הפנסיה ומעמד הביניים: כשהשיטה דורשת שינוי
קיימות כמה סיבות שרוב מערכות הפנסיה בעולם המערבי אינן יעילות וכעת ישנה הבנה שזה מחייב לשנות את השיטה
לצערי, אני חייב להוסיף דאגה נוספת לדאגות מעמד הביניים: גם בעת זקנתם לא תהיה להם פנסיה התואמת את רמת חייהם. זאת מפני שהמודלים לצבירת זכויות לפנסיה שגובשו במאה הקודמת קורסים ובכל העולם מנסים לבנות תוכניות פנסיה חדשות לימינו.
קיימות כמה סיבות שרוב מערכות הפנסיה בעולם המערבי אינן יעילות: התארכות תוחלת החיים; הפקדות נמוכות יחסית לתוכניות הפנסיה; משבר התשואות בשווקים הפיננסיים; שינוי המצב הדמוגרפי של האוכלוסייה (ילודה נמוכה וגידול ניכר באוכלוסייה המבוגרת) ; הקטנת תקופת העבודה האפקטיבית - כניסה מאוחרת למעגל עבודה בשל הצורך בהשכלה גבוהה ויציאה מוקדמת של עובדים ממעגל העבודה.
דרכה של המדינה לעודד אזרחים לחסוך לפנסיה היא להעניק הטבות מס בעת תשלום הפרמיות לפנסיה ולתת הקלות מס בעת קבלת הכספים. שיטת הטבות המס לחיסכון פנסיוני בישראל מגבילה את היקף ההפקדה לפנסיה שבגינה העובד יכול ליהנות מהטבות מס בכל שנה. תקרה זו עומדת כיום על כ-14.5% מהשכר המבוטח ועל לא יותר מפי 4 מהשכר הממוצע במשק. מי שהפקיד לפנסיה סכום העולה על תקרות חודשיות אלה לא ייהנה מהטבות המס על הסכום שמעבר לתקרה. נוסף לכך, המעביד מפקיד לעובד עוד 8.33% מהשכר לפיצויי פיטורים, שמועברים לעובד בהתאם לזכאותו על-פי חוק או הסכם.
המודל הקיים בישראל, המגביל את התקרה השנתית של הטבות מס להפקדות לתגמולים למטרות פנסיה, מתאים פחות ופחות בעידן שבו תקופת ההשתכרות מתקצרת ותקופת שיא ההשתכרות מתקצרת אף היא. ניקח לשם המחשה עובדי היי-טק. רבים מהם מרוויחים שכר גבוה עד גיל 45-40, אולם אחרי גיל 50 קשה להם יותר למצוא עבודה בשכר דומה, ולעתים גם הם סובלים מאבטלה.
תנודתיות זו בשכר משליכה ישירות על הצבירה לפנסיה ועל היכולת ליהנות מהטבות מס בגינה. בשנים שבהן השכר נמוך ההפרשות והטבות המס הניתנות בגינן נמוכות אף הן. העובד לא יצבור סכומים מספיקים ויספוג פגיעה קשה ברמת חייו לאחר היציאה לפנסיה.
בעולם המערבי הבינו שמצב זה מחייב לשנות את שיטת הטבות המס, כך שתתבסס על תקרת הטבות מס הניתנת במהלך כל חיי העבודה של העובד ולא על תקרה שנתית. השיטה הזאת מאפשרת לעובד להפקיד מעבר לאחוזי ההפקדה הרגילים גם סכומים נוספים בשנים שבהן הוא משתכר שכר גבוה, ליהנות מהטבות מס ולתגבר את הפנסיה שלו לרמה שהוא שואף להגיע אליה בגיל הפרישה. על-פי פרסומים, הרשויות בישראל בוחנות את אימוץ המודל הזה, המכונה המודל הבריטי. ואולם, בינתיים יש בארץ קולות הקוראים לצמצום הטבות המס לפי 3 מהשכר הממוצע במשק ואף לפחות מכך.
המגמה צריכה להיות הפוכה: כדי להבטיח למעמד הביניים פנסיה בכבוד יש לעודד אותו לחסוך מעבר לתקרות הקיימות היום ולאפשר לכל עובד להפקיד את עודפי הכסף שנצבר בידיו מעת לעת לתגבור החיסכון הפנסיוני. לדוגמה, באנגליה ניתן לקבל הטבות מס על הפקדות של כ-300 אלף שקל בשנה לתוכנית הפנסיה (בהמרת מליש"ט לשקל) ולצבור במהלך החיים עד כ-9 מיליון שקל שהטבות המס חלות עליהם. סכום צבירה כזה יכול להבטיח פנסיה של כ-45 אלף שקל לחודש לכל החיים. הלוואי עלינו. ברור שלא נוכל להגיע לתקרות אלו, אבל אפשר לקבוע תקרות שיתאימו למציאות הישראלית כדי להבטיח שגם מעמד הביניים ייצא לפנסיה ויחיה בתקופת הפנסיה בכבוד וברמת החיים שהורגל לה.
הכותב הוא יו"ר קבוצת שקל ביטוח, פנסיה ופיננסים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם