בין מינוס לשיפוי: האם אנו זקוקים לביטוח בריאות פרטי?
האם אנו זקוקים לביטוח בריאות פרטי; מה ההבדל בין פיצוי לשיפוי; למה כדאי לסגור מינוס של 15 אלף שקל בעזרת חיסכון לשעת חירום; והאם אפשר למשוך סכום חד-פעמי מקופת-הגמל ללא קנס?
האם גם מי שהפקיד כסף לקופת-גמל לאחר 2008 יוכל למשוך אותו כסכום הוני בתנאי שהצליח לצבור לעצמו קצבה חודשית מינימלית של 2,835 שקל?
אכן קיימת תקנה המאפשרת למשוך כסף שנחסך לאחר 2007 כסכום הוני. זאת בתנאי שהחוסך צבר לעצמו קצבה מינימלית ש ל כ-4,200 שקל (קצבה מזערית המתעדכנת מדי שנה בשנה) ולא של 2,835 שקל.
ואולם, כפי שמסביר לנו אבי אייכלר,
יש לי ביטוח בריאות משלים באחת מקופות החולים. אני מתלבטת אם לרכוש גם ביטוח בריאות פרטי בחברת ביטוח. רציתי לדעת אילו מרכיבים מכסה הביטוח הפרטי שקופות החולים אינן מכסות.
על-אף הביקורת הנשמעת לעתים קרובות על הרפואה בישראל, מערכת הבריאות הציבורית עם שירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים נחשבים למתקדמים, איכותיים, זמינים ולכאלו המספקים מעטפת רפואית טובה למדי. עם זאת, הכיסוי של מערכת הבריאות אינו כולל הכל והרפואה הפרטית מספקת למעשה חבילה משלימה לרפואה הציבורית.
חלק מהכיסויים של הביטוח הפרטי עשויים להיחשב כמותרות, אולם הרובד הראשון הכולל כיסוי לתרופות מחוץ לסל, השתלות וטיפולים מיוחדים בחו"ל הינו חיוני למדי. ניר רון, מנכ"ל חברת קלי בריאות, מסביר את חשיבות הכיסוי של השתלות וטיפולים מיוחדים בחו"ל: "אמנם ישראל היא מעצמה בתחום הטכנולוגיות הרפואיות המתקדמות, אך במונחים של רפואה אנו מדינה קטנה. לכן במקרים חריגים קיים אצלנו לעתים מחסור של ידע ובעיקר של ניסיון שנרכש בחו"ל בעקבות מאות
אלפי מקרים שמטופלים שם".
בנוגע לתרופות שלא כלו לות בסל מוסיף רון כי "נכון להיום קיימות לא מעט תרופות, מרביתן מצילות חיים, שלא נכללות בסל הבריאות וברובד המשלים של קופות החולים. תרו פות שעלותן החודשית עשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים". כיסויים נוספים הכלולים בביטוח הבריאות הפרטי הם ניתוחים פרטיים בארץ ובחו"ל, טיפולים מחליפי ניתוח, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות במקום ניתוחים פולשניים, החזרים כספיים בגין ייעוצים רפואיים עם רופאים מומחים והחזרים עבור רפואה אלטרנטיבית.
לאחרונה רכשתי ביטוח סיעודי דרך קופת החולים וראיתי בפוליסה שבחלק מהמקומות כתוב "שיפוי" ובחלק "פיצוי", מה ההבדל ביניהם?
פיצוי הוא תגמול ביטוח קבוע וידוע מראש המשולם במקרה הביטוח ללא תלות בהוצאות המבוטח. שיפוי הוא תגמול המשולם לספק שירות או למבוטח להחזר הוצאות שהוציא בפועל בכפוף להמצאת קבלות או להוכחת תשלום-ועד לתקרה המופיעה בפוליסה.
כמו כן, השיפוי עשוי להתקזז עם כסף ממקורות ביטוח אחרים דוגמת ביטוח לאומי. בפוליסות הביטוח הסיעודי המשווקות באמצעות קופות החולים נהוג תגמול מסוג שיפוי עבור אשפוז סיעודי ותגמול מסוג פיצוי עבור טיפול ביתי.
זה 4 שנים אני מפקיד מדי חודש בחודשו כ-300 שקל לפק"מ, ועד היום הצטברו בו קרוב ל-15 אלף שקל. כמו כן, החשבון שלי מצוי כדרך קבע ביתרה שלילית של 5,000-15,000 שקל. שאלתי היא האם כדאי להשתמש בחיסכון הפק"מ, שהוא חיסכון למקרה חירום לטובת כיסוי היתרה השלילית.
מבחינה כלכלית, סביר להניח שאכן כדאי לסגור את היתרה השלילית באמצעות החיסכון. על-פי הנתונים שמסרת, רווח ההון על ההפקדות לפק?מ הוא כ-600 שקל ב-4 שנים (עליו יש לשלם כ-15% מס רווחי הון). לעומת זאת, אם נניח שבמחצית מהחודש חשבון הבנק שלך ביתרה שלילת של 5,000 שקל ובמחצית מהחודש במינוס 15 אלף שקל והריבית שאתה משלם על המינוס היא כ-8% בממוצע בשנה (ריבית נמוכה יחסית), נגלה כי מדי שנה בשנה אתה משלם לבנק כ-800 שקל ריבית על המינוס, שהם כ-3,200 שקל ב-4 שנים.
אם תכסה את המינוס באמצעות הפק"מ תוכל לחסוך סכום זה ואף להגדיל את ההפקדה החודשית בכ-50-100 שקל עקב חיסכון תשלום ריבית על המינוס בבנק בנוגע לעובדה שהחיסכון נועד למקרה חירום (מטרה חשובה ביותר), אם תזדקק לכסף לפני שתספיק לחסוך די הון בשנית סביר שבשעת חירום תוכל לקחת הלוואה או ליצור שוב יתרה שלילית בחשבון העו"ש.
מבחינת ההתנהגות, לרבים הידיעה כי הם נמצאים ביתרה שלילית מסייעת להגביל עצמם ולכן הם מוציאים פחות אך חשוב להבין שזהו עניין פסיכולוגי בלבד, מי שמסוגל להתנהל באופן קבוע עם יתרה שלילית של 15 אלף שקל מבלי לחרוג ממנה, יכול בהחלט להתנהל באופן קבוע גם עם יתרה של 0.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם