תוכנה ממשלתית תדע איפה אתם נמצאים לפי תצלומי הרשת
זהו פרויקט המחשוב השאפתני ביותר של השנים האחרונות: המודיעין האמריקאי משקיע מיליונים בטכנולוגיה לעיבוד תמונות כדי שיהיה מסוגל לקבוע בדיוק של 100% איפה אתם נמצאים אך ורק מהתצלומים שאתם מעלים לרשת; איך? בזכות מיליארדי התמונות שכבר נמצאות באינטרנט
הטכנולוגיה מיועדת באופן מוצהר שגורמי המודיעין ישתמשו בה, אך אולי גם המשטרה וגורמי האכיפה. על-פי הפרסומים עד כה, התוכנה תסרוק - בקנה מידה מסיבי - צילומים שמעלים גולשים לאתרי שיתוף ולרשתות החברתיות, תשווה אותם אל מול צילומים אחרים ותזהה היכן בדיוק צולמה כל תמונה. התוכנה תעשה זאת בלי להסתמך בהכרח על עצמים המוטמעים בקובץ כגון תאריך או מיקום שהוזן באמצעות GPS מובנה.
הטכנולוגיה שקיימת כיום אינה מספיקה לסוכנויות המודיעין ולגופי האכיפה. תהליך זיהוי המיקום של תמונה הוא מסובך, מורכב, ארוך וכמובן גם אינו מדויק - משום שהוא עדיין מסתמך בעיקר על שיקול הדעת של בני אדם.
הכלי שהסוכנות למחקר מודיעין מתקדם מפתחת כיום ישתמש במשאב הכי לא מנוצל באינטרנט: מיליארדי התמונות שגולשים מעלים מדי יום ביומו. המידע שמצוי בתמונות עצמן יקוטלג ויוצלב עם עשרות מקורות אחרים: צילומי לוויין, אתרי האינטרנט שהתמונות פורסמו בהם וכמובן - הודעות הדואר האלקטרוני, שיחות ה-VoIP וכל שיחות הטלפון והפקס על-פני כדור הארץ, שסוכנות הביטחון הלאומי האמריקאית (NSA) מצותתת להן באופן מוצהר.
ארגוני הטרור הבינלאומיים, שהם בינתיים היעד העיקרי של טכנולוגיה זו, מעלים לרשת חומר מצולם רב כדי להישאר בקשר עם תומכיהם - תמונות של דוברים, של בכירים או של כוחות באימונים. חומר הגלם הזה ישמש כבסיס נתונים ענק בעבור התוכנה. האלגוריתם שהחוקרים מפתחים אמור להחזיר בתוך דקה לכל היותר עשרות פרטים מזהים: המקום שהתמונה צולמה בו, פרטים על המבנה או על המערה, הלחץ הברומטרי ששורר במקום הצילום ותנאי השטח הכלליים מבחינה גאולוגית, טופוגרפית ועוד.
סוכנות המחקר לא מסתמכת רק על אנשי המקצוע שלה במיזם השאפתני. היא פנתה לקבוצות מחקר במוסדות
רכיבים מסוימים בטכנולוגיה שתפתח הסוכנות האמריקנית פותחו בקבוצת מחקר באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה לפני 8 שנים. אחד מחבריה היה הישראלי מור נעמן, בן 40, כיום פרופסור ב אוניברסיטת רטגרס בניו ג'רזי. בעברו נעמן היה כדורסלן מבטיח (הפועל גבעתיים, מכבי רמת גן) והתפרסם גם כשהשיג את מקסימום 800 הנקודות בפסיכומטרי.
הצוות של נעמן הוביל פיתוח לניהול תמונות דיגיטליות והיה מחלוצי השילוב של מערכת GPS במצלמות מתקדמות כדי לכלול נתונים מבוססי מיקום בכל קבצי הצילום. בהמשך, במסגרת קבוצת מחקר ביאהו, היה שותף לפיתוח אפליקציה שבפעולה אחת תעביר תמונה מצולמת מהטלפון הנייד ישירות ל פליקר ובד בבד תתייק, תתייג ותשתף אוטומטית את הגולשים הרלוונטיים. כך, אם גולש העלה תמונה של גשר הזהב לפליקר, המערכת יכלה אוטומטית להשוות את תמונתו לזו של משתמש אחר שצילם באותו מקום, ולתת להן תיוג משותף.
בשיחה עם מעריב עסקים אמר פרופ' נעמן על הפרויקט של IARPA כי "אין ספק שמדובר באתגר טכנולוגי מהמעלה הראשונה, שאפתני ומעניין. אבל יידרשו שנים כדי לממשו. הכוונה היא שניתן יהיה לזהות היכן נלכדה תמונה במצלמה בדיוק לפי כל אזור גאוגרפי על-פני כדור הארץ, עד כדי זיהוי מיקום של נקודה במדבר.
"בכל תמונה שעולה ברשת מופיעים אובייקטים מסוימים - ואפשר לזהותם גם אם התצלום עצמו לא מגלה במה מדובר. למשל: אם מישהו צילם רק חלק מגשר הזהב המפורסם וקשה לברר אם זה הגשר הידוע או רק גשר דומה במקום אחר - מערכת התוכנה תדע לזהות אותו גם על-פי הברגים בחיבורי הגשר שמופיעים בתצלום. בדרך זו ניתן להשוות בין תמונות רבות של גשרים שצולמו ברחבי העולם, ובכל זאת להצביע על גשר מסוים מבין כל השאר. האתגר הוא לגרום למערכת התוכנה החדשה לזהות גם, לדוגמה, כל נקודה במדבר סהרה או במדבר גובי או מערה ספציפית באזור המערות שבהרים הנידחים בגבול פקיס טן-אפגניסטן. כלל וכלל לא ברור אם מה שנכון בנוגע לזיהוי גשר שער הזהב יהיה ישים בנוגע לסהרה".
בעבודת הדוקטורט שלו בסטנפורד החל נעמן לחקור את יכולת שיוך המיקום של תצלום על-פי התאמת הנתונים הגאוגרפיים - ואז, תוך שיתוף מידע לגבי תמונות שצילמו חובבי צילום רבים אחרים, להשוות בין התמונות באמצעות אלגוריתם מתקדם.
"IARPA גילתה עניין גדול מאוד בפרויקט שלנו ביאהו", אומר נעמן. "הטכנולוגיה המתקדמת שעובדים עליה עתה תדע לזהות גם מאפיינים בכל תמונה ולשייך אותם לאזור גאוגרפי, גם אם רואים תמונה מסוימת ולא ידוע, לפני שמופעלת התוכנה המתאימה, היכן צולמה, מהם תנאי האקלים השוררים בה, מהי הטמפרטורה ונתוני סביבה אחרים. במלים אחרות: להסיק מתוך התמונה גם מידע שלא רואים בה ממש". למשל לזהות אתר על-פי סוג החול, צבעו או מבנה הקרקע הסלעית באזור; או להצליב מידע בין סלע שצולם לבין סוגי הצמחייה".
לדברי נעמן, יש בעיות רבות בתחום המחשוב ועיבוד התמונה שהפרויקט יצטרך לפתור לפני שיוכל להגיע לשלב הסיום שלו. נעמן גם לא סבור שיהיה מדובר בפיתוח ישים: "לפחות בנקודת הזמן הזאת, להערכתי, לא ידוע אם הטכנולוגיה אכן תזהה ברמת ודאות מלאה את האתר שצולם".
עם זאת, נעמן סבור שהצלחת התוכנה תלויה במשתנים רבים אחרים: "טרוריסטים מבוקשים שיצטלמו ליד מערה נידחת - כפי שהם עשו עד כה - עלולים בעתיד להתגלות מהר יותר. אם מישהו מהם צולם פעם אחת בעבר, אפילו לתומו במצלמת אבטחה ברחוב מסוים בעיר כלשהי, ייתכן שתמונתו, לצורך ההשוואה, כבר נמצאת במאגר המידע המצולם של הצבא האמריקני, וזאת בהנחה שאכן צילומי כל הרחובות נמצאים במאגר".
על השאלה אם להערכתו היעד ב-2016 שהוצב להשלמת הפרויקט הוא ישים פרופסור נעמן עונה: "ייתכן שמרכיבים ראשונים של הטכנולוגיה הזאת אכן ייראו כבר בתוך 5 שנים. לא כולם. האתגר יהיה לזהות מיקום על-פי אובייקטים בצילומים של אתרים גאוגרפיים על-פני הגלובוס שאינם מוכרים במיוחד, אם בכלל. ראייה ממוחשבת מאפשרת להתקדם להשגת היעד הזה, אבל ייתכן שיהיה צורך לחבר בין טכנולוגיות רבות שקיימות ולראות כיצד כל השילוב הזה עובד ומה טיב התוצאות שיספק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם