ילמזלר איבדה את הבלעדיות, והפועלים את הפרנסה
800 עובדים מטורקיה שהועסקו רק באמצעות ילמזלר הטורקית בעקבות הסכם בין המדינות, קיבלו אפשרות לבחור את מעסיקיהם; מאז יולי הם ממתינים לאישור רשות ההגירה שיאפשר להם להחליף חברת כוח אדם
ב-2002 חתמה תעש עם משרד ההגנה הטורקי על חוזה להשבחת טנקים בהיקף של כ-680 מיליון דולר. על-פי ההסכם, ישראל התחייבה לרכש גומלין בהיקף של מאות מיליוני דולרים, וב-2003 נקבע כי ה"סחורה" שייצאו הטורקים לישראל תהיה כוח אדם לענף הבנייה. כדי להבטיח כי הכסף יגיע לטורקיה הוסכם ש-800 הפועלים שיגיעו יועסקו אך ורק דרך חברה טורקית פרטית בשם ילמזלר, ורוב שכרם יועבר ישירות לחסכונותיהם בטורקיה, מלבד סכום מינימלי שיוקצה למחיה. כמו כן נקבע כי לפחות 90% מהפועלים יהיו בעלי משפחה כדי להבטיח כי יוציאו סכום כסף מינימלי בארץ.
בשנים 2007-2004 עבדו הפועלים הטורקים במסגרת ההסכם הראשוני, אשר הוארך עד 2010. בינתיים הפכה ילמזלר לאחד מהכוחות המרכזיים בענף הבנייה הישראלי, והעובדים הטורקים הפכו לנכס אסטרטגי. אך ההסדר, שהיה מצוין עבור החברה הטורקית, היטיב פחות עם הפועלים אשר בניגוד לפועלים בבנייה מארצות אחרות לא יכלו להחליף את התאגיד שהם מועסקים בו.
על רקע היחסים המעורערים עם טורקיה לא חודש השנה ההסדר, וילמזלר והפועלים היו מצויים בחוסר בהירות בנוגע להחלטת הממשלה שתתקבל ביולי. אז החליטה הממשלה שהפועלים הטורקים חופשיים לעבוד ככל עובד זר בתאגיד כוח אדם שבו הם יבחרו לתקופה שלא תעלה על 3 שנים, ושללה למעשה מילמזלר את הבלעדיות בהעסקת עובדים.
כ-100 מהפועלים דרשו כבר ביולי להחליף את מעסיקם הטורקי במעסיק ישראלי, בקשה הדורשת רישום במחשבי רשות ההגירה לכל היותר, אך נתקלה בהתעלמות. לנוכח התנהלות זו עתר עו"ד יאיר דוד ממשרד דוד מרחב לבית המשפט המחוזי ב-28 ביולי בשמם של תאגידי כוח האדם והפועלים הטורקים.
אסמאעיל פרטק, אחד הפועלים אשר ביקש לעבוד בתאגיד ישראלי, סיפר בתצהיר לבית המשפט על היחס שקיבל מילמזלר. פרטק שהחל לעבוד בישראל באוקטובר 2010 סבל לדבריו מהלנת שכר כבר בדצמבר, אז קיבל את המשכורת הראשונה. "קיבלתי 925 דולר אמריקאי, ועל-פי החישוב שלי הייתי צריך לקבל 1,700 דולר לפי 5 דולר לשעה, כפי שמופיע בחוזה שחתמתי עליו. אני יודע שהיום 5 דולר לשעה הם פחות משכר מינימום", הוא הצהיר.
18 פועלים נוספים דיווחו בתצהיריהם על הלנת שכר בחודשים הראשונים להעסקתם וכן ציינו שבמאי-יולי השנה לא נמסרו להם תלושי שכר ודוחות נוכחות חודשיים. "בכל חודש החתימו אותי על אישור קבלת מקדמה,
לדברי יאיר, "לחלק גדול מהפועלים לא שולם שכר מאז חודש מאי, כך שאין להם כסף לקיום בסיסי. הם לא יכולים להיקלט אצל תאגיד ישראלי בגלל אטימות ביורוקרטית. אני שומע על עובדים שמחטטים בפחים כדי לאכול בשעה שענף הבנייה צמא לידיים עובדות".
עו"ד דוד שלח מכתב לסגנית היועץ המשפטי לממשלה שושנה שטראוס, והיא כתבה בתגובה ב-4 באוגוסט כי הנושא נמצא בבדיקה ברשות ההגירה ותשובה תינתן בימים הקרובים. למרות זאת, ברשות ההגירה אישרו רק אתמול, לאחר פניית עסקים, שקבוצה ראשונה של עובדים תצטרף לאחד התאגידים.
ממשרד הפנים נמסר: "רשות האוכלוסין וההגירה פעלה כלשון החלטת הממשלה, ולראיה - כל הבקשות שהוגשו למעבר בין התאגידים אושרו. קביעתם של התאגידים וניסיונם להכפיש את אנשי הרשות הם חסרי בסיס".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם