"מי שאחראית לעבריינות השכר של עובדי הקבלן היא המדינה"
דרור אטרי, ראש איגוד החברות לניקיון, בטוח שהדרך לעזור לעובדי הקבלן טמונה בשיפור תנאיהם ומתנגד לקליטתם כעובדי מדינה: "עיני מתעלם מההסכם הקיבוצי שיכול להעלות את שכרם ל-30 שקל לשעה"; ומאשים: "חברה שזכתה במכרז במחיר הפסד לא יכולה לשלם לעובדים"
"מי שאחראית לעבריינות השכר בתחום קבלנות כוח האדם היתה לאורך השנים מדינת ישראל, שפעלה פה כמו בטקסס. המדינה ההסתתרה מאחורי גבו של הקבלן. אחרי הכל, מה תעשה חברה שהמדינה נתנה לה לזכות במכרז במחיר הפסד? היא לא יכולה לשלם לעובדים ולספקים שלה ולהתקיים בכבוד", כך אומר לעסקים הארגון של אטרי נחבא בדרך כלל אל הכלים, אך כעת הוא עומד בעין הסערה שמאיימת להשבית את המשק כולו. אטרי מייצג מעסיקים של 150 אלף עובדים בתחום הניקיון, ש-90 אלף מתוכם מועסקים במגזר הציבורי. כעת, כאשר יו"ר ההסתדרות עופר עיני דורש מהאוצר לקלוט את עובדי כוח האדם במגזר הציבורי ובכללם עובדי הניקיון כעובדי מדינה, אטרי מבקש מעיני לרדת מהעץ ומציע לחזור לפתרון קונסטרוקטיבי בדרך של הידברות.
"אם באמת רוצים לעזור לעובדים האלו לא צריכים לעלות לנתיב לא ריאלי של העסקה ישירה. כמעסיקים אנחנו מוכנים להמשיך ולהיטיב עם העובדים, אבל לשם כך אני קורא לעיני להמשיך ולדבר. יותר מזה, אני מוכן לשבת ולבחון את המשך הטבת מצבם של העובדים", אומר אטרי.
אטרי מסביר כי כבר ב-2009 נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לבין הארגון היציג שהוא עומד בראשו, שאמור לפי חישוביו להעלות את שכרם של עובדי הניקיון (22 שקל לשעה) באופן משמעותי.
ההסכם שאטרי חתם עם ההסתדרות מבטיח הגדלה של שכר הבסיס ב-20%, אלא שלדבריו יש לצרף לכך את העלאת שכר המינימום ל-25 שקל - דבר שיעלה את שכר עובדי הניקיון ל-30 שקל בשעה. לפי אטרי מדובר בשיפור משמעותי שעיני פשוט מתעלם ממנו (יש לציין שעל-פי הנתונים הרשמיים שכר המינימום אמור לעלות ל-23.12 שקל לשעה באוקטובר-2012 ר.ס ). ההסכם שאטרי חתם עליו מעולם לא נכנס לתוקף בעקבות התנגדות האוצר ומשום ששר התמ"ת לא חתם על צו ההרחבה הנדרש.
"אני אומר לעיני - במקום להשבית את המשק, צעד שלא יוביל לדבר, סייע לנו לקדם את צו ההרחבה להסכם הקיבוצי שחתמנו יחדיו, שמעניק שכר רצפה של 30 שקל לשעה לעובדי הניקיון, בזמן שקופאיות, מזכירות ואנשי אחזקה כלליים במגזר הפרטי מקבלים 22 שקל בשעה. שכר מינימום מישהו יכול להביא אוכל הביתה? אי אפשר, אבל נדרשת הידברות, רק הידברות. כולם ירוויחו, בסופו של דבר עובד מרוצה הוא עובד טוב", אומר אטרי. "הכדור נמצא כיום בידי שר התעשייה והמסחר שלום שמחון, שיכול לחתום על ההסכם הקיבוצי ולהפוך אותו לצו הרחבה אם באמת רוצים לשפר את מצבם של העובדים. אם שר האוצר ומשרד האוצר אומרים בצורה ברורה שהם מוכנים לשפר את תנאי העובדים, בואו נעשה את זה", הוא אומר.
"אני מופתע", מוסיף אטרי. "בשנים האחרונות היה עיני שותף לתהליך שבמסגרתו חתמנו על ההסכם הקיבוצי. במקביל נכנסה לתוקף בינואר 2010 הסדרה של הענף, שכללה פיקוח מוגבר על תחום כוח האדם - כעת צריך לתת ערבות, להוכיח שאין עבר פלילי, להיות שקוף אל מול המדינה.
"היו הרבה מאוד בעלי חברות שלא אהבו מה שעשיתי, טענו שאני איש הסתדרות. כעת עיני הולך לצעד כזה, אני פשוט לא מבין למה הוא עובד בצורה כזאת".
אטרי מדגיש את סיפור חייו, שלדבריו מסביר את הצעדים שהוא נוקט לטובת העובדים. "התחלתי מלמטה לפני 20 שנה", מספר אטרי. "מרמה של מפקח למנהל סניף ומשם למנכ"ל ולבעלים. אני עוד ניקיתי ניאגרות בתחילת הדרך. הנושא של העובדים חשוב לי מאוד.
"אמא שלי היתה עובדת ניקיון שפרנסה 8 ילדים, לא בכדי הלכתי להסדר הקיבוצי. רציתי ליצור מצב כמו שהיה, שבו אפשר להתפרנס מעבודה בניקיון".
מדוע אתה חושב שלעובדים כדאי יותר לעבוד דרך חברת כוח אדם ולא דרך המדינה?
"צריך להבין שאנחנו לא חברות כוח אדם אלא חברות מקצועיות. זה לא שאתה לוקח סמרטוט ומעביר ויש, עובד שמשתמש בחומרים הלא נכונים יכול לגרום לנזק.
"אנחנו לא מספקים שירות של חברת כוח אדם, יש לנו מפקחים שעוברים הדרכות, הענף הזה הולך והופך ליותר ויותר מקצועי. חוץ מזה, נראה לך שהמדינה יכולה להתעסק עם העסקת עובד אד הוק ל-3 שעות? גם שר האוצר אמר את זה, הם פשוט לא יכולים לנהל ברזולוציות כאלה".
מהם התנאים של עובד ניקיון היום?
"במובנים מסוימים אני טוב יותר מהמדינה. בקלנסווה למשל לא קיבלו עובדי הרשות שכר במשך 3 חודשים. המדינה התנערה מהעובדים האלו, זה דבר שלא היה קורה אצלנו. החברות הפרטיות פועלות בביקורת מתמדת מול משרד האוצר, אך לעומת זאת משרדי הממשלה שאינם מבוקרים ומפוקחים ברמה כזו נותנים לעצמם לפעול בצורה חופשית הרבה יותר מול העובדים שלהם.
מההסתדרות נמסר בתגובה: "המאבק הוא לא לשיפור ההסדרים הענפיים או על תנאי העסקה, זהו עניין נפרד ואנחנו עוסקים בו בכל השנה כדבר שבשגרה. המאבק היום הוא על הכנסת העובדים למעגל העובדים הרגילים במגזר הציבורי והפרטי ולצמצום מספר עובדי הקבלן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם