האבסורד של טרכטנברג
מה יעשה נתניהו בכדי להניע משק שנמצא בפתחה של האטה? כשר האוצר לפני כשבע שנים תשובתו היתה הורדת המסים, אלא שהיום, כראש הממשלה, נתונות בפיו זמירות חברתיות יותר.
הסערות בכלכלות העולם ישנו לחלוטין את כללי המשחק: הצמיחה תרד, האבטלה תעלה, הגירעון במאזן התשלומים יתפח והגירעון בתקציב המדינה ינסוק. כעת ברור שיחס הגירעון מהתוצר לא יגיע ל-2% ב-2012 כפי שקיוו תחילה. הוא גם לא יישאר 2.5%, אלא עלול להגיע עד ל-3%.
אז מה עושים כדי להניע משק שנמצא בפתחה של האטה? ראש הממשלה בנימין נתניהו היטיב בעבר לענות על השאלה: להוריד מסים - מהלך שיכול לשמש כדלק סילוני לצמיחה. אלא שנתניהו אמר דברים אלה לפני 7 שנים תמימות, בתחילת כהונתו כשר אוצר. היום נתונות בפיו זמירות חברתיות יותר.
הוא כבר מוכן היה להמיר את דתו ולהקריב את התאוריה הכלכלית כדי לספק מענה אינסטנט למחאה החברתית. במסגרת זו הוא לא רק עצר את מתווה הפחתת מס החברות, אלא העז להעלות אותו. בתוך תוכו נתניהו הבין שהוא מתנהג כמו אחד מאנוסי ספרד: הוא כופר באמונתו - אבל בבוא העת (שנת 2014) הוא יחזור בתשובה. בינתיים, כשאינקוויזציית המחאה החברתית נמצאת בשטח, אין ברירה וחייבים להתכופף.
אלא שלמרבה הצער, גם עצירת מתווה הפחתת המס אינה מגלמת פתרון אמיתי לדרישות המחאה, הכוללות חינוך, שיכון, בריאות ושוויון הזדמנויות.
לאן מיועדים 5.7 מיליארד שקל מכספי גביית המס? לביטול העלאת הבלו על הדלק, לביטול המכסים(החלטה שתידחה) ולמתן
שתי נקודות זיכוי להורים לילדים קטנים. נתניהו יודע שכך לא נענים לקולות המחאה החברתית - אך מנו טרכטנברג הוא שהגיש את דוח הוועדה.
גם שר האוצר שטייניץ מבין היטב שהדבר האחרון שהמשק הישראלי צריך היום הוא המלצות ועדת טרכטנברג. שטייניץ טוען כי תקציב 2011 סיפק תשובות נאותות לנושאים חברתיים, אלא שהוא אינו מעז להתייצב מול נתניהו ולבקר פומבית את הוועדה. כצפוי, הוא העניק גיבוי לראש הממשלה שלו. גם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, וזו אינה חדשה מסעירה, פועל כאילו ועדת טכרטנברג אינה קיימת. ח"כ גפני חש פגוע ומבין שראש הממשלה ניסה לעקוף את הכנסת בעזרתה.
אז אולי אנשי המחאה החברתית תומכים בדוח הוועדה? הצחקתם אותנו. כבר בקיץ 2011, עם תחילת עבודת הוועדה ובשיא מחאת האוהלים בשדרות רוטשילד והפגנות ההמונים בתל-אביב, הבינו דפני ליף, רגב קונטס, סתיו שפיר וחבריהם שמדובר בתרגיל שנועד להסיט את אש המחאה מיעדה. ואכן, עם חשיפת מסקנות ועדת טרכטנברג פרסמו אנשי המחאה דוח חלופי שהכינה קבוצת מומחים מהאקדמיה, שסתר לחלוטין את דוח הוועדה.
לדעתי, אפילו פרופ' טרכטנברג עצמו לא האמין בדוח שהוציא תחת ידיו. כיצד ניתן בפרק זמן של 50 יום לפתור את תחלואי המשק הישראלי? הפרופסור רצה שהדוח יאושר כמקשה אחת - אבל כיום ברור שמדובר בסיטואציה בלתי אפשרית.
אף על פי שכולם כבר מבינים את הבלוף, הם ממשיכים לשחק כאילו הדוח חי, נושם ובועט. פרק המסים בדוח כבר שונה. נושא יוקר המחיה יעבור שינויים וגם סוגיות הנוגעות לתחום הדיור לא יבוצעו. עם סיום הדיונים בכנסת, יישאר דוח טרכטנברג כמקשה אחת - אבל רק בתוך אחת המגרות העמוקות במשרד ראש הממשלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם