מספר הפלא".

כשאני שואל אם הפירמידות טובות רק למצרים ואינן מתאימות לישראל, הוא מאבד

את הסבלנות ויורה: "כששאלתי את הרגולטורים מדוע אינם מכריזים על איסור חוקי לפעילות פירמידות עסקיות, אתה יודע מה הם ענו לי? 'אנחנו לא בטוחים שהפירמידות רעות למשק. יש דעות לכאן ולכאן. מחקרים הראו שאחוז החברות שקרסו עם שלטון המנהלים וללא גרעין שליטה גבוה יותר מאחוז החברות שיש בהן גרעין שליטה יציב'. במילים אחרות, הם מודים שהפירמידות אינן רעות למשק בהכרח".

בשבועות האחרונים הוא מנסה לשווק את חששותיו בפגישות עם אנשי התקשורת ועם הרגולטורים עצמם. "הם עונים לי 'אתה צודק, אבל כשמשנים בצורה בסיסית את כללי המשחק יש גם נפגעים'. לך תבנה מדינה עם טיעון כזה".

כמה חרדים מועסקים בבית הנשיא?

השבוע עמד בסימן שביתת עובדי הקבלן ותנאי העסקתם העגומים. העיסוק החשוב בהם השכיח את הטיפול בשילוב עובדים מהמגזר החרדי במעגל העבודה. ודווקא יש חדשות בעניין.

הנשיא שמעון פרס התייחס לסוגיה בשבוע שעבר בנאום הפתיחה שלו לקראת מליאת החורף: "מעסיקים הרואים את הנולד כבר משלבים עובדים חרדים, וסטודנטים חרדים רבים נמצאים בשלבי הכשרה. אני קורא למעסיקים לפתוח שעריהם לעובדים הללו ולנהוג בכבוד במנהגיהם ובצורכיהם".

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני שמע את הדברים ואתגר את הנשיא בבקשתו לציין את מספר העובדים החרדים המועסקים בבית הנשיא, בבחינת נאה דורש נאה מקיים. בתשובה ששוגרה השבוע לחבר הכנסת באמצעות המשנה למנכ"ל בית הנשיא יורם רביב התבררה העובדה המדהימה: מתוך 65 משרות שבתקן התעסוקה הקיים בבית הנשיא - 3 מאיישים עובדים חרדים. רביב מוסיף: "דת, אמונה, מין וכדומה אינם מהווים שיקולים בעת קבלה לעבודה בבית הנשיא, פרט למשרות המוקצות לאוכלוסיות ייחודיות על פי חוק".

גפני, החרד למגזר שמייצג, אינו מסתפק בדברים הללו, ובימים אלה מכין הצעת חוק שתקבע העדפה מתקנת לחרדים. עד היום התנגדו לכך במשרד המשפטים וטענו שאין דרך לדעת מי חרדי, אבל גפני לא מוותר. הצעת החוק תגדיר גם את זה.

אם יו"ר ועדת הכספים יקרא את הנתונים הבאים תהיה לו סיבה לאופטימיות. דוח בנק ישראל ל-2010 שבדק את מגמות שילוב החרדים במעגל העבודה העיד שמספר הסטודנטים החרדים הלומדים לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה זינק בשנים 2005-2009 מ-375 ל-2,000. מספר התלמידים החרדים במכללות גדל מ-2,000 בשנת 2005 ל-6,000 ב-2010; 25% מתוכם לומדים מינהל עסקים, 23% משפטים, 11% מקצועות עזר רפואיים ו-2% מתמטיקה ומדעי המחשב.

ממחקר של משרד התמ"ת עולה כי מ-2002 גדל מספר החרדים שהשתלבו במעגל העבודה במשרה מלאה מ-34% ל-44%. על פי נתוני קבוצת מנפאואר, מ-2005 ועד היום שולבו יותר מ-4,000 חרדים בתחומי שוק ההון, השירותים, התקשורת, ההיי-טק ועוד. חיים גוגנהיים, מנכ"ל מנפאואר בראשית המתמחה בהשמה של המגזר החרדי, מסביר: "הכדור נמצא כעת במגרש של המעסיקים. לצערנו רק אחוזים בודדים מהם קולטים עובדים מקרב החרדים, המונים 10% מכלל האוכלוסייה. מעסיקים שלא יתאימו את תהליכי הגיוס ואת סביבת העבודה לחרדים יתקשו מאוד במציאת עובדים מתאימים בתוך עשור".

חינוך פיננסי: שיעורי בית למשרד האוצר

הדוח האחרון על מצב השקעותיי בקופת הגמל הכיל מונחים שעלולים היו להפחיד כל חוסך מן היישוב. כך למשל התברר לי ש"החיסכון המצטבר לקצבה בקופה הלא משלמת הסתכם ב-1,600 שקל".

תחילה חשבתי לזנק בבהלה בעקבות המידע שאני חוסך ב"קופה הלא משלמת", ואם הקופה אינה משלמת אז מה משמעות 1,600 השקלים העומדים לרשותי? נרגעתי כשקראתי גם על קיומה של"קופה משלמת". הבנתי שגם אם הקופה "לא משלמת", 1,600 שקל לא יתנדפו להם סתם כך.

זאת דוגמה אחת בלבד לחוסר הידע הבסיסי שנאלצים להתמודד איתו מיליוני חוסכים בגופי השקעה כמו קופות גמל, פנסיה ופוליסות ביטוח. לנוסח הדוחות לעמיתים, שעלול לא פעם להטעות, אחראי אגף שוק ההון במשרד האוצר. האוצר חייב להכין את שיעורי הבית עוד קודם להקמת מחלקת החינוך ולוודא שלפחות הדוחות התקופתיים יהיו מנוסחים בבהירות.

ציבור החוסכים אינו מודע לעובדות בסיסיות הרבה יותר. יש שעוברים למקום עבודה חדש ושוכחים את חסכונותיהם ממקום העבודה הקודם; אחרים אינם מבינים את ההבדל בין התשואה הכללית בקופת הגמל לבין התשואה האישית לעמית; לרבים לא ברור מדוע לא כדאי למשוך את הכסף מקרן ההשתלמות הנזילה; ויש מי שלמרות האוברדרפט שלהם ממשיכים בהוראות קבע לפיקדונות שקליים. כדאי שנלמד מהאוסטרלים ומהקנדים, שמושרש בהם החינוך הפיננסי עמוק. הציבור שם אינו פראייר, הוא מבין היטב מושגים כמו דמי ניהול או עמלות.

השבוע התבשרנו שאולי המצב בכל זאת ישתנה: שר האוצר יובל שטייניץ הכריז על הקמת מחלקה לחינוך פיננסי באגף שוק ההון. במחלקה יועסקו בינתיים 5 עובדים ותקציבה נאמד ב-10 מיליון שקל. הרעיון, שיועבר עד סוף החודש לאישור הממשלה, זכה לתמיכה מצד יו"ר המועצה הכלכלית יוג'ין קנדל.

כבר בדוח בכר, שפגע קשות בחוסכים, דובר בהקמת יחידה לחינוך פיננסי - אך דבר לא קרה. נראה שהפעם העניין רציני. בקרוב ייצא האוצר בפרסום מקיף של הצעד וישתף פעולה עם משרד החינוך ‏(הרי מדובר בחינוך פיננסי‏) ועם משרד הביטחון ‏(חינוך פיננסי גם לחיילים‏). שיהיה בהצלחה.