גולשים בזמן: האם הייתה זו שנת האינטרנט המהיר?
אם שופטים לפי הפרסומות בטלוויזיה - השנה האחרונה היתה אמורה להיות שנת האינטרנט המהיר בישראל; אלא שבפועל האינטרנט המהיר לא הגיע לפריפריה ורוב הגולשים מנויים על חבילות של 2.5 מגה לשנייה; המרוויחות מהמצב: חברות הסלולר, שמוכרות אינטרנט "מהיר" לסמארטפונים ולמחשבים ניידים במחיר גבוה; הבשורה לשנה החדשה: פריסת טכנולוגיה חדשה, הרחבת הרשת והורדת מחירים
אלא שבאופן מפתיע, סקרים שחברת i Geo ערכה עם ספקיות האינטרנט בסוף הקיץ מראים כי המהירות החביבה ביותר על רוב הגולשים בארץ היא עדיין 2.5 מגה לשנייה - המהירות הנמוכה ביותר שאפשר לרכוש כיום בשוק.
בחודשים האחרונים יוצאות כל החברות עם מבצעי מכירה אגרסיביים לשכנע את הגולשים להגדיל את מהירות הגלישה. הן מדווחות על עלייה בקצב הממוצע של הגלישה, ולטענתן יותר משליש מהגולשים עושים זאת במהירויות של 10 מגה ויותר. אבל למרות כל המאמצים לפרסם את הסחורה - הציבור לא מתנפל על החבילות. בדיקה מעמיקה קצת יותר של הנתונים מעלה תמונה פשוטה: גם אם הציבור רוצה להתחבר לאינטרנט מהיר, לא בטוח שהוא יכול לעשות זאת.
כדי לספק אינטרנט מהיר הגדילו חברות התשתית בזק והוט את הפריסה שלהן. בזק כיסו שני שלישים מהמדינה ברשתות של אינטרנט מהיר 10 מגה ויותר והוט טוענת שבכל מקום בארץ שיש כבלים - יש גם רשת מהירה. בבזק קוראים לזה NGN ובהוט UFI. אבל בפועל שתיהן לא מכסות באמת את כל הארץ, וההבטחה הגדולה לשנה הבאה היא פריסה רחבה יותר, כזו שתצליח להגיע כמעט לכל המשתמשים.
עד שזה יקרה, וחרף ההבטחות הגדולות של השנה החולפת, רוב הסיכויים שאינטרנט מהיר יהיה נחלת מחשבכם רק אם אתם גרים במרכז. בשאר אזורי הארץ, אלו שמכונים כאן "פריפריה", נשארו איים של רשת איטית. מנהלי החברות טוענים שכל הבעיות הללו ייעלמו באמצע 2012 וכל גולש יוכל להגיע למהירות של 10 מגה לשנייה לפחות. גם ספקיות האינטרנט הגדולות 012, 013 ו-014 נערכות לגידול בביקוש העתידי לאינטרנט המהיר באמצעות שיפור התשתית המקומית שלהן ופריסת כבלים חדשים לחו"ל. אבל למרות המאמצים של כל העוסקים בענף, הלקוחות לא ממהרים לצרוך את המהירויות הגבוהות, בעיקר בגלל המחירים הגבוהים של האינטרנט וגם בגלל איכות הגלישה הנמוכה.
אם רוצים להבין למה האינטרנט איטי במדינה טכנולוגית כמו שלנו, צריך להתבונן בקנאה במה שקורה בדרום מזרח אסיה, במיוחד בקוריאה הדרומית וביפן. ברוב הערים, ואפילו בכפרים נידחים שאולי אין בהם תמיד מים זורמים בברזים, המדינה דאגה שיהיה אינטרנט מהיר מאוד - פי כמה יותר מהיר מהמהיר ביותר שלנו.
המדינות פרסו בכל רחבי המדינה רשתות של סיבים אופטיים, חיברו אותם לרשת חזקה המנוהלת היטב, ומאז כל תושב יכול למצוא את האופציה לגלישה מהירה במחיר עממי או בחינם. אצלנו בישראל התשתית נמצאת בעידן הנחושת, וחלק ניכר מהאינטרנט עובר בקווי טלפון שמחוברים למרכזיות NGN במקרה הטוב (ואוי לאלה שנשארו מחוברים למרכזיות הישנות) או בקווי קואקס (הכבל הלבן של הטלוויזיה) לרשת UFI של חברת הכבלים.
בשנה האחרונה היו כמה ניסיונות לפרוס בישראל רשתות אינטרנט מקומיות של סיבים אופטיים, כמו בניסוי שערכה חברת החשמל בקריית שמונה. הצלחת הניסוי הוכיחה שזה צריך להיות הכיוון לפריסה ארצית, בעיקר בפריפריה, של התשתית לתקשורת אינטרנט מהיר. במשרד התקשורת
לדברי בכירים במשרד התקשורת, המעבר מהתשתית ההיסטורית של בזק ושל הוט לתשתית אופטית שחברת החשמל ושותפים אחרים יפרסו הוא מעבר לפינה. "פריסת התשתית החדשה מחייבת עוד עבודה מאומצת של כמה משרדי ממשלה שצריכים להגיש את ההשגות שלהם בנושא - והם קרובים לעשות כך בדחיפת משרד ראש הממשלה. אחר כך תבוא ועדת מכרזים שתחליט מי יפרוס ואיפה, ובהמשך יבואו גורמים נוספים שיבצעו את העבודה, וכך הלאה עד שנראה אינטרנט מהיר בכל בית", אמר לנו בכיר במשרד. זה נשמע טוב, אבל לוח הזמנים האופטימי ביותר מדבר על סוף 2012 להתחלת הפריסה של האינטרנט המהיר באמת.
בינתיים שתי חברות התשתית אינן מתרגשות מהמהלך לשינוי הפריסה והתשתית וממשיכות בשלהן. בזק מתקדמת בפריסת ה-NGN לפי תוכנית העבודה שלה והיא מדברת על אמצע 2012 כמועד להשלמת הפרויקט. הוט טוענת שהיא סיימה לפרוס את הרשת החדשה שלה בכל רחבי הארץ ועכשיו מחליפה תשתית בכל מיני מקומות מכבלים לסיבים.
אבל השיפור בתשתית האינטרנט המקומית הוא רק חלק מהסיפור שכותרתו האינטרנט האיטי. השיפור בתשתיות יאפשר לכם אולי לגלוש במהירות גבוהה בתוך המדינה, אם האתר שאתם גולשים אליו שוכן בישראל. אבל אם אתם מבקשים לגלוש לאתרים בחו"ל או להוריד סרט מאחד מאתרי השיתוף, לייבא או לייצא קבצים גדולים מענן בינלאומי שהשרת שלו נמצא אי שם בעולם הגדול - תגלו שלפניכם משימה לא קלה.
הקווים לחו"ל מוגבלים כיום בנפחי התעבורה (הורדות והעלאות) מסיבה פשוטה אחת: בין ישראל לאירופה עובר רק כבל אחד, וגם הוא אינו מנוצל עד מלוא יכולתו. הקיבולת הקטנה מתחלקת לכל הצרכנים, כולל משרדי הממשלה, חברות גדולות ושאר עם ישראל.
אז אין זה פלא שבדיקות האינטרנט שערכנו בשנים האחרונות העלו שמהירות ההורדה מחו"ל היא בקצב של צב וקצב העלאת נתונים הוא ממש בדיחה. השנה התבשרנו שיהיה שינוי בתחום זה והוא יוביל לאינטרנט מהיר הרבה יותר. חברת בזק בינלאומי נמצאת כבר בתחילת התהליך להנחת כבל תת-ימי שני לאירופה. הכבל החדש, שמונח בימים אלה על קרקעית הים התיכון, יוכל להעביר נתונים בקצב של 7.2 טרה-ביט לשנייה, ויאפשר להגדיל רבות את מהירות האינטרנט לגולשים בארץ.
עם התחלת הפעילות של בזק בינלאומי התברר שהיא לא לבד בסיפור. קבוצת תקשורת נוספת בשם טמרס טלקום מתארגנת להנחת כבל תת-ימי שלישי, שצפוי להגדיל את הנפח הפוטנציאלי לחו"ל בצורה משמעותית. בזק בינלאומי תשקיע 100 מיליון דולר בפרויקט הזה בגלל התחזית לצריכה גדולה יותר של תוכן מחו"ל ועבודה אינטנסיבית עם הענן.
לראשי החברה נמאס לנהל משא ומתן על מחיר האינטרנט הבינלאומי, והם אינם חוששים מירידת מחירים כללית בקו הבינלאומי. עם הפעלת הכבל יהיה לנו הגולשים קל יותר לדרוש מהירות גבוהה מספק האינטרנט, ונוכל לדרוש אמינות של החיבור לאורך זמן. בינתיים החלה בעלת הקו הקיים, חברת נאוטילוס, להוריד מחירים והיא מאפשרת לחברות המקומיות לצרוך יותר קווים בסיב האופטי שלה כדי לספק את הביקוש ההולך וגואה. המהלך הזה יעלה במקצת את המהירות שתקבלו בגלישה מחו"ל, אבל עדיין לא יביא אותנו למהירויות הגלישה והעברת הנתונים המקובלים במדינות בחו"ל.
עד שכל זה יקרה, מחירי הגלישה במהירויות של 10 מגה ויותר גבוהים במיוחד. גלישה במהירות 100 מגה תעלה לכם 599 שקל בהוט ו-200 שקלים בבזק (3 חודשים ראשונים חינם), וזה רק עבור התשתית. לחברות האינטרנט תצטרכו לשלם 399 שקל נוספים. לכן נראה שבינתיים כדאי להמתין עד לירידת המחירים שצפויה בקרוב.
כשהאינטרנט הקווי לא מהיר, ולפעמים גם לא זמין, מחפשים פתרון אחר והוא מגיע מכיוון הסלולר. השנה התבשרנו על קפיצת מדרגה במהירות הגלישה דרך הסלולר, כשסלקום ופלאפון מציעות מהירות הורדה של 15 מגה לשנייה.
אבל זה רק מספר סטטיסטי ובפועל אנחנו עדיין מקבלים בין 2.5 ל-5 מגה בהורדה, ופחות ממגה בהעלאה. הערכים הללו נכונים בעיקר עבור המודמים הקטנים של הדור השלישי, המכונים "נטסטיקים", שמחברים לשקע ה-USB במחשב הנייד או הנייח. המודמים יכולים לחבר אתכם לאינטרנט בכל מקום ובכל עת. למעשה, משתמשים רבים אימצו את הפתרון ומשתמשים בו במקום חיבור לאינטרנט קווי קבוע. לא צריך קו טלפון או כבלים, לא צריך ראוטר שמתחבר לרשת, לא צריך לשלם לספק התשתית ואחר כך גם לספק האינטרנט. הכל פשוט. מחברים את המודם לשקע, משלמים לאחת מ-3 החברות את דמי המנוי, והרי לכם פתרון מלא.
המחיר לא גבוה - והוא מתחיל ב-100 שקל לאינטרנט במהירות 2.5 מגה למחשב הנייד או הנייח ויורד אם מתחברים לרשת דרך מכשיר הסמארטפון אנדרואיד, אייפון או נוקיה. אבל שוב, כל זה בתאוריה. בפועל המצב רחוק מאידאלי והגלישה לא יציבה בכלל. הסיבה: כל הגלישה הסלולריות בנויה על החיבור לתא סלולרי כלשהו, ואם התחברו אליו ברגע נתון כמה מורידי קבצים כבדים או לקוחות רבים בו זמנית, הרי שהסיכוי שתראו אינטרנט מהיר נמוך למדי. זה יכול לקרות בתוך העיר בשעות הצהריים כשכולם יוצאים למסעדות או באירועים גדולים כמו משחקי כדורגל או הפגנה כלשהי, שבהם משתתפים בעלי סמארטפונים רבים.
החברות מנסות להתגבר על הבעיה בדרכים שונות, אבל מול ביקוש גבוה אין הרבה מה לעשות. בשנה הבאה ייתכן שיהיה שינוי, כשהדור הרביעי של הסלולר ינחת בישראל. הגלישה בדור זה תהיה מהירה מהדור השלישי בכמה רמות.
אבל גם כאן נתקלנו בבירוקרטיה, והפעם בסעיף התדרים שצריכים להקצות לדור הרביעי. מתברר שצה"ל ומערכת הביטחון תופסים כרגע תדרים אלה. במשרד התקשורת רוקחים עיסקה בין חברות הסלולר למערכת הביטחון. נכון לעכשיו התהליך עדיין לא יצא לדרך, וקשה לנבא בדיוק מתי נראה אינטרנט מהיר מאוד בסלולר. חלפו 3 שנים עד שהצליחו לאשר כאן את הבלוטות', וכנראה גם עניין זה לא ייגמר לפני סוף 2012. עד אז נמשיך לגלוש בסלולר בשיטת "מצליח" ונחפש רשתות אלחוטיות חופשיות.
בשנה האחרונה נערכו כמה ניסיונות להציע לציבור אינטרנט אלחוטי חופשי במתחמים סגורים כדי לעודד את הפעילות המסחרית ולהיטיב עם הגולשים המזדמנים. עיריות תל-אביב, רמת גן ואחרות פרסו נתבים בכל מיני מתחמים והציעו גלישה בחינם. עיריית ירושלים ניסתה לכסות את העיר בנתבים, אבל הפריסה עדיין חלקית מאוד. בשאר חלקי הארץ אין כרגע הרבה נקודות גלישה ציבוריות חופשיות מתשלום באיכות סבירה לקהל הרחב וחבל. לדברי בכירים במשרד התקשורת, הנושא הזה יידון רק בשנה הבאה, אז ייערך שימוע לכל הגורמים המעוניינים ואז אולי יחליט המשרד על המדיניות בנושא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם