ברוש: "הקריאה לחרם צרכנים על תנובה הזויה ומקוממת"

לדברי נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר ועדת הכספים של יוקר המחיה: "אני מצפה כי הצרכנים יבדקו מחירים ויקנו היכן שזול יותר"; ועדת הכספים תקדם חקיקה בנושא יוקר המחיה שתתמקד במדיניות המס, בתחרותיות בסקטור העסקי וביוקר המחירים

יעל דראל וטל שחף | 11/9/2011 12:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"הקריאה לחרם על תנובה או על יצרני המזון הגדולים היא קריאה הזויה ומקוממת. הכלכלה הישראלית סובלת מחרמות בינלאומיים והדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא מלחמות וחרם מבית. מי שישלם את מחיר החרם 26 אלף העובדים שמעסיקות 5 חברות המזון הגדולות במשק", כך מזהיר בראיון מיוחד לעסקים נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש.

ברוש, שהגיש בשבוע שעבר לוועדת טרכטנברג את תוכנית הארגונים הכלכליים לפתרון בעיית יוקר המחיה בישראל, מותח ביקורת חריפה על קריאות יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב רן לבנה להחרים את תנובה ועל מה שהוא מכנה "טרנד הורדת המכסים בישראל". "הקריאה לחרם היא הזויה. הכוח של הצרכנים הוא בכסף שנמצא בכיס שלהם, מי שחושב שמוצר מסוים הוא יקר לא חייב לקנות אותו, אבל חרם זו מילה שצריך למחוק מהלקסיקון", אומר ברוש, "מאיפה יש לו את העוז להתעסק במקומות עבודה של אלפי אנשים? באותה מידה זה יישמע תמוה אם אחליט מחר שאני מחרים את כל הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב. לא מעסיק אותם! יותר לא נותן להם מלגות אני הרי לא חייב להם כלום".

על-פי נתוני התאחדות התעשיינים, המשק הישראלי זקוק ל-40-60 אלף מקומות עבודה חדשים בכל שנה, וברוש מאמין כי חברות המזון הגדולות - תנובה, שטראוס, אסם, החברה המרכזית למשקאות ו יוניליבר - אינן הבעיה, אלא חלק מהפתרון. "רוצים שהתעשייה תשלם את המחיר? אז מי יספק את מקומות העבודה בפריפריה? מי ייתן כל חודש 5,000 מקומות עבודה חדשים? מה כל חטאם ופשעם? שהן חברות גדולות? אני מבין את המחאה הזאת ויודע שיש בעיה עם יוקר המחיה, אך אם לא נהיה זהירים אנו עלולים לשפוך את התינוק עם המים".
בלבל את טרכטנברג

ברוש, המשמש גם כיו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, הגיש לפני כשבוע את תוכניתו הנושאת את הכותרת "הגדלת ההכנסה הפנויה" ליו"ר הצוות לשינוי כלכלי-חברתי פרופ' מנואל טרכטנברג. תוכניתו של ברוש כללה בחינה של "תרחישי משפחות" בישראל ומצאה, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי גם בעשירון התשיעי משפחה ממוצעת מסיימת את החודש במינוס של 277 שקל. "הבעיה שלנו היא ההכנסה הפנויה. בדקנו אם השכר נפגע וגילינו שלא, אבל כשבחנו מה קורה עם המסים העקיפים - המים, הארנונה, החשמל והדלק - גילינו שיש בעיה ויש פגיעה". תוכניתו של ברוש כוללת הגדלה של ההכנסה הפנויה של הציבור. עלותה 11 מיליארד שקל, אך היא נתקלה בספקנות

רבה מצד טרכטנברג בנוגע למקורות המימון שלה.

"התוכנית שלנו בלבלה את טרכטנברג. אבל זה לא הוקוס פוקוס. יש אמצעים להשיג 11 מיליארד שקל, ופירטנו לו הכל במכתב". תוכנית ברוש נסמכת בעיקר על הכנסות המדינה מהרחבות בנייה ובהן הכנסות המגיעות מהיטלים, ממסים, ומאגרות. מחישובי הארגונים הכלכליים עולה כי סך ההכנסות מתוספות בנייה של 10,000 יחידות דיור הן 4.8 מיליארד שקל.

70% מסכום זה אמור להתקבל כבר בשנת 2012, והיתרה בשנת 2013. בתוכניתו של ברוש נכללים גם צעדים נוספים, ובהם ייקור המס על סיגריות, תוספות הכנסות עקב גידול בצריכה הפרטית וגם העלאת מס ההכנסה על הכנסות גבוהות וייקור מס החברות ב-1%.

אילו צעדים התעשייה עושה למען המחאה החברתית?
"מה יש לתעשייה לשלם? אנחנו משלמים מסים, 45% מהצמיחה בא מהייצוא התעשייתי וסביב כל עובד בתעשייה עובדים עוד שני עובדים בענף השירותים. צריך לזכור שמי שמוחה הם הילדים שלנו. אין ספק שיש בעיה, אבל הרי מי התחנן בפני החברות הגדולות וביקש שיצילו את הקטנים? מה קרה עם פרי הגליל כאשר מאות אנשים הלכו הביתה? התעשייה הזאת מחזיקה על כתפיה 60% מהפריפריה. אנחנו מוכנים לתת כמעט 3 מיליארד שקל. העלאת מס החברות והעלאת המס לבעלי ההכנסה הגבוהה יתרמו לא מעט. גם אנחנו מכניסים את היד לכיס".

צעדים כלכליים

בתוך כך, לא רק ברוש מציע תוכניות כלכליות. ועדת הכספים עומדת לקדם שורה של צעדים כלכליים וחקיקתיים להתמודדות עם יוקר המחייה בישראל, תוך התבססות על 3 עוגנים: מדיניות המס של הממשלה, התחרותיות בסקטור העסקי ומנופים צרכניים להתמודדות עם יוקר המחירים.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני אמר כי תחת 3 העוגנים האלה יאוגדו נושאי משנה רבים כגון מחירי הדיור, טיפול בילדים מגיל 3 חודשים ועוד.

גפני אמר כי אינו קורא לחרם על רשתות השיווק, אבל כן מצפה כי הצרכנים יבדקו מחירים ויקנו היכן שזול יותר. לדבריו, בעת דיון שקיימה ועדת הכספים בנושא מיסוי על ייבוא דגים למאכל התברר כי מחיר הדג לאחר כל עלויות הייבוא והמיסוי הוא 30 שקל לק"ג. "משום מה, כשאתה הולך לרכוש את זה", אומר גפני, "המחיר הוא 60 שקל לקילוגרם. מאיפה הסכומים האלה, שאין להם שום ביסוס?".

גפני הוסיף כי "אנחנו בישראל הגרועים ביותר בעולם במסים העקיפים, במס החברות ובמס ישיר על בעלי הכנסות גבוהות. בישראל גם חילקו את משאבי הטבע של המדינה בזיל-הזול לאנשים עשירים. עכשיו אפשר גם לראות שאנחנו הצרכנים הגרועים ביותר בעולם המערבי ואנחנו משלמים הרבה על מוצרים ללא סיבה וללא צורך. יש פה נדבך חשוב מאוד של פערי התיווך של בעלי רשתות השיווק וזה למעשה הכסף הגדול. אנחנו נתמודד עם זה וגם נפעיל מנופים צרכניים שאנשים ידעו שהציבור הוא לא גולם".

ח"כ גפני אף יצא נגד תופעת התנפלות הצרכנים על חנויות, כמו שנראתה ביום פתיחתה של חנות קיקה בנתניה ואמר: "אנשים מתנפלים, לא שואלים שאלות, לוקחים מוצרים מהמדפים, משלמים בקופה והולכים הביתה. זו שערוריה שאין כדוגמתה. כשאתה רואה את ההתנפלות הזאת של האנשים, שכמו אחז אותם בולמוס, זה מנוגד לחלוטין לכל מה שאנחנו אומרים על הורדת המחירים".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/business_channel/economy/ -->