חתול ושמנת: צוואתה של קשישה שונתה לפני מותה - "עורכי הדין יקבלו דירתה"
עורכי דין שהכינו את צוואתה של קשישה לפני מספר שנים חמדו את כספה; באורח פלא, שישה ימים לפני פטירתה הכינה הקשישה תוספת לצוואה בה היא מורישה לעורכי הדין את דירתה; השופטת לא קנתה את ההצגה
המדובר בצוואה אותה ערכה קשישה ערירית יוצאת גרמניה, שהשפה העברית אינה שגורה בפיה גם 40 שנה אחרי שעלתה לישראל, אשר הותירה אחריה עזבון נאה ביותר. בצוואתה המקורית הורתה אותה קשישה כי לאחר מותה תירש אותה בתה היחידה, אך מאחר ובתה לוקה בנפשה, כי עורכי הדין הם שינהלו את עזבונה.
עובד במשרד. אילוסטרציה. צילום: SXC
עוד הורתה כי מתוך רכושה, תוכל בתה להוריש דירה אחת למי שתחפוץ, וכל יתר העזבון לא יעבור לרשותה של הבת, אלא ישמש לה למחיה, כי יפרישו לבתה פנסיה נאה בכל חודש למחייתה, מתוך חשש שאם יפול לידי הבת סכום כסף כה גדול היא עלולה לבזבז אותו, או ליפול קורבן לגורמים שיטלו ממנה את כספה.
לאחר עריכת הצוואה, הפכו עורכי הצוואה לידידים מושבעים לקשישה, והשקיעו זמן במרץ בסיעודה ובבילוי עמה. עם פטירתה, צצה לפתע "תוספת" לצוואה, שנכתבה שישה ימים בלבד לפני פטירתה של הקשישה, בעת שהיתה מאושפזת בבית חולים במצב
קריטי ונזקקה למסכות חמצן.
התוספת היתה כתובה בכתב יד שסימני רעידה ניכרים בו, אולם היתה כתובה בעברית צחה. בתוספת לא היו טעויות ניסוח, והיא כללה הפניות לסעיפים הנקובים במספרים בצוואה שנחתמה מספר חודשים קודם לכן.
באופן מפתיע או שלא, התוספת מכילה הוראה לפיה יש להפחית מיידית מדמי המחיה החודשיים של היורשת. הוראה נוספת קובעת כי אסור לבתה לעשות דבר עם דירתה מלבד לגור בה, ולאחר שזו תמות, יעבור הנכס לעורכי הדין.
בבית המשפט הכחישו עורכי הדין כי ידעו אודות התוספת לצוואה, וטענו שהופתעו לגלותה לאחר פטירת המנוחה. השופטת טובה סיוון לא השתכנעה, וקבעה כי אין סיכוי שקשישה שהיתה כה תלותית כתבה את התוספת, ועוד בעברית, בזמן הפנתה לסעיפים לא בדרך של איזכור תכנם , אלא מספריהם וקבע כי התוספת לצוואה בטלה ומבוטלת.
עו"ד נורית פיש, מומחית לדיני משפחה וירושות המשמשת אפוטרופסית של הבת מספרת כי בית המשפט לא אהב את התנהלות עורכי הדין שטיפלו במנוחה טיפול חם והדוק מידי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם