מנכ"ל ברקליס: "נהפוך למוסד הפיננסי הזר הגדול בארץ"
מנכ"לי הסניפים המקומיים של 3 מהקבוצות הפיננסיות הגדולות בעולם מחמיאים לישראל, אך מדגישים כי לא ייכנסו לפעילות קמעונאית: "חסר כאן ניסיון במימון פרויקטים ענקיים"
לאחרונה התבשרנו כי ברקליס הבריטית תקעה יתד בארץ, לאחר שקיבלה רישיון לפעול כבנק מסחרי וכחבר בורסה בתל-אביב, והיא תצטרף ל-4 הקבוצות האחרות.
עם זאת, בניגוד לתקוות של בנק ישר אל, הבנקים הגלובליים לא נכנסו לפעילות קמעונאית לציבור הרחב והם מתמקדים בחברות הגדולות במשק ובלקוחות עשירים המעוניינים לפזר את נכסיהם.
לרגל עלייתו ארצה של הבנק נפגשנו עם מנכ"לי השלוחות הישראליות של ברקליס, HSBC וסיטי לשיחה על המשק ועל מקומם של הבנקים הזרים בישראל.
"אנחנו רוצים להיות החלון של עסקים ישראליים לעולם", אומר ראלף שעיה, מנכ"ל סיטי ישראל, שמעסיק כ-150 עובדים בארץ והיה הבנק הזר הראשון בישראל שהגיע לכאן בשנת 2000. אמנם שעיה, יהודי יליד איראן, דובר אנגלית, אך כשהוא עובר לדבר על ישראל ועל הישראלים הוא מקפיד להגיד "אנחנו".
"היתרון של סיטי הוא בהבאת חדשנות לשוק הישראלי ובניצול הכישרון המקומי", מסביר שעיה. לדבריו, בסיטי מתכננים הרחבה משמעותית של הפעילות בישראל, בין היתר בהקמת מרכז מחקר וכן בהשקת כרטיסי אשראי ללקוחות ישראלים.
מבחינה זו סיטי יוצא דופן בשאיפתו לתפוס נתח מהשוק הקמעונאי, סוג פעילות ששאר הבנקים הזרים לא לוטשים בו עיניים בשלב זה. "הבנקים הגלובליים לא ייכנסו לשוק הקמעונאי", קובע יהודה לוי, מנכ"ל HSBC בישראל שמעסיק בארץ כ-100 עובדים. "מה שחסר במערכת המקומית הוא ניסיון במימון פרויקטים ענקיים", אומר לוי ומדגיש את יתרון הגודל של הבנקים הזרים ואת ניסיונם. "אני נשען על הון גדול פי 3 מזה של כל המערכת הבנקאית בישראל. יש פרויקטים שהם פשוט גדולים על הבנקים הישראליים".
להערכתו של לוי, הבנקים הזרים תופסים יחד נתח של 10% מהשוק המקומי. "כשחברה ישראלית מעוניינת לעשות עסקים ברחבי העולם, בעיקר במזרח, בנק מקומי לא ייתן לה את אותה רמת שירות כמו שייתן HSBC", הוא מסביר. "אני יכול להרים טלפון לשלוחת HSBC באינדונזיה ולגייס אותה למען הלקוח שלי - היכולת הזאת משנה את התמונה לחלוטין עבור אותו הלקוח. את זה בנק מקומי לעולם לא יוכל לספק".
ברקליס , השחקן החדש בחבורה, מתכוון לתת פייט למתחרים. "המטרה שלנו היא להפוך למוסד הפיננסי הזר הגדול בישראל", מצהיר לן רוזן, מנכ"ל ברקליס בישראל. גם רוזן לא רואה את יתרונה של ברקליס בפעילות קמעונאית. "בשנה שעברה השתתפנו בהנפקת אג"ח של מדינת ישראל בהיקף 1.5 מיליארד יורו. אנחנו מתמקדים בחברות בינוניות-גדולות, ורוב העיסוק שלנו הוא בחברות מדעי חיים וטכנולוגיה".
"המחאה מוצדקת לחלוטין"
אף שראשם טרוד בבעיות הכלכלה הגלובלית מנכ"לי הבנקים הזרים מחזיקים דעות מוצקות על הנעשה בישראל. לדעתו של מנכ"ל ברקליס, המחאה החברתית מוצדקת לחלוטין. "אין מתאם בין המחירים בישראל לבין המשכורות של הישראלים", אומר רוזן. "קשה שלא להזדהות עם אנשים שמתאחדים ודורשים שינוי לטובת הכלל, ואני מקווה שהשינוי לטובה בוא יבוא".
שעיה מבקש לנצל את הבמה כדי לאותת לממשלה על נושאים הקרובים לליבו. "סיטי בוחנת פעילויות שונות הנתקלות בחסמים בירוקרטיים ובמכשולים משפטיים שונים", אומר שעיה. "הממשלה עוזרת אך זה לא מספיק. עליה לעשות סדר במשק אם היא מעוניינת בכניסת מתחרים
חדשים לשוק המקומי".
מנכ "ל סיטי מבין את ההתמקדות בנושא הריכוזיות, אך הוא מציע זווית אחרת "חשוב לאפשר לחברות גדולות להתפתח", הוא אומר. "גם בארה"ב היה לפני 100 שנה מספר מצומצם של משפחות ששלטו בכלכלה, אך במשך השנים השפעתן פחתה. מצב המשפחות החזקות הוא שלב טבעי בהתרחבות הכלכלה המקומית".
שעיה מציין את המחסור בחברות ישראליות גדולות כמו טבע. "יחסית למדינות בעלות כלכלה בגודל דומה, כמו שוויץ או אפילו אירלנד, יש מעט חברות גלובליות ישראליות", הוא מדגיש. "חברות ההיי-טק המקומיות מוכרות מוקדם מדי וחבל, כי אין סיבה שהאפל הבאה לא תצמח בישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם