"ללא הסדר עם השכנים נסבול גם מחרם של חברות פרטיות"
הקיפאון המדיני והמחאה החברתית נובעים לדעת התעשיין הוותיק ברונו לנדסברג מסיבה משותפת: "חוסר היוזמה של הממשלה"; לדבריו, "כל חברה במשק צריכה לעשות בדק בית כדי להימנע מחרם צרכנים"
החלום הנוכחי עוסק בהרחבת פעילות החברה ושמוצרי סנו יהיו בכל בית בעולם. אלא שלתפיסתו של לנדסברג, ההתנהלות המדינית של ראש הממשלה בנימין נתניהו תקשה עליו ועל כלל אזרחי ישראל לחיות בהרמוניה עם העולם. "בינתיים אנחנו לא מרגישים קושי ממשי בפעילות מחוץ לישראל", אומר לנדסברג. "אבל אני מפחד שאם לא נגיע להידברות ולהסדר עם השכנים שלנו בקרוב נמצא את עצמנו סובלים מחרם, שלא תמיד יהיה ביוזמת ממשלות, אלא אפילו של חברות פרטיות".
מדיניות החוץ של ישראל לא אינטנסיבית מספיק למניעת מצבים כאלו?
"פגשתי את דני אילון אחרי שהושיב את השגריר הטורקי על כיסא נמוך. אמרתי לו שתפקידו של שר החוץ הוא לתקן את מה שהגנרלים והממשלה מקלקלים, ושאלתי אותו למה זה לא המצב גם אצלנו. הוא היה במבוכה גדולה".
האם ראש הממשלה היה צריך להתנצל בפני טורקיה על אירועי המרמרה?
"יש חוכמה בהתנצלות. הבעיה היא שאצלנו עושים חשבון לפי דו"ח זה או אחר ולא על סמך אנשים שנהרגו. למזלנו, לנו לא נהרגו חיילים, אבל מהצד שלהם נהרגו 9 אנשים, אז היה צריך למצוא דרך לגמור את זה ולא להתנצח".
אתה רואה דמיון בין התנהלות הממשלה בנושא הטורקי ובין תגובתה למחאה?
"קו המחשבה המשותף הוא שהדברים ייעשו מאליהם ואין צורך ליזום ולפעול - וזאת הטעות הבסיסית. אין כל ספק שהמדינה צריכה לשרת את אזרחיה, אבל בישראל זה לא קורה. מדובר במדינה שהאזרחים בה תורמים את התרומה הגדולה ביותר. אין דוגמה בעולם לאזרחים שעשו כל-כך הרבה למען הקהילה, ובסופו של דבר המדינה לא החזירה להם. המדינה מחויבת להבטיח
"תמיד אמרנו שיש את המבחן האיכותי ואת המבחן הכמותי, ושאנחנו מובילים באיכותי. אבל היתרון האיכותי הוא יחסי, והצד השני לומד ומדביק את הפער ונהנה במקביל מיתרון כמותי שמתעצם".
ובהיעדר תגובת ממשלה, איך בעלי החברות צריכים לענות לקשיי הציבור?
"אני לא מתלהב מהאשמה של קבוצה קטנה בכל הרעות החולות במדינה. יש איצדק בכך שאלו שמקבלים הלוואות נון ריקורס לא מחזירים עשרות מיליונים, ואילו חייבים קטנים של אלפי שקלים נזרקים מהבתים שלהם. אבל זה לא שורש הבעיה. הבעיה היא שהפכנו מקפיטליזם בסגנון האמריקאי כפי שהיה בעבר לקפיטליזם חזירי. גם באמריקה הקפיטליזם התקלקל כשקיבלו את האידאל של מילטון פרידמן, ולפיו אין צורך במכונת הרגולציה והרגולטור היחיד הוא השוק עצמו.
"התפיסה הזאת היא שהביאה למשבר הכלכלי הגדול. ישראל גלשה אחרי רצח רבין לקפיטליזם החזירי, שלא מתקשר בשום דרך לרווחת העם, אלא עסוק רק בשאלה איך לעשות יותר כסף".
בסנו מרגישים את ההאטה במכירות?
"אצלנו מרגישים פחות כיוון שלא העלינו מחירים. אנו מוכרים יותר ומייצאים הרבה, בגלל שהמוצרים שלנו נמכרים במחיר נמוך מזה של המתחרים. אבל יש תעשיות שרוכשות את חומרי הגלם במחיר גבוה מזה הקיים בחו"ל, ולכן אי אפשר לשפוט אותן".
האם אתה תומך בהורדת המע"מ על מוצרי מזון?
"ציפיתי שהמדינה תפעל בנושא המע"מ ובכל נושא המסים העקיפים, הפועלים לרעתם של המשתייכים לשכבות החלשות. יש מקום לחשוב על מע"מ דיפרנציאלי".
מה צריכות לעשות חברות על-מנת להימנע מאיום בחרם צרכנים?
"כל חברה צריכה לעשות בדק בית כדי לבחון מה עלול להביא לחרם צרכנים. בדיקה כזאת עשויה לעלות מקרים שבהם הוחלט על מחיר גבוה מסיבה לא אובייקטיבית ורק כדי להגדיל רווחים. צריך לפעול באופן כלכלי, אבל המשמעות אינה גריפת רווחים לא סבירים".
הכניסה של סנו לענף המזון לפני כשנתיים התבררה כהחלטה כלכלית נבונה?
"אין ביכולתנו להתגאות שהצלחנו בתחום המזון. לרוב אנו ממוקדים בענפים שיש לנו בהם ניסיון, היכרות עם השוק, מערך לוגיסטי, קשר עם רשתות וידע. את כל אלו היה לנו. כעת אנו נדרשים להגיע למוצר המתאים ביותר ולשכנע את הקהל. אם לא נציע מוצר טוב יותר או בעל יתרון על המתחרה, וזה לא קל, אז אין לנו סיכוי להצליח".
תישארו בענף המזון?
"קשה לענות על כך. צריך לדעת מתי לוותר ולהפסיק. אנהג במזון לפי העקרון הזה: אם לא נצליח, יהיה לי האומץ להעביר את הפעילות הלאה".
יש עוד תחומים שמעניינים את סנו?
"אנחנו פתוחים לכל הצעה. אנחנו פונים עם כל הצעה מעניינת לבנקאים שלנו ומקדמים עיסקות כאלה. הנכד שלי יובל מתעסק בפיתוח השוק המקומי; הנכדה שלי איה שחר, שמנהלת את פעילות הייצוא, נוסעת לניגריה כדי לפתח בה את הפעילות של סנו; ובימים אלה מגיעה אלינו משלחת מגאורגיה. אנחנו פועלים להגשים את החלום שלי שמוצרי סנו יגיעו לכל בית בעולם".
במקביל לתפקידו כיו"ר סנו לנדסברג מתעל את ניסיונו לטובת שינוי של ממש במצבה המדיני של ישראל. במסגרת זאת הצטרף לפני כחצי שנה לארגון ישראל יוזמת, הפועל לקידום הסדר מדיני. ישראל יוזמת מונה כ-100 בכירים ישראלים מתחומי הכלכלה, הביטחון, הדיפלומטיה, האקדמיה, החינוך והתקשורת, אשר לנוכח הקיפאון המדיני והאירועים הדרמטיים שמתרחשים באזור קוראת לממשלת ישראל להחליט לקדם הסדר שלום אזורי במזרח התיכון.
אנשי היוזמה, ובהם עידן עופר, אברהם ביגר, יעקב פרי, אבנר סטפק, דני יתום, אמנון ליפקין שחק, משה שחל ודני גילרמן, הציגו באפריל האחרון יוזמת שלום ישראלית כמתווה עקרונות להסדרי הקבע.
למה הצטרפת לישראל יוזמת?
"אבא אבן התבדח על חשבון הפלסטינים כשאמר שהם' לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות'. אבל ההלצה הזאת הפכה עם השנים לנכונה דווקא לגבינו הישראלים. נוצר ואקום שמתוכו חייב היה לקום ארגון שיפנה לערבים ויראה שיש סיכוי לשלום במזרח התיכון. בארגון יש חברים רבים. עידן עופר מייצג את הקפיטליסטים הגדולים ואני את הקפיטליסטים הקטנים".
יש דרך לשנות את המצב, שבוע לפני ההכרזה על מדינה פלסטינית באו"ם?
"בוודאי. כבר ערכנו מפגש עם אבו מאזן ברמאללה, עם אבו עלא, עם מלך ירדן ואפילו במצרים שאחרי המהפכה. אנחנו נערכים לפעול למיתון אפקט 20 בספטמבר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם