נמרוד נוביק תובע מיוסי מימן 30 מיליון דולר
סגן נשיא קבוצת מרחב לשעבר, המחזיקה ב-12.5% מ-EMG המצרית, הודח מכל תפקידיו בטענה כי "הפר נאמנות לחברה"; בתביעה נטען כי נוביק אחראי לקשרים עם מובארק, וכי בלעדיו EMG לא היתה מוכרת גז לישראל; מימן "התביעה היא פרי המצאתו החולנית של התובע"
בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד אמנון שבלת ונתי אגמון ממשרד שבלת ושות', טוען נוביק כי למרות הסכם תגמול שנחתם עימו בשנת 1990, עד כה לא קיבל את הכספים המגיעים לו.
אחד הפרויקטים המרכזיים אותם מזכיר נוביק בכתב התביעה הוא פרויקט צינור הגז הטבעי ממצרים, "פרויקט אשר ד"ר נוביק היה יוזמו ואדריכלו, והוא אמון עליו מזה למעלה מ-12 שנים". נוביק טוען כי שוויו של הפרויקט עבור חברת EMG מוערך בכ-2 מיליארד דולר והניב לטענתו לחברה עד כה למעלה מ-350 מיליון דולר.
"מר מימן שב והבטיח לד"ר נוביק מספר פעמים לקיים את התחייבויותיו וביקש ממנו להתאזר בסבלנות עד שמצבו הכספי האישי (מבחינה תזרימית) יאפשר לו לעמוד בחובותיו כלפי ד"ר נוביק", נכתב.
נוביק, אשר פוטר בשבוע שעבר מתפקידו כדירקטור בחברת אמפל, טוען בכתב התביעה כאמור כי הסכם התגמול עמו נחתם כבר ב-1990 ומימן כבר מימש מניות של EMG בשווי של כ-350 מיליון דולר, אולם עד כה לא שילם לא את חלקו.
על פי כתב התביעה, נוביק מחזיק בתמלילי שיחות מוקלטות המעידים על התחייבויותיו של מימן כלפיו. נוביק טוען עוד כי הפציר במימן לשלם לו את המגיע לו, במשך למעלה מארבע שנים, אך נתקל "בתשובות סתמיות, מתחמקות ובלתי ברורות, מצידו של מימן".
בכל הנוגע להמשך עבודתו של נוביק בקבוצת מרחב, מסביר כתב התביעה כך: "ד"ר נוביק, שאינו איש מדון, נותר לעבוד בקבוצת מימן ולתרום את כל מרצו, על סמך הבטחותיו והתחייבויותיו של מר מימן ועל סמך ציפיותיו כי מר מימן ישלם – אף אם באיחור ניכר – את חובותיו".
עוד נטען בכתב התביעה כי "גם בתקופה האחרונה, כשעתיד פרויקט EMG לוט בערפל עקב חילופי השלטון במצרים והקריאות להשעיית אספקת הגז לישראל, המשיך ד"ר נוביק לעשות לילות כימים בעבודתו, והקדיש את מירב מרצו להצלת ולהצלחת הפרויקט, בהיותו הגורם האמון על הנושא בקבוצת מימן ובשל מרכזיות המיזם לחוסנה הכלכלי של הקבוצה".
בכתב התביעה המפרט את כל השתלשלות העניינים בין נוביק למימן בשנים האחרונות, נטען כי מימן ניצל את נאמנותו וכן את קשריו בתחום הדיפלומטי וכי נוביק פעל לקידום פרויקט צינור הגז ממצרים החל משנת 1999, עת בחירתו של אהוד ברק לראשות הממשלה. בכתב התביעה נטען כי בחירתו של ברק זוהתה כהזדמנות מדינית לקידום המיזם
נוביק טוען עוד בכתב התביעה כי אף דאג לכך שהנשיא המצרי דאז, חוסני מובארק, יתודרך בידי האמריקאים לקראת הדיון בנושא וכי הוא זה שעמד גם מאחורי פגישות החברה מול נציגי משרד התשתיות במצרים.
נוביק טוען עוד כי חרף הספק שהביע מימן כלפי מימוש הפרויקט, פעל בעצמו משך על מנת לקדמו במשך כשלוש שנים. לדבריו, לאחר היבחרו של אריאל שרון לראשות הממשלה הוא הבהיר ליד ימינו של מובארק, עומר סולימאן, את החשיבות שבהמשך הקשרים בין המדינות, שכן "גבוה הסיכוי ששרון יוליך מהלך מדיני בעל משמעויות היסטוריות, וחיוני שמצרים תתרום להצלחתו".
ב-2003 החליט ראש הממשלה דאז, אריאל שרון להעדיף ייבוא גז טבעי ממצרים באמצעות - EMG על פני ייבוא גז פלסטיני באמצעות בריטיש גז . גם לכך מתייחסת התביעה, וטוענת כי "יצוין כי טרם הצטרפותו של ד"ר נוביק לקבוצת מימן, קבוצת מימן לא היתה מוכרת כמעט לחלוטין בישראל".
עוד נטען כי "ד"ר נוביק ראה כיצד מר מימן עושה הון גדול מתרומתו הייחודית והמשמעותית לקבוצת מימן ולמר מימן באופן אישי, ופוצח במסע רכישות הכולל מטוסים פרטיים, יאכטות מפוארות במימדי ענק (שעלות אחזקתן לבדה נאמדת במיליוני דולרים לשנה), מספר רב של נכסים בישראל ובחו"ל עבורו ועבור בני משפחתו כמו גם הקמת בית מגורים עבורו בהרצליה פיתוח במימדים חריגים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם