צ'ק-אין: כללי זהירות בנוגע לצ'קים שכדאי להפנים
צ'קים הם אמצעי תשלום נפוץ ונוח; עם זאת, השימוש בהם אינו בטיחותי; כיצד תקבלו הגנה מלאה על כספכם? מתי רשאי צד שלישי לפרוע צ'ק שעובר אליו? ועוד כמה כללי זהירות שכדאי להפנים
אחד היתרונות הגלומים בשימוש בצ'ק הוא היכולת לבטל אותו בקלות יחסית באמצעות מתן הוראת ביטול בבנק, פעולה שעשויה לשמש את הלקוח אם הוא לא קיבל תמורה עבור הצ'ק שמסר. לעומת זאת, אחד החסרונות בשימוש בצ'ק מנקודת מבטו של מי שמוסר אותו הוא היותו מסמך סחיר, ולכן מקבלו רשאי להעבירו לצד שלישי שלא בהכרח קשור לעיסקה.
בנסיבות מסוימות צד זה רשאי לפרוע את הצ'ק גם אם המשלם לא קיבל את השירות ששילם עבורו. חיסרון זה ניתן לפתרון באמצעות הפיכת הצ'ק ללא סחיר, כך שרק מי שהצ'ק רשום על שמו יוכל לפרוע את התשלום. כדי לעשות זאת יש למתוח קו על המילה "לפקודת" ולרשום בהמשכה "ל", כך שבמקום שיהיה רשום על הצ'ק "שלמו לפקודת יוסף כהן" יהיה כתוב עליו "שלמו ליוסף כהן", וכן לרשום בחלק השמאלי העליון של הצ'ק באלכסון את המילים "למוטב בלבד".
הוספת שני קווים מקבילים באלכסון ("קרוס") אשר ממסגרים את המילים "למוטב בלבד" פירושה שלא ניתן לקבל תמורת הצ'ק כסף מזומן, אלא אפשר רק להפקידו לחשבון. כך מתאפשר מעקב בנקאי אחר פדיון הצ'ק. ניתן אף להזמין מהבנק צ'קים שיודפסו מראש עם ההגבלות "למוטב בלבד" ו"קרוס".
מסתבר שהגבלת הסחירות של הצ'ק לא תמיד מספיקה וניתן להערים על הבנקים באמצעים טכנולגיים פשוטים. לפני כמה שבועות הגישה חברה מסחרית מאזור המרכז תביעה נגד בנק הפועלים ו בנק לאומי, באמצעות עו"ד משה דורה, מומחה לדיני בנקאות והוצאה לפועל, שותף במשרד עו רכי-הדין דורה כהן ויצמן. טענת התביעה היא שהבנקים כיבדו צ'קים מזויפים בשם החברה וחייבו את חשבונה. החברה שלחה לאחד מלקוחותיה צ'ק לא סחיר בסך 46,708 שקל בדואר וכעבור כמה ימים הבחינה כי הצ'ק נפרע מחשבון הבנק. ואולם, כעבור תקופה קצרה הלקוח יצר קשר עם החברה וטען שלא קיבל את הצ'ק.
נציגי החברה פנו לסניף בנק פועלים שחשבונה מתנהל בו, ולאחר עיון בצילום של הצ'ק שנמשך מהחשבון התברר כי הצ'ק שהבנק כיבד רשום לפקודתו של אדם אחר, וכל יתר הפרטים זהים בדיוק לצ'ק המקורי. ככל הנראה נגנב הצ'ק בדואר, זויף באמצעות תוכנת מחשב והופקד בבנק לאומי לטובתו של אדם אחר. אם לא די בכך, התברר כי צ'ק נוסף שכלל לא נשלח זויף ונפרע לחובת החברה.
משהציגה החברה בפני בנק הפועלים את הצ'ק המקורי (הצ'ק השני שכלל לא נשלח) הסכים הבנק לזכות אותה, אך רק בתנאי שתוותר על טענותיה בנוגע לצ'ק הראשון שזויף ונפרע. לכן החליטה החברה לתבוע את בנק הפועלים על שכיבד את הצ'ק וגרם לחברה נזק ממוני כבד ואת בנק לאומי על שלא זיהה כי הצ'קים שהוצגו בפניו לפרעון אינם מקוריים והעבירם לחיוב בבנק הפועלים.
לדברי עו"ד דורה: "ברשות הבנק ופקידיו מידע ואמצעים טכנולוגים אשר אמורים לסייע במניעת מקרים כגון זה. הבנק, כמוסד האחראי לכספים בהיקפים רבים, מחויב להחזיק אמצעי בקרה ואמצעים טכניים אשר תפקידם להתמודד ולמנוע ניסיונות זיוף של שטרות, מטבעות, צ'קים ואמצעי תשלום אחרים".
מבנק הפועלים נמסר כי "כתב התביעה טרם הומצא לבנק. כאשר יתקבל נלמד אותו ונגיב בדרך המקובלת". מבנק לאומי הגיבו כי "הבנק דוחה את הטענות וישיב כנדרש בבית-המשפט".
בית-המשפט הוא שיפסוק על מי מהצדדים מוטלת אחריות בעניין. עד ששופט יכריע בעניין, אנו כצרכנים יכולים ללמוד כמה דברים על השימוש בצ'קים.
ככלל, עדיף להימנע ממשלוח צ'קים בדואר רגיל, ודאי אם מדובר בסכומים גבוהים. כחלופה ניתן לשלוח את הצ'ק בדואר רשום או לבצע העברה בנקאית. במשלוח בדואר רגיל מומלץ להקפיד כי לא יהיו סימנים מזהים על המעטפה ולא ניתן יהיה לזהות את הצ'ק מחוצה לה.
כמו כן, הקפידו למלא את הצ'ק באופן ברור כך שלא ניתן יהיה להוסיף או לשנות פרטים בקלות. מלאו את פרטי הצ'ק בספח המצורף (אלו כוללים תאריך, עבור מי ומה התבצע התשלום וגובה הסכום לתשלום), ובמקרה הצורך תוכלו לשחזר בקלות את הפרטים הרלוונטיים. עקבו אחר פדיון הצ'קים בחשבון הבנק וודאו שאכן אתם מסרתם את הצ'קים שנפדו לחובתכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם