פרידמן פעל בחריגה מהכללים המנהליים אך בתום לב
כך טוענים באי כוחו של מיקי פרידמן, מנהל האשראי לשעבר של בנק לאומי, שהעניק שלא כדין 30 מיליון שקל מכספי הבנק
מדובר בפרשה שהיכתה בתדהמה את עולם הבנקאות המקומי כאשר הוגש כתב אישום נגד פרידמן ביוני 2009. פרידמן היה מנהל הסניף המרכזי של בנק לאומי ולאחר מכן מנכ"ל בנק לאומי בבריטניה. פרידמן הואשם כי בשנים 2007-2005 גנב מהבנק את הסכום המדובר, וכן מואשם במספר עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
לפי כתב האישום, השיטה שפרידמן פעל והופעל בה היתה כך: אנשי עסקים מקומיים שלחו לפרידמן אנשים שיפתחו חשבון בסניף המרכזי ויבקשו אשראי סולו של מיליוני שקלים על בסיס הצהרות עושר פיננסי. פרידמן היה מאשר את האשראי מבלי לבדוק את הנתונים בהצהרת העושר, אף שבחלק מהמקרים ידע כי המידע שקרי וכי הלווים
אינם מתכוונים או יכולים להשיב את ההלוואה. פרידמן דאג, לפי כתב האישום, לאישור ההלוואות, תוך שהוא מציג את אנשי הקש בפני גורמים בבנק כמוכרים לו אישית, ויצר תחושה כי מדובר בלקוחותיו ויש להם את היכולת הפיננסית לעמוד בתנאי ההלוואה. כמעט בכל המקרים אנשי הקש לא עמדו בהחזרי ההלוואה, וחלקם לא שילמו אפילו תשלום אחד.
השופטת יהודית אמסטרדם שמעה אתמול את עדותה של רונית רינדר, לשעבר המשנה למבקר בנק לאומי. "לא צריך להיות מבין גדול כדי להבין שההלוואות ניתנו באופן לא תקין וחריג. כל בר דעת מיד מבחין בכך. מדוע אדם שיש לו 80 מיליון שקל בחשבון של בנק מסוים מגיע לבנק אחר, לבנק לאומי, על מנת לקבל הלוואה של 3 מיליון שקל? הרי הוא יכול לקבל את ההלוואה הזאת בקלות בסניף שלו".
עו"ד משה ישראל חקר חקירה נגדית את העדה, דחה את טענותיה וטען: "אני מודיע לך שמהלוואות הסולו מתפרנס הבנק, כך שזה לא חריג כמו שאת מתארת". רינדר השיבה לעו"ד ישראל: "זה לא מקובל שלא מכירים את הרקורד של הלווה. אנחנו ראינו שהחבר'ה האלה לא מחזירים את הכסף והם בעייתיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם